user32

תמונות אני יוכל להעלות רק בערב. הרב כחול כהה (כמעט שחור) לא מטאלי. אני מנתניה. רעננה יכול להיות מתאים. לא אכפת לי ערבי, דרוזי, יהודי, מורמוני, או קלינגוני

שלום, לאשתי יש מאזדה 121 שנת 96' שנמצא איתנו כ7 שנים. האוטו במצב מצויין ומשמש אותנו כרכב שני (יש לנו גם אלפא 147) אבל יש לו בעיה אחת: הצבע שלו התקלף לגמרי ויש לו כמה דפיקות פח שמכערות מאוד את הרכב. בקיצור, מבחוץ הוא נראה כמו גרוטאה. כיוון שהרכב שווה בערך 8-10K והצעות מחיר לפחחות קיבלתי 6-4K ורוב בעלי המלאכה אמרו לי שלא כדאי לי להתעסק עם זה. לא נשארו לי הרבה ברירות: * לשפץ את האוטו במחיר כזה לא משתלם. * למכור אותו מאוד קשה כי אף אחד לא רוצה רכב כזה מכוער (ניסינו). * אשתי מוכנה להמשיך לנסוע ברכב בתנאי שהוא ייראה סביר. בקיצור, חשבתי אולי יש איזו אופציה זולה. אמרו לי שיש מוסכים של ערבים שיעשו עבודה בזול. מישהו מכיר מקום כזה? אני רק צריך להיות בטוח שהצבע יחזיק 3 שנים (עד אז אנחנו כנראה נחליף את הרכב). יש למישהו המלצות?

המממ... מעניין. גם אני קניתי 106 בת שלוש שנים (קצת אחרי שהאחריות נגמרה) והמשאבה של המגב האחורי היה מקולקל (עושה רעש אבל לא מוציא מים). החלטתי לא לטרוח לתקן את זה..

בתור בעלים של 106 98' אני דווקא חושב שיש לה אמינות גבוהה. המלצתי: כיוון שנראה שאת מחפשת רכב לנסיעות עירוניות והכי חסכוני שאפשר, לכי על סריון או סוויפט. נכון, הן לא נוחות ולא מואבזרות במיוחד והבטיחות לא משהו אבל הם יביאו אותך ממקום למקום במחיר הכי זול ועם מינימום טיפולים שאפשר. בינינו, בנסיעה עירונית מה כבר צריך חוץ ממזגן ורדיו דיסק? האירופאיות ובכללן ה106, הקליאו והפולו שהוזכרו - הטיפולים שלהן יקרים משמעותית מהיפניות/קוריאניות וגם הן סובלות יותר מתקלות. אבל אם בכל זאת את מחפשת נוחות, מרחב, איבזור וכו' אז זה סיפור אחר.

אני קניתי 106 XS עם פגיעה קלה בשילדה. החבר'ה במכון הראו לי בדיוק את הפגיעה ואמרו שזה לא משפיע מבחינת בטיחות או נסיעה. קניתי בכמה אלפים מתחת למחירון, ואני שלוש שנים איתה מאוד מרוצה! רק חבל שיהיה לי קשה למכור ביום מן הימים.

כיוון שהיא גם ככה בטח לא מבינה כלום במכוניות ונהיגה (סלח לי על הזלזול), תשכנע אותה שמאזדה או טויוטה או מה שזה לא יהיה זה רכב חזק וספורטיבי ותגמור עניין. גם ככה היא בחיים לא תנצל את היכולות אפילו של רכב פשוט, אז מה זה משנה?

אין סיבה לשלול מגרשי מכוניות. נכון, הסוחרים ממולחים אבל גם אנשים פרטיים יכולים לעבוד עליך באותה קלות. לצורך העניין: חברה שלי קנתה מאזדה 121 מודל 96' ממגרש והיא מאוד מרוצה (שנה וחצי). לעומת זאת, אני מכיר משהי שקנתה שרייד 92 אם אני לא טועה, ומכרו לה משהו עם מנוע מלא בחלקים לא מקוריים על הפנים. אחרי חצי שנה הרכב הושבת ונמכר אחר כבוד למגרש אחר אחרי שאף אחד לא הסכים לשלם עליו אגורה.

נשאלת השאלה גם האם תמו ימי התיקונים העצמיים? היום רק יחידי סגולה יכולים לפתוח את מכסה המנוע ולבצע תיקונים וטיפולים שגרתיים בלי לגרום נזק. גם איתור התקלות קשה יותר ופותח פתח לשרלטנים לעשות קופה על חשבוננו. אגב, גם לי נדלקה הנורה של הכרית אוויר ואחרי ששמעתי את מחיר התיקון (כמו שאמרת בערך 1000 ש"ח) החלטתי להשאיר את זה ככה.

יש מיתוס רווח בקניית רכב משומש שאוטו עם "פגיעה בשאסי" לא קונים! מה כל כך גרוע בפגיעה הזו? נאמר שיש פגיעה קלה בשלדה אבל המנוע לא נפגע בכלל, איזה השפעות יש לזה על הרכב? אישית קניתי פיז'ו 106 עם פגיעה קלה בשסי, לדבריו של הבוחן לא מדובר בליקוי בטיחותי והמנוע היה במצב טוב. האוטו אצלי כמעט שלוש שנים ואין לי איתו שום בעיות. חוץ מזה שיהיה קשה למכור אותו אני לא רואה מה הסיפור הגדול. כמובן ששילמתי עליו כמה אלפים פחות ממה שהמוכר ביקש במקור (לטענת המוכר הוא לא ידע על הפגיעה..)

המלצה של אחד שלא מבין: גש למוסך ובקש מהחשמלאי שיראה לך את הבדיקה של המצבר. זה מודד כל כך פשוט, שאתה פשוט תראה את המחוג וישר תבין. או שהמחוג מזנק ואז יש חשמל, או שהוא נשאר שוכב. לא מסובך מידי, וקשה יהיה לעבוד עליך.

למה שלא יהיה לה שוק? לדעתי אתה לא פועל משיקולים נכונים. אם האוטו מתאים לך - קנה אותו. תפסיק לדאוג בקשר למכירה שלו. לכל אוטו יש שוק. אז יש מכוניות שאתה יכול למכור תוך שבוע, ויש כאלה שתוך חודש - ביג דיל. מקסימום תצטרך לרדת טיפה במחיר. בכלל, בארץ למכוניות משפחתיות אוטומטיות כמעט תמיד תמצא שוק. חבר שלי מכר רובר 200 במחיר מחירון תוך יומיים והיו לו לא מעט פניות. למרות שכולם אמרו שלרובר ידנית אין שוק.

מה הקשר וההגדרה של: סל"ד, מומנט, קג"מ וכח סוס? אני מבין שהם איכשהו קשורים אבל מה קודם למה?

לי יש 106 XS 1.4 . אוטו נהדר, אמין מאוד ומהנה לנהיגה. אני לא משתולל איתו ולא עושה נהיגות ספורטיביות אז הידע שלי עליו מוגבל לנסיעות "רגילות". המנוע שקט מאוד, לא כמו היפניות שישר הסל"ד קופץ והאוטו מתחיל לצרוח. אתה יכול לנסוע K150 בלי להרגיש שום דבר מיוחד ובסל"ד לא גבוה במיוחד (יותר מזה לא ניסיתי). יש לי אותו שנתיים וחצי וקניתי אותו יד רביעית. אין בעיות אלקטרוניקה כמו באירופיות אחרות. ההגה כוח, חלונות חשמל, ושאר המערכות פועלות בלי תקלות. בעצם, יש בעיה אחת: הנורית אזהרה של הכרית אוויר מהבהבת. זה ככה כבר שנה והבנתי שהתיקון יקר. חוץ מזה, הטיפולים שהשקעתי בה זה דברים רגילים: החלפת מצבר, בלמים, קלאץ', צמיגים, ורדיאטור שהתקלקל. ממליץ מאוד! בעיה מוכרת בדגי הספורט של ה106: רובן ככולן "שחוטות". אנשים קונים אותן בשביל להשתולל במיוחד הצעירים והתוצאה זה אוטו גמור עם הרבה תאונות. אם אתה לא מתעקש על דגם ספורטיבי, לך על הXS. עוד דבר אחד: צריכת דלק בכביש פתוח (נסיעות לאילת וכו') 15 ק"מ לליטר. נסיעות עירוניות זה משתנה כמובן במצב הפקקים בין 12-15.

אמת, אפשר להשמיט את הפוקוס מהרשימה. אתה יכול להוסיף את הדייהו למיניהם (רייסר, לאנוס וכו'). אמינות וזולות אבל כמו לנסוע בקופסת פח. לאבא שלי היה דייהו לאנוס מהשכרה (99') עם כמעט 0 תקלות ומכר אותה לא מזמן. כמובן שכחתי את מיצובישי לדורותיה ודיהטסו אפלאוז.

למה רק שני הדגמים האלה? אתה מחפש את הקטגוריה הכי נפוצה ונמכרת (ומשעממת..) בארץ. יש לך: הונדה סיוויק פורד פוקוס טיוטה קורולה יונדאי לנטרה סובארו אימפרזה כל אחד עם החסרונות והיתרונות שלו. עקונות מנחים: יפניות - זולות, אמינות, פחות נוחות. אירפאיות - יותר נוחות, מאובזרות ובטיחותיות. אחזקה יקרה יותר, יותר תקלות (ובחלק - הרבה יותר). קוריאניות - יש ויש תלוי בדגם ובשנה. המלצה שלי: קח יפנית יד ראשונה במצב טוב ויהיה לך שקט.