Barak71

E36 - הדור השלישי לסדרה 3 לא זכה לאף דגם בליגת קיושו & אוטארט. הדגמים שלו יצאו במקביל לרכבים האמיתיים באמצע שנות ה 90 כשבשוק היו מאיסטו ו UT שנחשבה לטובה שבחבורה. דגמי ה E36 של UT היו פחות או יותר הטופ של תעשיית הדגמים... הם היו פופולריים מאוד בזמנו והיום די נדיר למצוא את הדגמים האלה, בעיקר את דגמי ה M. UT כיסו את רוב קשת הדגמים של ה E36 למעט הטורינג והקומפקט, וגם האוסף שלי זכה לייצוג מכובד של רוב דגמי ה E36 שלהם. כמובן שבימינו, דגמי UT נראים מתחת לבינוניים, אבל לא היה נראה שמישהו יוציא דגמים חדשים לE36. ואז באו otto... לפני שנה הם הוציאו את ה E36 M3 GT - גרסה מיוחדת ומוגבלת מאוד של ה M3 בצבע ירוק המרוצים הבריטי. הדגם סבל מבעיות איכות וגימור קשות והיה מאכזב מאוד. לשמחתי לא קניתי אותו. M3 קופה צהובה יפה של UT כבר חונה אצלי בויטרינה ובסה"כ אני מרוצה ממנה ורק הייתי רוצה את הדגם הזה בלבן, כמו ה E36 M3 סדאן שלידה, (ובכלל שכל דגמי ה M יהיו בלבן). ואז שוב באו otto... לאחרונה יצא עוד דגם מיוחד של ה M3 קופה - הפעם הגרסה הדיאטטית המכונה LTW - lightweight. זאת גרסה מיוחדת שיוצרה למירוצים כגרסת ייצור עם שינויים והתאמות מהמפעל שנמכרת במעל מספר רכבים מסויים (לפחות 100). השינויים ככלו דיאטה חריפה שכללה הסרת הרדיו, גג השמש, המזגן, כסאות עור, הבידוד שמתחת למכסה המנוע, ארגז הכלים ושטיחים דקיקים יותר וכן דלתות מאלומיניום. סה"כ הושלו 91 ק"ג יחסית ל M הרגילה. BMW התחייבו לייצר 100 מכוניות, אבל אין מספר רשמי כמה בפועל יוצרו ומעריכים ש 125. כל המכוניות היו בצבע לבן (alpine white) עם ספויילר ענקי מעל צא המטען ומדבקות דגלי המרוצים בפינה הימנית האחורית והשמאלית הקדמית. M3 בלבן! - לקחתי. האמת שאני ממש לא סובל את הספויילר האגרסיבי הזה, ואומנם הדגלים בפינות מיוחדים, אבל הייתי מעדיף M3 קופה לבנה נקייה מקשקושים... רק בגלל הייחוד של הגרסה הזאת, אני אשאיר אותה as is. הדגם עצמו? ראיתי טובים יותר... הוא לא רע במראה הכללי ובהחלט נראה יפה בויטרינה, יושב "נכון". הבעייה היא ה QC המפורסם (ולא לטובה) של otto. בעצם, למה להיות עדין איתם...ה QC הידוע לשמצה שלהם. הדגם צבוע יותר מידי: שכבת הלכה עבה מאוד ובאור מסויים נותנת מראה צהבהב לצבע הלבן. אצלי בדגם המצב יחסית טוב אבל תמונות של אספנים אחרים ותלונות על כך שהצבע נראה עם כתמים צהובים. הפעם, הידיים רעדו למי שהרכיב את הדגם הרבה יותר, וצביעת פסי הקישוט השחורים חרגה גם לגוף הלבן והתוצאה שהם נראים עבים מידי, מעבר לאסטטיות של קווים לא ישרים. קווי המתאר של דלת תא המטען והפגוש האחורי לא חדים וישרים אלא מחוספסים וגסים. otto זה לא GT spirit והגריל וכונס האוויר בפגוש הקדמי אטומים. כבר אמרתי שאני לא סובל את הספויילר הענקי הזה? לחיוב: הגלגלים נראים טוב. גם פרוט הפנים לא רע בכלל עם קרבון, סמלי M על מוט ההילוכים ולוח השעונים. לסיכום: עכשיו יש ל M3 סדאן הלבנה, את אחותה הקופה לצידה. דרוש אומנם פלסטיקאי לניתוח הסרת הגיבנת מאחורה, אבל היא עדיין יפה ועכשיו otto, תעשו את האחות השלישית, ה M3 קבריו בלבן והמשפחה תחיה באושר ואושר....

אז במקום לכתוב פוסטים על כל הדגמים החדשים, הנה מקבץ תמונות ישנות שצלמתי בעבר:

והנה הדגם של ה M5 מס' 1 (לדעתי), הדור שאני הכי אוהב: E39. זהו הדור הרביעי לסדרה 5 והדור השלישי ל M5, שהחליפה את ה E34 (סדרה 5 השנייה שאני הכי אוהב) והוחלפה ע"י ה E60. יוצרה בשנים 1998-2003 וסה"כ יוצרו 20,482 מכוניות. המנוע הוא V8 394 כ"ס. Otto באמת עשו את שנת 2013 לשנה משמחת מאוד לאספני BMW. שתי M5 ועוד הנחשקות שבהן באותה השנה, וזאת אחרי יובש של שנים רבות שחיכינו להן. זאת הוצאה שנייה של הדגם לאחר הצבע הכחול שנחטף מהר. לא כ"כ התחברתי אליו והעדפתי לחכות עוד... אבל הפעם זה לא לקח הרבה זמן עד הופעת הסילברסטון, צבע יפה אופייני ל M5 ומייד קניתי אותו. גם הדגם הזה כמו ה E34 הגיע מושלם. נראה שבעיות ה QC של Otto נפתרו (מקווה שלא פתחתי פה...) אני קצת מודאג מהחלונות המודבקים ומקווה ששיני הזמן לא יהרסו אותם. הגלגלים קצת קטנים מידי, והסבכה של כונס האויר הקדמי אטומה וזאת הביקורת היחידה שלי על הדגם הזה. במבחן האיזה דגם יותר יפה, ה E34 או E39, התחרות קשה ומאוד צמודה, אבל נראה לי שהדגם של ה E34 פוטוגני יותר.

עדיין לא התרגלתי לעובדה שדגמי BMW עברו מקיושו לידי פארגון. הדגמים של קיושו היו מצויינים והיוו תמורה טובה למחיר. בעידן שאחרי קיושו, פארגון כבר הוציאו לא מעט דגמים של מכוניות BMW החדשות: M6, M5 קופה וקבריו, 6GC, סדרה 1 וסדרה 3 סדאן וטורינג למרות שיש לי כבר את רובם, הדגמים האלה לא הלהיבו אותי לפרסם אותם ועד היום לא כתבתי פוסט על אף אחד מהם. הפוסט הזה מוקדש לסדרה 3 החדשה ה F30. לאחר ה E46 היפה, ה E90 אכזבה בעיצוב, וה F30 מהווה שיפור ונראית יותר טוב, אם כי לא נפלתי מהעיצוב שלה. הדגם הוא של ה 335i בגרסת sport line גרסת ה sport line אמורה להיות בגימור shadowline כלומר נקייה מכרום מסביב לחלונות ופסי הגריל. גם החישוקים אמורים להיות אחרים בגודל 18 אינץ' בגימור שני גוונים. רציתי את הדגם בלבן אבל מתמונות שראיתי, הרווחים לא הכי צמודים ובלבן זה בולט מידי. הצבע השחור מטשטש את הרווחים הגסים. + קווי הגוף נראים טוב צביעה חלקה אחידה - דיסקיות הבלמים מפלסטיק חישוקים קטנים מידי. לא מייצגים 18 אינץ פנסי הערפל מקדימה הם חתיכות כרום שגיאת כתיב טפשית שאתה לא מצפה לראות על החלון הקדמי "Connectd Drive". מילא טעו אבל פארגון המשיכו עם הטעות הזאת גם בדגם של ה 6GC. חבל שהם לא תקנו. המגב לא יושב צמוד לחלון אלא באויר. לסיכום: דגם לא רע, אבל מעורר געגועים לקיושו

לדעתי, המכונית הכי יפה בליין של BMW כיום היא ה 6 גראן קופה. כמו כל דגם של רכב חדש של BMW, גם הדגם שלה המיוצר ע"י פארגון, והוא בהחלט הפתעה נעימה: הדגם הזה נראה ממש טוב! זהו הדגם הכי טוב של פארגון עד עכשיו. אמנם עדיין לא קיושו, אבל כיף להסתכל על הדגם הזה והוא מרגיש סולידי ומוצק ובעיקר נראה טוב במבחן הויטרינה. אבל... יש רשימה לא קצרה של אי דיוקים/בעיות בדגם הזה שיפורטו בהמשך. הצבעים הלבן מטאלי Mineral White (לשם שינוי לא ה alpine white המוכר של BMW), והשחור Black Sapphire הם צבעי הדילר שנוספו למאט ברונזה שיצא ראשון. ראיתי במציאות את הצבע היפה הזה, אבל הקשר לצבע הדגם מקרי בהחלט... לא אהבתי אותו על הדגם והלכתי על הצבעים הסולידיים. הלבן מטאלי נראה מצויין על הדגם ונותן לו מראה יוקרתי וספורטיבי כאחד. לדגם השחור יש את פנים הקרם הבהיר שנותן לדגם אפקט וואו. אידאלי היה לקחת את הפנים הבהיר מהדגם השחור ולשים אותו בדגם הלבן בכל מקרה,גימור הצבע בשני הדגמים נהדר. פרוט הפנים גם כן טוב מאוד ויש שטיחים בתא הנוסעים והמטען. - - נקודת התורפה העיקרית של הדגם הם הפנסים הקדמיים שלא דומים למקור: ה"עפעפים" שאופיניים לכל דגמי BMW חסרות. הפנסים הראשיים בדגם הם קסנון במקום לד. חסר במרכז הפנסים את אותו פס אופקי שנותן את "מבט הנץ" פנסי הערפל סתם צבועים וחסר הכיסוי השקוף שלהם - מראות הצד אינן נכונות. הן של ה M6 שיש להן צורה שונה מזאת של ה 650. נראה לי קיצור דרך שפראגון עשו. במקום לייצר מראות חדשות הם השתמשו באלה של דגם ה M6 שלהם. חבל... - הגלגלים נראים קצת קטנים. הגלגלים הקדמיים שקועים מידי פנימה וצריך להוציאם החוצה (כמו בCSL של קיושו) - עוד בעייה בחישוקים שאופיינית לכל דגמי פארגון היא הצבע שלהם שבמקום להיות מתכתי מבריק, צבוע בכסף מאט. - בלמי הדיסק מפלסטיק. - שגיאת הכתיב על החלון הקדמי "ConnectdDrive" כמו בסדרה 3. - הברגים של החישוקים צריכים להיות צבועים בשחור. אני מתכוון לנסות לסדר את כל הדברים שברשימה הנ"ל. בינתיים, התמונות הן של הדגמים האורגינליים. אני מקווה שגם דגם ה M של המכונית היפה הזאת ייצא ב 1:18. ולסיכום, סקר קטן - איזה צבע אתם מעדיפים:

את הפוסט על ה M5 E34 פתחתי בזה שיש דגמים שאספנים מחכים להם שנים בתקווה שיוציאו אותם ויהיה להם באוסף דגם של מכונית נחשקת. הדגמים שאני הולך להציג בפוסט הבא שייכים לעולם ההפוך... אלה לא דגמים שמחכים להם, ורק כשהדגם יוצא אתה בכלל נעשה מודע לזה שהיה קיים רכב כזה שעד היום לא ידעת עליו כלום. כזאת היא ה BMW 3200CS , מכונית קופה גדולה מאוד שהחליפה את ה BMW 503 ויוצרה בשנים 1962-1965 כשבסה"כ יוצרו 603 מכוניות (ורק אחת קבריו) תמונה משפחתית של מכוניות הקופה ל BMW לדורותיהן: ה 3200CS היא הלבנה בשורה הראשונה והבורדו מאחוריה היא ה 503 אותה היא החליפה. חסרה בתמונה הזאת החוליה בין ה 3200CS ל E9 (הלבנה שמימין ל 503) - ה 2000CS שהחליפה אותה (פעם א"א תכננו דגם שלה אך הוא בוטל כמו פרוייקטים רבים אחרים) מדובר כאמור במכונית גדולה 4.85 מטר עם מנוע 3.2 ליטר שעוצבה ע"י המעצב האיטלקי הנודע ברטונה (סמלים של סדנת העיצוב שלו נמצאים מצידי הרכב והדגם). פרט עיצובי מעניין וחשוב להסטוריה של BMW ברכב הזה הוא עיצוב קורת C לראשונה בצורה האופיינית עד היום לכל רכבי BMW יוצרה רק קבריו אחת בבהזמנה מיוחדת עבור אחד מבעלי המניות העיקריים של BMW צבע כסף שהוא גם הצבע של הדגם. הדגמים של ה 3200CS עשויים מרזין, ומיוצרים ע"י NEO שלי זאת הכרות ראשונה עם דגמים שלהם. רוב הדגמים שלהם הם 1:43 והם הוציאו רק דגמי 1:18 בודדים. הדגמים שלהם נחשבים יקרים וממותגים הרבה מעל otto. + כבר כשמקבלים את הדגם אתה רואה אריזה ענקית ומושקעת. הדגמים האלה בעלי הרבה חלקים עדינים מאוד photoetching ברמה גבוהה. הלוואי שבכל הדגמים יהיו אנטנות, מגבים, חלקי כרום כאלה עדינים ובסקייל. הצביעה טובה מאוד והרווחים בין הפאנלים זכו ל wash שצבע כהה וזה נותן תחושת עומק ורווח אמיתי בין הפאנלים. כמות הפרטים בפנים הרכב מטורפת. לוח שעונים עם רמת פרוט כזאת לא ראיתי וחבל שרק בקבריו אפשר להנות מהם. הפנסים מדהימים ביופיים. יש דגמים שבהם הפנסים מסגירים בקלות שהתמונה היא של דגם ולא רכב אמיתי. בדגמם האלה הם רק מוסיפים לתחושה של רכב אמיתי. - בדגם הזה באמת חבל שהדלתות לא נפתחות כדי לראות היטב את הפנים המושקע. הדגם יצא בצבע לבן בלי חלונות צד ועם גג שמש פתוח כך שבדגם זה ניתן לראות את הפנים אבל הוא עולה כפול... שאר חסרונות הרזין כמו גלגלים שאינם פונים יקררררר. אומנם השגתי באי ביי במחיר נוח יחסית אך המחיר הרשמי גבוה. אחת הסיבות לכך הן המספרים הנמוכים מאוד שהדגם יצא בהן (250 יחידות לכל צבע) לסיכום: דגם מיוחד אצלי באוסף. ברמה גבוהה מאוד. ה 503 של רוול נראית כמו צעצוע לידה ולמרות שמתבקש להעמידן באוסף ביחד, אני אהיה חייב להרחיק את הדגם של הרוול לפינה השנייה של הויטרינה...

פוסט זה הוא חזרה בזמן יותר מ 10 שנים לאחור, אז צולם הסט הזה: קיושו היו אז במיטבם. הדגמים שיוצאים כיום לצערי אינם ברמה של דגמים אלה. אני זוכר איך ששצלמתי את התמונות האלה אז כאילו הן צולמו היום. כדי לסגור מעגל, אני אחזור לחוף הזה בקרוב ואצלם סט 2013, הפעם עם דגמים חדשים

ישנן מכוניות, די נחשקות, שקהילת האספנים מחכים שנים ולא מבינים למה אף אחד לא עוד לא הוציא דגם שלהן. ה M5 בדורותיה הקודמים,היא דוגמה מצוינת לכאלה. ה E34 וה E39 לא זכו לדגם ב 1:18 בכל השנים שעברו למרות היותן מכוניות פופולריות ולמרות שהדגמים של הדורות שכן יצאו ה E60 וה E28 נחטפו במהירות והפכו לדגמים נדירים ויקרים כיום. מה שעוד יותר מוזר הוא שה E34 כן זכתה לדגם של מיניצ'מפס של ה 5 "הרגילה" 535i לפני שנים רבות, והיה זה אך טבעי שהם יוציאו גם את ה M5. המולד כבר קיים והשינויים בסה"כ קטנים יחסית. אבל השנים עברו ומיניצ'אמפס לא הוציאו את ה M5 למרות שה 535i היה דגם פופולרי. ואז באו Otto.... בנירנברג 2013 הם הפתיעו עם האב טיפוס של ה M5 E34 ששימח אותי יחד עם כל אספני BMW. (עוד קודם בשנה שעברה הם הוציאו את ה E39) ה M5 E34 הוא הדור השלישי של M5 שיוצר בשנים 1989-1995. הוא החליף את ה E28 והוחלף ע"י ה E39. ב 1991 הוצגה גירסת טורינג ןאני מקווה מאוד לראות גם דגם שלה. כשהדגם יצא, היתה לי התלבטות לגבי הצבע הלא שגרתי שלו. הסגול חציל אומנם מזוהה עם ה M5 הזאת, אבל אני שמרן קצת בענייני צבעים ומעדיף את הצבעים הסטנדרטיים. בעבר, חיכיתי ואפילו לא מעט לדגם שיצא בצבע שרציתי. גם עם ה M5 E39 לא התפשרתי על הצבע הכחול שלא כ"כ אהבתי והעדפתי להמשיך לחכות (אחרי כ"כ הרבה שנים, עוד שנה כבר לא תשנה...) אבל עם ה E34 הזאת היה קשה להתאפק... כשדגם של otto מגיע, לפתוח אותו זה כמו לפתוח קופסת שוקולד...אתה לא יודע מה תמצא בפנים... אז לאחר ה M3 קבריו המושלמת, וה 325 הלא כ"כ, שמחתי לגלות שהדגם הזה מ ו ש ל ם. אין דפקטים בצבע ומריחות דבק וסימנים אחרים. הדגם מסיבי ובעיקר נראה טוב ומאוד פוטוגני משהו קרה לי עם דגמי הרזין בעקבות הדגם הזה: הפעם התאכזבתי שאני לא יכול לפתוח את הדלתות או מכסה המנוע. כשצילמתי אותו התאכזבתי שהגלגלים הקדמיים לא פונים. הדגם באמת נראה מעולה, אבל, זה מרגיש לי משהו אחר בהנאה יחסית לדגמי ה diecast. כאילו זה מוצר נחות. והעניין הוא שהדגמים האלה עולים לא פחות מדגמי הדייקאסט. מאוד נהנתי לצלם אותו. הדגם הזה נראה מצויין מכל הזוויות. + פרופורציות מושלמות, ישיבה נכונה צביעה יפה פנסים קדמיים ואחוריים ברמה מאוד גבוהה. לא ראיתי כאלה בדגמי BMW של חברות אחרות - לא דייקאסט

שנת 2013 היא שנה פורייה מאוד לדגמי BMW והאחראית העיקרית לכך היא otto. הדגם האחרון שיצא הוא ה 325i קבריו מדור ה E30 הקלאסי והוא מצטרף ל 325is שיצא מוקדם יותר השנה ול M3 קבריו. זאת פעם ראשונה ש otto מוציאים דגם "רגיל" ולא את הגרסה הכי חמה/חזקה. כמובן שהם התחילו ב M3 קבריו כמתבקש, אבל הפתיעו והוציאו עכשיו גרסה "רגילה" שאני אישית יותר אוהב ומתחבר אל הדגמים האלה ולא רק לגרסאות הקרביות. זה מעודד לקוות ש otto יוציאו עוד גרסאות ל E30 כמו הטורינג והסדאן. הביקורת הראשונה שלי היא שהדגם מייצג את המכונית של 1990 אחרי מתיחת הפנים ולקראת סוף חיי ה E30 שהשינוי הבולט הוא פגושי פלסטיק במקום הכרום ופנסים אחוריים גדולים יותר. הבחירה של otto יכלה להיות מוצלחת יותר אם היו בוחרים בדגם המקורי עם פגושי הכרום האלגנטיים שמתאימים הרבה יותר לקווים הקלאסיים של הרכב. הביקורת השנייה שלי היא בבחירת הצבע לדגם. אומנם שילוב צבע החוץ הכהה עם הפנים הבהיר נעים לעין, אבל הצבע הכחול לא מטאלי הזה ממש לא מתאים למכונית קבריו ספורטיבית. מדובר בצבע מאוד לא נפוץ למכוניות BMW בכלל ולקבריו בפרט. חבל שלא נבחר צבע הרבה יותר מייצג לרכב. דבר נוסף: כמו במכונית האמיתית, בצבע כהה לא מטאלי רואים מיד כל לכלוך אבק וטביעות אצבעות. קשה לתחזק במצב מבריק את הצבע הזה. בסה"כ מדובר בדגם otto אופייני: קווי הגוף מדוייקים מאוד, הפרופורציות והישיבה של הדגם גם כן מצויינות והמראה הכללי (aka מבחן הויטרינה) מעולה. למרות שלא אהבתי את גוון הצבע, הצביעה עצמה יפה מאוד ללא פגמים ושיירי דבק. אבל - ברזין עצמו, רואים שקעים קטנים (כמו שמשאירה דלת נפתחת במכונית אמיתית) בשני מקומות: על מכסה תא המטען ובכנף הקדמית. פנים הרכב עשוי טוב מאוד. לוח השעונים מפורט ונראה "חי" עם נורות המחוונים הדולקות. יש שטיח לנהג מעל ריפוד הרצפה. אבל יש ל otto מה לשפר: אחד מקיצורי הדרך שלהם הוא לצבוע חלקי כרום בצבע כסף במקום. אחד מסימני ההיכר של ה 3 קבריו הוא פס כרום המקיף את תא הנוסעים. otto צבעו אותו בצבע כסף א-לה מיניצ'מפס וחבל שלא א-לה קיושו שאצלם כרום הוא כרום ולא כסף. אין חגורות בטיחות. מאחר ומדובר בדגם קבריו, זה מייד בולט בעין. מילא בדגמי רזין סגורים שיותר קשה להבחין, אבל בקבריו? אין גג בד מצורף. היה נחמד אם היתה האפשרות להציג את הדגם במצב של גג סגור. בדגמים זולים יותר (למשל רוול) מצרפים גג למכוניות הקבריו. סיכום: קצת מאוכזב הפעם אחרי שני הדגמים הנהדרים E39 ,E34 שהציבו רף באמת גבוה. האכזבה היא פחות מאיך שהדגם עשוי, ויותר מהבחירה בצבע ובגרסת מתיחת הפנים.. ראיתי כבר את רדיו משנה את הצבע המת הזה למשהו הרבה יותר חי. לזכןת otto יש לומר שהם מספקים באריזה עוד סט סמלי BMW ומדבקת 325i מאחורה. נראה לי לטובת אלה שרוצים לצבוע את הדגם מחדש אני מקווה שהדגם הזה ייצא שוב והפעם בגרסה האורגינלית ובצבע יותר מתאים.

כששני אספני בימרים נפגשים קורים הדברים הבאים: 1. כמות הדגמים שמתעסקים איתם מוכפלת 2. שמונה שעות עוברות בלי שמרגישים 3. דגמים חדשים יוצאים לראשונה מהאריזה 4. המצלמה נשלפת ויוצאות התמונות הבאות: הנושא העיקרי במפגש היה משפחת ה E46. אביב הביא איתו שלושה דגמים מהמשפחה הענקית שיש לו ואני הוספתי את הדגמים שיש לי באוסף. קבצנו אותם לצילום משותף והחלטנו שבפעם הבאה, במפגש חנוכה, נערוך צילום שיכלול את כל הדגמים של המשפחה הזאת, כך שכל מי שיש לו דגמים של ה E46, מוזמן להביאם כמה תמונות שצלמנו: היה מאוד קשה לבחור איזה תמונות לשים כי צלמנו הרבה ויש לא מעט מוצלחות, אז זאת טעימה תמציתית מעוד מפגש בימרים מהנה. תודה אביב על כל הדגמים שסחבת!

קבלת הדגם של ה E30 קבריו נותנת לי סיבה לצלם את צילום משפחתי של הדגמים שבאוסף שלי ועוד סט של ארבעה דורות של סדרה 3 קבריו. ה E30 הוא רכב חשוב ביותר בפנתיאון של BMW. האייקון של שנות ה -80, מכונית היאפים של אז, ומכונית ה "שיפורים" כיום שזכתה להצלחה רבה בכל העולם, והיום היא כבר נחשבת ובצדק למכונית קלאסית. אגב מכונית "שיפורים", כמעט ולא ניתן למצוא מכונית במצב המקורי כיום כי היא מבוקשת מאוד לקיסטומים, ומכוניות במצב אורגינלי הפכו לנדירות. עד לפני כשנה, היתה לי רק מכונית אחת במשפחה: ה M3 הראשונה (1986) של מיניצ'אמפס. דגם בינוני שהמגרעות העיקריות שלו הם גלגלים קטנים ושקועים מידי ופנסים קדמיים עם הנקודות השחורות המרגיזות במרכז. אמנם הם מינימליות בדגם הזה אבל עדיין שם. אוטוארט הוציאו את הגרסאות המאוחרות והשריריות יותר של ה M3 האיוו ו cecotto. יש לי בעייה עם הדגמים של א"א שבגללה לא צרפתי ולא מתכנן לצרפם לאוסף: הפרונט שהוא סימן ההיכר של הרכב הזה, מעוות יחסית לאמיתי: הכליות גבוהות ומודגשות החוצה מידי, הפנסים אטומים וחסרי מבע ושקועים עמוק מידי בתוך הגריל. הדגם של א"א פשוט לא מעביר לי את ההרגשה שה E30 מעבירה. התמונה שמצאתי באינטרנט מראה את הבדלי הפרונט בין דגמי א"א הימניים למיניצ'מפס השמאלי: אז הרבה מאוד שנים, ליתר דיוק 8 שנים, אני עם דגם יחיד ובודד של ה E30 - ה M3. מוזר שלרכב כזה אהוב עם כ"כ הרבה אוהדים, לא יצאו עוד דגמים למעט ה M3 הסגורה. ואז באו otto והוציאו את ה M3 בגרסת הקבריו. זה היה הדגם הראשו שלי של otto ואני זוכר את ההפתעה לטובה כשפתחתי לראשונה את הקופסא והוצאתי את הדגם הזה. היתה הרגשת וואו שהיתה חסרה לי כאספן שנים רבות, לקבל דגם שנראה מושלם, בצבע אדום בוהק ללא רבב שנראה חיצונית בליגת דגמי הרזין היקרים, ובמחיר שפוי ביותר. אחרי ההתלהבות הראשונית, שמתי לב שהחישוקים נראים קצת שונה ממה שזכרתי. חישוקי ה BBS ששמו על הדגם הם בעלי קימור של החישורים ולא ישרים. קיימת גרסה של חישורים קמורים, אבל בחישוקי שלושה חלקים אמוקים, וזה לא החישוק ב M3. כמה חודשים אח"כ הוציאו otto לראשונה דגם שלא מייצג את המכונית הכי חזקה (M3), אלא גרסה יותר פשוטה - ה 325is. אומנם גם רכב זה הוא לא "עממי" במיוחד, אבל בלי כל הניפוחים של ה M3, הוא נראה קרוב יותר למכוניות הכביש הרגילות 316,318,320 . גם דגם זה צויד בחישוקי BBS 16 אינץ. באיביי נמכרים החישוקים האלה ע"י משפרים למינהם, ושמתי יד על כמה סטים. סט אחד שימש לפרוייקט הקסטום הראשון שלי בעת הזאת: החלפת גלגלי ה M3 קבריו. עוד נקודה לזכות otto היא קלות פרוק הדגם והגלגלים. תוך שתי דקות זכתה ה M3 קבריו בגלגלי BBS תקניים. סט נוסף מיועד ל M3 של מיניצאמפס הגלגלים שלה לא יפים והורסים את מראה הדגם. בחזרה ל 325is: נראה טוב במבחן הויטרינה אבל סובל מבעיות ה QA של otto: צבע לא מושלם ומריחות דבק. הצבע שנבחר לדגם הזה יפהיפה. דגם זה כמו הקבריו שיצאה לאחרונה מייצגים את דגם מתיחת הפנים בשלהי חיי הרכב וחבל שלא את הדגם המקורי המקושט בפסי כרום בפגושים סביב החלונות ופסי הקישוט הצידיים. את ה 325i קבריו סקרתי בפוסט הקודם. מקווה ש otto יגדילו את המשפחה הזאת עוד. יש עוד דגמים רבים שאפשר להוציא: הטורינג, הסדאן 4 דלתות, הדגמים המקוריים והלוואי וגם 316 פשוטה... אז עכשיו תמונות משפחת E30: ה M3 נראות רחבות יותר בזכות ניפוחי הכנפיים הבדלי הפנסים בין הדגם שלפני מתיחת הפנים (M3) לדגם שאחרי מתיחת הפנים (325)

לסיכום פסטיבל דגם ה 325i קבריו שקבלתי, צילום קבוצתי עם אחיותה הצעירות יותר. חסר כמובן הקבריו של הדור הראשון - ה E21, אבל עדיין לא יצא לו דגם ב 1:18 בצילום מופיעות: E30 - ה 325i של otto E36 - ה 325i של UT E46 - ה 328i של קיושו בשני צבעים E93 - ה 335i של קיושו ה M3 קבריו לדורותיהן יוצגו בפוסט אחר.

דגם חדש אצלי באוסף הוא ה 1600GT. זהו הדגם הראשון שהוציאה החברה (החדשה?) בשוק BoS קיצור של best of show, שם יומרני משהו. האם הדגם הוא באמת best of show? הנה הרושם שלי: אז מי היא BoS? זהו בעצם ליין של otto של בעיקר מכוניות גרמניות משנות ה 60-70 המיוצר עבור modelcarworld חנות דגמים גרמנית, שכמעט ורק בה ניתן למצוא את הדגמים האלה. ה 1600GT הוא הדגם הראשון של החברה הזאת (הקוד שלו הוא BOS001). רואים מייד שהדגם הזה הוא מבית היוצר של otto: דגם רזין בסטנדרט הרגיל שלהם, שנראה בהחלט טוב, אבל חסר עוד כמה טאצ'ים קטנים כדי שיהיה מושלם. אריזת הקלקר גם היא אותה אריזה שמתפוררת בידיים והדגם עטוף בדיוק באותה צורה של דגמי otto. מי שבכלל היה אמור להוציא דגם ב 1:18 של הרכב הזה היו אוטוארט שהדגם הזה הופיע כמה שנים ברשימה שלהם: 70556 1/18 BMW 1600 GT (COLOR TO BE ADVISED) וכמו הרבה דגמים אחרים, נעלם מהרשימה המובטחת בשנה שעברה. אז במקום אוטוארט (אבל באותו מחיר...) קבלנו דגם רזין של otto, סליחה... BoS כל כך הרבה דגמים היום הם רזין ונראה שהם כאן כדי להשאר. דגמי רזין של BMW יש לקבוצת otto הכוללת את otto, BoS, GT spirit וגם NEO שממוצבת גבוה יותר הוציאה את ה 3200CS. (ב 1:43 הם הוציאו עוד כמה דגמים) ה BMW 1600GT בכלל לא נולדה כ BMW, אלא כ Glas GT. Glas היתה חברה עצמאית שייצרה מכוניות מתחילת המאה ה 20 עד 1966, אז נקנתה ע"י BMW. סדרת ה GT של Glas עוצבה ע"י המעצב האיטלקי Frua ויוצרה החל מ 1964 עם מנוע 1300 סמ"ק וב 1965 עם מנוע 1700 סמ"ק. ב1966 נקנתה החברה ע"י BMW ששתלה את מנוע ה 1600 החזק יותר של ה new class וכן את המתלה האחורי שלהם ששיפר את ביצועי ויציבות המכונית. חיצונית, כמתבקש במכוניות BMW, שונה הגריל לגריל הכליות המסורתי של BMW, והפנסים האחוריים שונו לאלה העגולים של ה BMW 1602 מאותה שנה. המכונית יוצרה עד אוגוסט 1968 כשבסה"כ יוצרו 5,376 מכוניות Glas ועוד 1259 תחת BMW. הדגם הזה הוא מסוג הדגמים שקונים בלי להכיר את המכונית האמיתית, רק כי זאת BMW וחובה שתהיה באוסף. למעשה רק בגלל הדגם חקרתי על המכונית. מה שבולט לעין הוא שהפנסים הקדמיים בדגם נראים גדולים מידי בהשוואה למכונית האמיתית חוץ מזה, הדגם בהחלט נאמן למקור (עפ"י התמונות). הצבע חלק ואחיד ברמה גבוהה. לא מצאתי שום פגמים בדגם הגריל הוא photoetched עדין מאוד, ורוב חלקי הכרום עשויים היטב. "קיצור הדרך" היחיד הוא שבמקום כרום סביב מסגרות החלונות, השתמשו בהדפסת קוים אפורים על החלונות. פנים הרכב בסיסי למדי, אבל גם הרכב האמיתי כזה. יש תופסנים לחגורות הבטיחות רק שאת החגורות לא שמו (אמרנו כבר שזה otto?). גלגל ההגה דמוי העץ צבוע יפה. הדגם בהחלט יפה ומלוטש, אבל לא מצדיק תג מחיר של 100 יורו (וזה עוד המחיר הכי זול בנמצא). בסה"כ מדובר בדגם אופייני של otto שעולה כפול מדגם אופייני של otto. ההצדקה של היצרן היא שמדובר במהדורה מוגבלת של 1000 יח' - חצי מכמות אופיינית לדגמי otto ולכן המחיר הגבוה, אבל מבחינת טיב הדגם אין פה ערך מוסף. הדגם נראה מעולה בתצוגה, אבל Best of Show ? לא יותר מאשר דגמי otto.

השנה האחרונה אצלי באוסף הייתה שנת דגמי הרזין. לפני שנה היה האוסף מורכב מדגמי דיקאסט בלבד. תוך שנה התחדשתי בדגמי רזין של otto, BoS, Neo רגשות מעורבים יש לי לדגמים האלה. כן, הם יפים חיצונית והרווחים בין הפאנלים מושלמים - בדיוק בסקייל, אבל הם "מתים". רק מעטפת חיצונית ושום דבר אינו נפתח, והגלגלים קבועים קדימה ולא פונים. לא מזמינים לגעת בהם, לשחק איתם ולהנות מהפרטים הקטנים שבפנים תא הנוסעים המטען והמנוע. ולהוסיף לצד השלילי, ההרגשה היא שמשלמים מחיר מלא של דגם דייקאסט ומקבלים מוצר שמספק חצי חוויה. ובכל זאת, בעולם שבו דגמי הדיקאסט היוצאים הולך ומצטמצם בעיקר למכוניות על, ודגמים שהם חובה לאספן BMW נראים כחלום רחוק בדיקאסט, דגמי M5 קודמים שיוצאים פתאום ברזין, נחטפים על ידי בלי לחשוב פעמיים,שהרי אם עד היום הם לא יוצרו בדייקאסט, מה הסיכוי שזה עוד יקרה... גם דגמי הדיקאסט החדשים של BMW זה לא מה שהיה פעם. קיושו כבר לא היצרן העיקרי והרישיון עבר לפארגון שהדגמים שלהם נחותים (לא במחיר...) מקיושו. גם א"א כבר לא מוציאים דגמי BMW חדשים (ה 700 שתצא בתחילת השנה הבאה היא לא בדיוק דגם חדש כי כבר לפני כמה שנים הם הוציאו את גרסת המרוצים ועכשיו את גרסת הכביש). לפני שלוש שנים הופיעו תמונות ראשונות של דגמי BMW של שחקן חדש בשוק: Hot works או absolute hot . היו אלה ה X3 הנוכחית וה 5 GT. ה X3 הספיקה לצאת כדילר תחת המותג הזה, אבל החברה פשטה את הרגל ונעלמה. ב 2012 קמה חברה חדשה בשם RMZ שקנתה את המולדים של ה X3 וה 5GT והחלה מייצרת אותם. עפ"י התמונות, הדגמים נראו טוב, אבל אין כמו מראה עיניים כדי לשפוט חברה חדשה. בתערוכת נירנברג האחרונה, הציגה RMZ גם את דגמי ה 6 קופה וקבריו הנוכחיים, שהם הדגמים הראשונים מפיתוח עצמי, אולם הדגמים האלה עדיין לא יצאו לשוק. הבעייה העיקרית של החברה הזאת היא מפיצים. אין לה כלל מפיצים באירופה וקשה להשיג את הדגמים שלה. למעט אספנים יש את הדגמים שלה כך שלא היו לי הרבה הזדמנויות להבין איך הדגמים. תג המחיר הראשוני של 150$ והנושא (5GT) לא גרמו לי למהר לקנות את הדגם. לאחרונה מצאתי את הדגם למכירה באיביי במחיר טוב וקניתי את דגם ה RMZ הראשון באוסף. הדגם הגיע ממש מהר. בדגם ראשון של חברה חדשה (ובמיוחד שעוד לא ראית קודם בעיניים) יש התרגשות מיוחדת. זה לא עוד קיושו... הרגשה דומה היה לי עם הדגם הראשון של otto, וגם עם BoS ו NEO. הסקרנות לראות מה הם שווים בתקווה שיהיו טובים... כבר מהקופסא אפשר להבין שמדובר בדגם ברמה גבוהה. האריזה יפה ויחודית: חלקה התחתון קלקר והעליון פלסטיק שקוף כך שניתן לראות את הדגם גם כשהוא יושב באריזה. לדגם מצורף מברג פיליפס קטן עם הלוגו של RMZ (מיותר ולא נוח. עדיף מברג נורמלי שפותח את ברגי התחתית ללא בעייה). כמו כן מצורפת מטלית ניקוי ייעודית שזה שימושי מאוד. כמו בדייטים, הרושם הראשוני קובע ולא צריך יותר מכמה שניות כדי לדעת אם התאהבת... הלווווווו דגם דיקאסט ברמה גבוהה, כמה התגעגעתי לכאלה. וכן, ועוד איך היה קליק. ה 5 GT, עוף (יותר נכון ג'מוס) מוזר של BMW. רכב לא ממש מובן לי. זה מתחיל בשם שלו. ל GT (gran turismo יש קונוטציות למרכב קופה קליל 2 דלתות, לא בדיוק המראה של המכונית הזאת. היא נקראית גם סדרה 5 למרות שהיא מבוססת על ה 7 ובאורך שלה. העיצוב החיצוני לא משהו בלשון המעטה. מכונית נישה של BMW שהיא לא בסט סלר. (אני אישית ראיתי רק אחת על הכביש בארץ). אבל כנראה שב BMW חשבו שזה רעיון טוב ועשו דגם GT גם לסדרה 3 החדשה. גם הדגם הזה שייל לקטגוריית ה "זה BMW אז הוא צריך להיות באוסף" ולא מרשימת הדגמים הנחשקים שתמיד רציתי... אבל כמה אני שמח שקניתי אותו. איזה כיף לפתוח את כל הדלתות שלו ובדגם הזה (כמו ברכב האמיתי) יש פיצ'ר מיוחד של דלת תא מטען כפולה: גם סדאן וגם האצ'בק. איזה כיף לראות סוף סוף דגם שאפשר לראות את הרדיאטור שלו מבעד לסבכי הגריל. הרבה יותר נחמד לצלם דגם שאפשר להטות את הגלגלים שלו לזוויות שונות. אז איך הדגם? כבד, במשקל 1.2 ק"ג הוא קוטף בקלות את תואר הדגם שוקל הכי הרבה באוסף שלי. + - פסי הכרום מסביב לחלונות הם באמת פסי כרום ולא צבע כסף. - הגלגלים עשויים יפה. צבע החישוקים משכנע ולא נראה פלסטיק זול. לא שכחו לצבוע את הברגים בשחור. הצמיגים בחתך הנכון ובקוטר הנכון. - דיסקי בלמים ממתכת, מה שכמובן מוסיף למראה המלוטש של הדגם. - צביעה חלקה ללא רבב. היתה לי התלבטות לגבי איזה צבע לבחור. יש לרכב הזה צבע ייחודי מדהים ביופיו בשם neptun blue שהוא הבחירה הראשונה שלי בהיותו באמת צבע ייחודי באוסף, אבל בתמונות ובבקורת של אספנים אחרים רואים בזוויות מסוימות הבדלי צבע בין הדלתות לשאר הגוף. מאחר וראיתי לא מעט דגמים עם הבעייה הזאת החלטתי לא לקחת סיכון וללכת על בטוח: צבע לא מטאלי שנראה טוב על כל BMW: ה alpine white. - פרופורציות מושלמות - רווחים בין פאנלים בסקייל: צמודים מאוד, למעט בין הדלתות והכנפיים הקדמיות שם הרווחים בינוניים ובצבע לבן זה מודגש. - פנים ברמה של קיושו! - דלת אחורית מפוצלת לשניים עשוייה היטב - המנוע עשוי יפה, תלת מימדי ורואים את הרדיאטור דרך הגריל. - - לדלתות בדגם יש מסגרות מסביב לחלון. חבל שברכב האמיתי החלונות נטולי מסגרות... לא מבין איך עושים שטות כזאת... - הייתי מוציא את הגלגלים הקדמיים מ"מ החוצה. נראים לי טיפה שקועים מידי. - צירי הדלת האחורית גדולים מידי ונראים דרך החלונות. בדגם ברמה כזאת לא הייתי מצפה לראות אותם. לסיכום: אחרי שנה של הרבה דגמי רזין, לחזור לדגם דיקאסט שעשוי כמו שאני מצפה, ובמחיר שפוי, זאת הנאה גדולה. לכן זהו "דגם השנה" שלי!

חג שמח! הדגם הלפני אחרון שלי לשנת 2013 (הפעם זה סופי ) הוא של הדור הנוכחי של סדרה 3, בגרסת הטורינג. הדגם מצטרף לדגם הסדאן שקניתי מוקדם יותר השנה וסקרתי אותו: http://www.mincars.com/viewtopic.php?f=3&t=3378 אז הפתעות אין בדגם הזה, הוא ממשיך את הקו של קודמו, דגם ברמה בינונית, עם אותם חסרונות. אפילו את השגיאה במדבקת החלון הקדמי "Connectd Drive" לא טרחו לתקן גם פה. חבל שאין את השיפור המיוחל מדגם לדגם. הכי הפריע לי בעין הרווח בין קו מכסה המנוע הקדמי לגריל העולה על מעל לפנסים. גם ברכב האמיתי אני לא ממש אוהב את קו הרוחב הזה שנראה כמו צלקת של ניתוח קיסרי. הייתי מעדיף משטח אחיד של מכסה המנוע עד הכליות. בדגם הרווח הזה לא ממש עדין ובדגם בצבע לבן זה בכלל בולט. (בצילומים בחרתי זוויות צילום שיטשטשו את זה...) התגובה האחרונה של אסף לפוסט על הסדאן היתה: "לא בטוח שאם קיושו היו מוציאים את הדגם הזה כיום הם היו עושים עבודה יותר טובה" דגמי הדור הקודם של סדרה 3 שקיושו עשו, הם ברמה גבוהה בהרבה מהדגמים האלה של פראגון. זה לא שפראגון גרועים, פשוט הם לא מצליחים להיכנס לנעליים של קיושו. מאחר וזה לא דגם בעל חשיבות באוסף, אוותר הפעם על סקירה מפורטת שלו.

הדגם הראשון שלי בשנת ב 2014 הוא של סדרה 7 הכי יפה - ה E38. ה E38 הוא הדור השלישי של סדרה 7 שיוצר בין השנים 1995-2001. למעט הדור הראשון, זה היה הדגם הנוסף שהיה חסר במשפחת ה 7, והיה הכי חסר. כמו ה E39, שנים חיכיתי שייצא דגם שלו. לא היה ברור למה אף חברה לא הוציאה את הדגם קודם. הרכב הזה היה אחד מרכבי ג'יימס בונד, מה שכבר יכול להבטיח שהדגם יהיה בסט סלר. אבל, הוא מעולם לא יצא והשאיר חור ענקי אצל אספני BMW. בהפתעה גמורה, בשלהי 2013 הכריזו otto על דגם של ה E38. בתערוכת נירנברג הדגם אפילו לא הוזכר. יש חברות שמציגות דגמים בתערוכה, ולוקח עוד כמה שנים עד שאנו זוכים לראותם. אצל otto שיש להם זמן פיתוח קצר מאוד, זה הפוך. מהתמונות ששחררו אז מאוד לא התרשמתי בלון המעטה. הדגם נראה מאכזב מאוד מכמה סיבות: הדגם הוא של ה 7 הכי חזקה ה 750iL עם מנוע 5.4 ליטר V12 אימתני. otto בחרו בגרסת בסיס הגלגלים המוארך שלאחר מתיחת הפנים. חבל, כי הגרסה הקצרה יותר יפה ומתאימה לעיצוב החטוב הנמוך שלה. החישוקים שנבחרו והצמיגים הבלוניים גם הם הורסים את המראה של ה 7 הכי הספורטיבית. בחירה ממש אומללה לדעתי. ישנם אי דיוקים בולטים לעין הן בפנסים והגריל מקדימה והן בפנסים האחוריים. לא עפתי על הצבע הכחול המשעמם. הייתי מעדיף צבע בהיר, רצוי כסוף. למרות הכל, הזמנתי את הדגם מייד כשהוא יצא. לא נראה שבשנים הקרובות חברה אחרת תעשה דגם שלו, ודגמי otto נחטפים במהירות כך שרצוי לא לפספס ולשלם אח"כ הרבה יותר. אני מאמין שהדגם הזה ייצא במהדורה נוספת בצבע אחר בעוד שנה שנתיים. כשפותחים לראשונה את הקופסא של דגם חדש, תמיד יש חשש שלא נגלה דפקטים ושהדגם לא מושלם. כשמדובר בדגם של otto, החשש כפול אם לא יותר... ההפתעה הראשונה היתה שהדגם מושלם. הצבע פרפקט, אין מריחות וכתמי דבק וכל החלקים והמדבקות ישרים ובמקום. ההפתעה השנייה היא שבמציאות הדגם נראה הרבה יותר טוב מבתמונות. אומנם אי הדיוקים שרואים בתמונות קיימים, אבל הסה"כ הכללי חיובי מאוד והדגם נראה טוב. + - עובר בקלות את מבחן הויטרינה. צורת הדגם נאמנה למקור וכן ה"ישיבה" - צביעה חלקה ללא פגמים - פנים מפורט לא רע יחסית לדגם רזין שאינו נפתח. - - הכרום סביב כליות הגריל קדמי עבה מאוד. ברכב האמיתי הוא עדין אבל בדגם המסגרת עבה מידי. - שימוש בצבע כסף במקום כרום למסגרות החלונות ופסי הקישוט שעל הפגושים -הפלסטיק של הפנסים הקדמיים עבה ורואים את שבירת האור בקצוות (לאורך היקף הפנס) מה שיוצר מראה מוזר לפנסים. הדבר ניתן לתיקון ע"י השחרת היקף הפנס. - קו העליון של הפנסים האחוריים אמור להיות ישר ולא קמור כמו בדגם. לסיכום: עם גלגלי ה M (כמו שעל ה 750 בסרט Tomorrow Never Dies), טיפה מונמכת ותיקון מסגרת הגריל העבה, הדגם ייראה מושלם. ועדיין - הלוואי שהוא ייצא יום אחד בדייקאסט...

אחד מהדגמים האחרונים שקבלתי ב 2013 הוא ה X3 דור 2 (F25). העובדה שרק עכשיו אני מפרסם פוסט שלו, יכולה להעיד מה היחס לי אליו. מלכתחילה הוא אינו מהדגמים החשובים באוסף, והוא היה דגם ה X היחיד שלא היה לי. קיוויתי שהוא ייצא בלבן כדי להשלים את כל ה Xים האחרים מאותו הדור (X5 X6 X1) שהם בלבן אצלי באוסף. זה כנראה כבר לא יקרה כי השמועות אומרות שהחברה שייצאה אותו RMZ נסגרה. (הם לא הופיעו השנה בתערוכת נירנברג כמו בשנים קודמות, ודגמים אחרים שלהם שהיו אמורים לצאת בנה שעברה, לא יצאו בסופו ל דבר). לדגם הזה אין מזל כי החברה הראשונה שהוציאה אותו Hot works או absolute hot פשטה את הרגל ונעלמה. הדגמים שהם הוציאו היו דגמי הדילר.ב 2012 קמה חברה חדשה בשם RMZ שקנתה את המולדים של ה X3 והחלה מייצרת אותם בכמה צבעים, כדגמי הובי אבל גם היא כנראה נסגרה. ההכרות הראשונה שלי עם RMZ היתה עם ה 5GT. דגם נהדר שהיה מבחינתי "דגם השנה" בשנה הקודמת. גם התמונות שראיתי של ה X3 עשו רושם טוב, כך שהייתי אופטימי לגבי הדגם למרות שמעולם לא יצא לי לראות אחד במציאות. אז איך הדגם? הדבר הראשון שמייד קפץ לעין כשהוצאתי אותו מהקופסא הוא שיש הבדלי גוון בין הפאנלים של הגוף. לא מדובר בהבדל מין הפגושים לשאר הגוף שנפוץ בדגמים מסויימים, אלא ממש בין כנף לדלת למכסה מנוע. מרגיז מאוד! הדבר המרגיז השני הוא גימור הפנים של הקורות, יותר נכון חוסר גימור הפנים של הקורות: כל קורות הרכב חסרות את דיפון הפנים וסתם צבועות בצבע החיצוני של הרכב. לא מתאים לדגם ברמה הזאת. כל השאר בסדר גמור ובסה"כ הדגם נראה טוב, עם נוכחות, מאסיבי וכבד, אבל הדגם שיכול היה להיות מהטובים שבאוסף, נופל הרבה מאחור בגלל הנ"ל. אפשר כמובן לצבוע את הדגם מחדש ולתקן גם את הקורות הפנימיות, כך שהמצב הפיך. + - פסי הכרום מסביב לחלונות הם באמת פסי כרום ולא צבע כסף. - הגלגלים עשויים יפה. צבע החישוקים משכנע ולא נראה פלסטיק זול. לא שכחו לצבוע את הברגים בשחור. הצמיגים בחתך הנכון ובקוטר הנכון. - דיסקי בלמים ממתכת, מה שכמובן מוסיף למראה המלוטש של הדגם. - פרופורציות מושלמות - רווחים בין פאנלים בסקייל: צמודים מאוד, למעט בין הדלתות והכנפיים הקדמיות שם הרווחים בינוניים. - פנים ברמה של קיושו! (למעט הקורות) - המנוע עשוי יפה, תלת מימדי ורואים את הרדיאטור דרך הגריל המתכתי. - צירי הדלת האחורית נסתרים. ב 5GT וב X5 של קיושו למשל, הצירים ענקיים ונראים דרך החלונות, מה שהורס ממראה הדגם. - - צביעה לא אחידה מבחינת גוון הצבע. פאנלים שונים בגוונים שונים. - אין דיפון פנים לקורות הרכב והן צבועות בצבע החיצוני לסיכום: כשרוב הדגמים שיוצאים היום הם דגמי רזין, כל דגם דייקאסט שמגיע הוא חגיגה, שנפגמה מעט בגלל צביעה לא ברמה של שאר הדגם.

לפני כמה חודשים, כתבתי פוסט על הדגם הזה, כשיצא לראשונה: http://mincars.com/viewtopic.php?f=3&t=3376 דגם חשוב ביותר באוסף, ואחד מהיפים ביותר. לא הייתי הכי סגור על הצבע הסגול, אבל לאחר כ"כ הרבה שנות המתנה לדגם הזה, לא היה לי אכפת גם אם ייצא בורוד. הדגם הזה נחטף במהירות, והיה ברור לאור הביקוש הרב, שתצא מהדורה נוספת. זה קרה מהר מאוד, ו otto הוציאו תוך מס' חודשים את הכחולה. לא עמדתי בפיתוי והוספתי גם אותה לאוסף. עדיין, הייתי רוצה אחת בלבן ואדום... למעט צבע חוץ, גם צבע הפנים שונה (יפה יותר): אפור בהיר במקום שחור, ופנסי האיתות הקדמיים הם עכשיו כתומים במקום שקופים בדגם הסגול. סקירה של הדגם כאמור בלינק המצורף לפוסט המקורי, והנה התמונות של הכחולה:

חופשת הפסח נותנת לי הזדמנות להשלים פוסטים לדגמים שנחתו אצלי ב 2013... הפעם החלטתי לצלם את ה X5. לפוסט הזה יש גם ערך סנטימנטלי כפי שיוסבר מייד: הדגם הוא של ה X5 דור שני (E70) שיוצר בשנים 2007-2013 והוחלף לאחרונה בדור החדש (F15). באותה שנה שיצא הרכב, הוציאו קיושו גם את הדגם שלו, והיה לי המזל להיות בין הראשונים שקבלו אותו ועוד היישר מ BMW welt הדנדש שרק נפתח. הדגם היה דילר בצבע Platinum Bronze בעל 7 מושבים (ישנה שורה שלישית של 2 מושבים מתקפלים לרצפה מאחור). בזמנו, לקחתי את הדגם לסט שטח בחוף אכזיב, ועד היום שמורות בפוטובקט תמונות של הסט הזה: אני זוכר מצויין את יום הצילומים אז ועכשיו, שש ומשהו שנים אח"כ, הגיע הזמן לסט חדש לדגם הזה. לא בדיוק אותו הדגם... אומנם מדובר ב X5, אבל בשנה שעברה, לאחר שקניתי את ה X6 וה X6M בלבן, דגדג לי להוסיף גם את ה X5 בלבן. כמו שכבר נאמר לא אחת, BMW נראות טוב בלבן. גם רוב ה X5 שראיתי במציאות הן לבנות, וכשהדגם יצא בלבן בשנת 2009, הציק לי שהוא נראה מצויין ושקלתי להחליף את הברונזה. אבל עד שעשיתי זאת, הדגם נחטף במהירות ואח"כ כבר לא ניתן היה להשיגו (לפחות לא במחיר נורמלי). ואז, בשנת 2013 המטורפת מבחינת דגמים, כשישבתי הרבה על האי ביי, מצאתי אחת במחיר סביר, וזה הזמן לסקירה ותמונות שלו: מדובר בדגם קיושו מהטובים יותר, מתקופת "תור הזהב" של דגמי BMW שלהם. דגם הכי קרוב למושלם: הרווחים בין הפאנלים הם הכי טובים שראיתי מכל דגמי קיושו. ממש דקים ובסקייל. הגלגלים בגודל הנכון וב stance הנכון ולכן הדגם נראה "יושב" נהדר. הפנסים מפורטים מאוד ובעלי עומק. הפנים קיושו טיפוסי. ההבדל בין הדגם הלבן לברונזה הוא שכאן יש רק 5 מושבים. חבל רק שבדגם הלבן, הפנים הוא כל שחור, ולא בהיר כמו בברונזה. מילה לגבי בחירת החישוקים של קיושו: בהרבה דגמים של BMW, הבחירה של קיושו בחישוקים מסויימים קצת תמוהה בעיניי. יש חישוקים יותר יפים שגם רואים יותר במציאות. ב X5, דווקא בוראגו בחרו לשים על הדגם בחישוק הנחשק יותר. החישוק שקיושו בחרו פחות יפה, אם כי עשוי טוב. החישוק של בוראגו: הנקודה השלילית היחידה לגבי הדגם הם צירי הדלת האחורית הענקיים שנראים דרך החלונות ומקלקלים את המראה הכללי. לא ברור למה לא עשו צירים נסתרים לדגם כ"כ יפה. והנה גרסת 2014:

הדגם הראשון שלי לשנת 2014 היה ה BMW 750 E38 של otto. סקירה שלו פרסמתי בינואר: http://www.mincars.com/viewtopic.php?f=3&t=3713 האכזבה העיקרית שלי ועוד אספנים רבים היתה הבחירה התמוהה בגלגלים הבלוניים והג'אנטים הלא מחמיאים שגרמו לדגם להראות גבוה וגמלוני ובכך לאבד מהמראה החתולי הספורטיבי שכ"כ מאפיין את הרכב היפיפה הזה. הרבה התלוננו ו otto שמעו ומיהרו להוציא מהדורה נוספת בצבע שחור מטאלי ועם חישוקי ה M כפולי החישורים היפים והכל כך מתבקשים לרכב הזה, עם צמיגים בחתך נמוך. והתוצאה - עכשיו הדגם נראה מצויין. לא מבין למה מלכתחילה לא הוציאו אותו כך. הצבע השחור יפה, אבל אחרי שהדגם הראשון יצא בצבע כהה, חבל שלא הוציאו צבע בהיר יותר. אולי במהדורה השלישית (ואולי כרכב ג'ימס בונד???) אז מהביקורת בסקירה המקורית אפשר להוריד את סעיף הגלגלים. כל כך הייתי רוצה להשיג עוד סטים של הגלגלים האלה לדגמים אחרים מהתקופה כמו ה M5 E34. בדגם הזה, צביעת פסי הקישוט נעשתה ביד טיפה רועדת כך שיש פה ושם פיקשושים. זה באמת בקטנה, אבל חבל שזה קורה. משאר הבחינות, הדגם מושלם. צבע הגוף ללא פגמים והגימור פרפקט. פנים הרכב זהה בשני הדגמים. שאר הדברים נאמרו בסקירה המקורית, מה שמשאיר מקום להרבה תמונות: שימו לב להפרשי הגובה בין שני הדגמים:

אחרי כמה חודשים של היעדרות (נראה לי מאז המפגש האחרון אצל איציק...) הגיע הזמן להציג דגמים ופוסטים חדשים אני עדיין לא נוהג על BMW, אבל אם הייתי צריך לבחור רכב שלהם שהייתי רוצה שיהיה שלי ביום יום, הבחירה שלי הייתה קלה: ה 1M. אני אוהב מאוד את הקונספט של מכונית עם מרכב קטן והרבה סטרואידים, ו BMW הפכו למה שהם היום בזכות הקונספט הזה שהוצג לראשונה בסדרה 02 (ה 2002 טורבו) ואח"כ סדרה 3 (ה M3 E30). סדרה 3 הלכה וגדלה עם השנים, וכיום היא כבר לא מכונית "קטנה", ולמעשה היורשת האמיתית של ה M3 הראשונה היא ה 1M. כן, 1M ולא M1, להבדיל מהאייקון ההסטורי המפורסם של BMW. המכונית הכל כך מוצלחת הזאת שהתקבלה בהתלהבות בעולם, יוצרה בסה"כ במשך שנה וחצי בין 2011-2012. BMW התכוונו לייצר רק 2700 יחידות אבל לאור הביקוש העצום, יוצרו לבסוף 6309 מכוניות כשרכבים מיד שנייה השיגו מחירים גבוהים יותר משנמכרו כחדשות. המכונית מבוססת על ה 1 קופה, ה E82 אלא שהיא יותר גדולה ורחבה. הספק המנוע N54 שמניע גם מכוניות BMW אחרות מאותו שנתון (ה 335, Z4 sDrive35is, וה 740) 335 כ"ס, ועם שאר מכלולים המגיעים מה M3, הופכים את הקטנה הזאת לרכב מהנה מאוד לנהיגה. הדגם: כשהרכב יצא בתחילת 2011, הייתי בטוח שקיושו ימהרו להוציא אותו. ה E82 דגם ותיק שלהם ובסה"כ לא נראה שצריך מאמץ מיוחד לבסס עליו את הדגם של ה 1M. אבל השנים האלה ייזכרו כשנים הרעות של קיושו שלא הוציאו אף בימר חדש ורק מיחזרו מולדים ישנים. דגמי BMW החדשים עברו לפראגון שהתמקדו רק בדגמים העכשוויים. מסתבר שעולם הדגמים הוא כמו אוטובוסים. אתה יכול לחכות להם הרבה זמן ואף אחד לא יגיע, ואז בבת אחת מגיעים שניים אחד אחרי השני... שנת 2014 נפתחה בהכרזה ל GT spirit על שני בימרים כתומים לוהטים: ה M3 GTS וה 1M. מייד אח"כ הכריזה מיניצאמפס על ליין 1:18 של ה 1M. כן, ליין, כי אפשר יהיה לקנות את הדגם בכל מיני שילובים של גלגלים, ספויילרים, צבעי מראות שונים. בינתיים הדגמים שלהם לא יצאו אבל תמונות ראשוניות של הדגמים שבפיתוח מאוד מאכזבות. החלטתי ללכת על דגם הרזין של GT spirit שנראה טוב בתמונות. זהו הדגם הראשון שלי של החברה הזאת, ובהחלט לא האחרון (אם הם יעשו עוד דגמי BMW). זה מסוג הדגמים שבשנייה שאתה מוציא אותם מהקופסא, אתה אומר: "זה זה!". הוא מושלם ואין שום דבר שמפריע לך בעין. אין הרבה דגמים כאלה, ולשמחתי ה 1M הוא כזה (במיוחד שיש לי חיבה עזה ל 1:1) הגימור ורמת הפרטים ברמה מאוד גבוהה: לא ראיתי כאלה פנסים (הן קדמיים והן אחוריים) באף דגם אחר של BMW. שימו לב למסגרת השחורה בפנסים הקדמיים. לא רואים הרבה כאלה גם בחברות high end. צרפתי לשם השוואה בתמונות גם את הדגם נטול הסטרואידים של קיושו. שם למשל, אין את הפרט הזה שמוסיף המון לדעתי. כונס האוויר התחתון והגריל מחוררים. הצביעה חלקה ללא פגמים. המשקל של דגם הרזין כבד יותר מהדייקאסט של קיושו (אם כי במציאות, ה 1M שוקלת פחות...) החישוקים יפהיפים והלוואי והיו לי עוד כמה סטים שלהם. הייתי מלביש אותם על כמה דגמים אחרים ובראשם ה M3... קצת פחות אהבתי את זה שבחרו להכהות את חלונות הצד האחוריים. לא ברור לי למה כי הרכב לא מגיע כך במקור. העומק של החריצים של הדלתות בדגמי רזין הוא כמובן שטחי מאחר וכלום לא נפתח. צריך להשחיר אותם כדי שיקבלו מימד עומק כי זה גורע קצת מהריאליסטיות של הדגם. הדגם נקנה בידיעה ש GT spirit מוציאים רק צבע אחד לכל דגם. הכתום שהוא גם הצבע בוא הוצג הדגם יצא ב 2000 יחידות. אז מסתבר שזה לא נכון: יצא גם דגם בשחור במהדורה של 500 יחידות, אבל אתמול התפרסם, שהדגם ייצא בסוף השנה ב....לבן !!! כל כך חשוב לאוסף ה M ים הלבן שלי: http://www.diecastsociety.com/gt-spirit-new-bmw-1m-coupe-alpine-white/ כמובן שהוא נכנס לראש רשימת הקניות שלי.... נכון שעד סוף שנת 2014 יש עוד כ שלושה חודשים וכמה דגמים... אבל אם לא תהיה הפתעה יוצאת דופן, ה 1M הוא דגם השנה שלי ל 2014! היה נחמד לגלות כשחיפשתי תמונה של הרכב, שיש לו ולדגם בדיוק אותן לוחיות רישוי... )

ה 1M היה הדגם האהוב עליי ב 2014. סקירה של הדגם שיצא ראשון בכתום העלתי בפורום: http://www.mincars.com/viewtopic.php?f=3&t=3990 לטעמי הצבע הזה (בו גם הוצג הרכב רשמית), הוא היפה ביותר. זמן קצר אחרי יציאתו החלו לצאת בזה אחר זה מהדורות מוגבלות לחנויות ספציפיות ופורומי אספנים בשלל צבעים: שחור, כחול, לבן עם חישוקים שחורים, וכן עוד מהדורות של GTS בלבן עם פסי M, ובזמן הקרוב גם אפור מאט וירוק. אם עד היום קיושו היו אלופי חליבת המולדים, הדגם הזה של GTS לוקח את הכתר... כל דגם M חייב להיות אצלי באוסף קודם כל בלבן. ה 1M לא יוצא דופן, והוא כמובן הצטרף לליין. התלבטתי אם להוריד את פסי ה M. יש לי כמה דגמי M לבנים מקושטים בפסי ה M אבל הם עדינים ובאמת היו אייקונים ידועים על הרכבים הספציפיים. ה 1M לטעמי הרבה יותר יפה בלעדיהם, less is more... ההורדה שלהם היתה פשוטה ביותר: רק לגרד עם הציפורן את המדבקות... הערה לגבי הצבע Alpine white: הצבע ש GTS משתמשים בו הוא הצבע האמיתי של BMW. אצל קיושו למשל, כל דגם שאמור להיות בצבע הזה, יש לו גוון שונה...

אחרי שלושה דגמי רזין, הפעם סקירה של דגם "סגסוגת אבץ "... (איציק - בוא נחזור למושג דייקאסט כשברור שאנחנו מתכוונים לזאמק בלבד). אגב זה בערך היחס היום אצלי בקניית דגמים חדשים, בין רזין לדייקאסט. הדגם שבפוסט זה - סדרה 6 F13, שונה מכל דגם שאתם מכירים - אין לו אבא. יותר נכון, ידוע מי האבא, אבל אסור לפרסם... מוזר? חכו יש עוד: הדגם מגיע בתוך קופסת קלקר בלבד. אין קופסא שעוטפת את הקלקר, ואין שם יצרן לא על הקלקר ולא על הדגם. מבולבלים? גם אנחנו... הסיפור הוא כזה: את הדגם פתחו RMZ כדגם דילר, רק ש BMW פסלו אותו בגלל טעות במסגרות חלונות הדלתות: ברכב האמיתי, החלון הוא נטול מסגרת (א-לה סובארו), ואילו בדגם, החלון ממוסגר (אם כי לא צבעו אותו והוא בצבע הפלסטיק השקוף). בעצם הטעות כפולה: מסגרת חלונות הצד לא צבועה כלל (בכרום או בשחור אם רוצים גימור shadow line), והיא חלק מהדלתות במקום בנפרד. הדגם נפסל, רק ש RMZ הספיקו לייצר כמות ראשונית של דגמי דילר בלבן ושחור. בתערוכת נירנברג לפני שנתיים הם הציגו גם גרסת חנויות בצבע שמפניה וגם את דגם הקבריו, ומאז לא נראו יותר...הדגמים נגנזו, ולא הוצאו רשמית מעולם. לפני מספר חודשים הופיעו באיביי הדגמים בלבן ושחור, עלומי שם יצרן ועם הדגשה שהדגם מגיע ללא קופסא... החלטתי לקחת את הסיכון ולקנות אחד. היו לי כבר שני דגמים של RMZ באוסף" ה 5GT המצויין וה X3 הבינוני, כך שהיה לי מושג מסויים למה לצפות. הדבר הראשון שניתן לומר על הדגם זה שהוא מוצק וכבד וזה כבר נותן הרגשה סולידית של דגם ברמה של קיושו. עדיין, יש כמה דברים מעצבנים כמו הרווח של מכסה המנוע שהוא גס (שאר הרווחים מצויינים), ופנסים קדמיים טעוני שיפור, אבל גם הרבה דברים טובים: גלגלים יפים ודיסקיות בלמים מתכתיים מסתובבים. פרוט פנים יפה סמלים כחלקים נפרדים תלת מימדיים ולא מדבקות. פס קישוט מתכתי עדין בידיות הדלתות, הוא באמת חלק מתכתי ולא פס צבע כסף... בסה"כ, הדגם טוב, ואם RMZ היו מסיימים לפתחו ולהוציאו רשמית, אני מאמין שהוא היה טוב מאוד. בהרבה מובנים הוא מזכיר דגמי קיושו. ההשוואה המתבקשת היא לפראגון שעשו את ה M6, ולכן צלמתי אותן בתמונות משותפות. הדגם של RMZ עולה על הדגם של פראגון.

בעבר הייתי מתאפק ולא ממהר לקנות דגם חדש שיצא אם הצבע שלו לא היה לטעמי. הדוגמא הקיצונית ביותר היה הדגם של ה Z1 שחיכיתי כ 10 שנים עד שיצא בצבע שאהבתי (אדום, אבל אם היה יוצא צהוב לא הייתי מתנגד...) לפני שנה יצא לראשונה דגם של ה E30 שאינו M אלא גרסה "רגילה" אך לא צנועה במיוחד של ה 325i נעולה בגלגלי BBS מושכים. הדגם נראה כ"כ טוב שלמרות בחירת הצבע מהפחות מוכרים בפלטת הצבעים של BMW, הייתי חייב לצרפו לאוסף. בדיוק אותו דבר קרה עם דגם ה E30 קבריו שיצא מייד אחריו בצבע מאוד אנמי שלא מתאים לרכב. לאחרונה הוציאו otto את הדגם בצבע אפור שכבר מהתמונה הראשונה ידעתי שאני מוסיף אותו מיידית לאוסף. הצבע הזה הרבה יותר יפה ומוכר לרכב הזה. חבל שלא עשו שינויים קטנים כמו חישוקים אחרים או הפעם גרסת ארבע דלתות, כך שלא יהיו לי שני דגמים זהים באוסף... מאחר ובעבר כבר תארתי את הדגם בבורדו, נעבור ישר לתמונות: ציפור (בז?) השתחלה לפריים. כנראה לירן חולצה אפורה של הציפורים...

הדגם האחרון שלי לשנת 2014, ה E12 M535i הוא גם היפה והמשמעותי ביותר לאוסף שנוסף השנה (למעט ה 1M). ה E12 הוא שם הקוד לדור הראשון של סדרה 5 שיוצרה בין השנים 1972-1981. דור זה לא זכה עד השנה לאף דגם בקנ"מ 1:18 בעוד שאר הדורות יצאו בשלל גרסאות וצבעים. שוב, תמוה למה צריך היה לחכות כ"כ הרבה שנים לדגם של הסדרה הזאת ובמיוחד כשהשוק מראה ביקוש מטורף. הדגמים של מחליפתה , ה E28 נחטפו ונמכרים כיום באי ביי במאות רבות של דולרים. בהמשך אחזור לדבר ולהשוות בין הדגמים של ה E12 ו ה E28. Otto מזהים מצויין את ה"חורים" האלו ומביאים לשוק, ועוד במהירות שיא, את כל הדגמים הנחשקים שאיכשהוא נשכחו ע"י יצרני הדגמים האחרים. כשאני אומר "במהירות שיא", אני מתכוון לכך, שדגם שהוצג רק בתחילת השנה בתערוכת נירנברג כאב טיפוס לא גמור, נמצא אצלי לקראת סוף השנה בויטרינה. אין יותר טוב מזה ! (להבדיל - דגמים של קיושו שמוצגים בתערוכה לפני שנתיים ושלוש, עדיין לא יצאו לשוק...) אז במקרה, בבוקר חג במולד, אני מוצא את עצמי אוסף בסניף הדואר חבילה ופותח אותה ליד עץ הברוש שבכניסה לסניף. תודה סנטה! בחבילה חיכו שני דגמי BMW (ברור) של Otto. הפעם היתה התרגשות מיוחדת לפתוח את הקופסא, כי ה E12 הוא באמת דגם שחיכיתי לו הרבה, והחוויה הזכירה לי מאוד את הפעם הראשונה שפתחתי קופסא עם דגם של otto בדיוק לפני שנתיים - אז זה היה ה M3 E30 קבריו. אפקט הוואו, לראות דגם שנראה כ"כ טוב בשנייה הראשונה שהוא מתגלה, מושלם ומעורר בך שמחה גדולה להחזיק אותו ביד. לא זוכר הרבה דגמים שגרמו לי להרגיש את זה. אני sucker ל E12. אוהב מאוד את הקווים שלה ובכלל חושב ששנות ה 70 הביאו עיצובים יפהיפיים לעולם הרכב. אין על חרטום אף הכריש, ארבעת הפנסים העגולים וקו המותניים שלה. עיצוב קלאסי שנראה מעולה גם אחרי למעלה מ 40 שנה. לטעמי מחליפתה ה E28 שמבוססת עליה, פחות מוצלחת בעיצוב שהוא בעצם מתיחת פנים גדולה. Otto כדרכם, מציגים כל דגם בגרסה הכי חזקה שלו. גם ה E12 אינה יוצאת דופן, והדגם הוא של הגרסה הכי קרבית - ה M535i עם מנוע ה 3.5L המפורסם שלהם ועוד פיצ'רים מעולם המרוצים כמו הספויילרים הקדמיים והאחוריים, פסי ה M מצידי הרכב ועל הספויילר הקדמי, מושבי רקארו וההגה של ה M1. אני פחות אוהב את קישוטי "צבעי המלחמה" ומעדיף את המראה התמים שאינו מסגיר שהרכב הזה כלל אינו תמים... האמת, שרוב ה M535i שיוצרו (6 מתוך 7 מכוניות) אכן היו ללא הספוילרים ופסי ה M שהיו אופצייה בתשלום נוסף, וזוהו רק לפי גלגלי ה BBS וכיתובי ה M535 עם הספויילרים אך ללא הפסים: עם הספויילרים והפסים: ואיך שרובן היו - ללא ספויילרים ופסים: לטעמי, הכי יפה כך. לאחר התלבטות, החלטתי לא להסיר את הפסים מהדגם הזה. אני מהמר ש otto יוציאו בהמשך את הדגם בצבע נוסף ללא הפסים/ספויילרים ואוסיף גם אותו לאוסף. בכל מקרה, עם פסים, ללא פסים, otto עשו לי את היום כשהוציאו את הדגם קודם כל בלבן, שמתאים בדיוק לאוסף ה M ים הלבנים שלי אז איך הדגם? נהדר! אחד הדגמים הכי טובים של otto בלי שום ספק. הפרופורציות מושלמות, גלגלי ה BBS יפים. שימוש נרחב בחלקי photo etched עשויים היטב (כיתוביות, פתחי אוורור על קורה C) הצביעה מצויינת וכן הדבקות פסי ה M שנראים מצויין. הפנים (שלצערי לא יצא טוב בתמונות) גם כן נראה מעולה. מושבי הרקארו עם פסי ה M חגיגה לעיניים וכן ההגה ודיפוני העץ הם וואו. המינוס היחיד שחוזר על עצמו בכל דגמי otto הוא ההתעקשות שלא לשים חגורות בטיחות! זה בולט וחסר. "שאלתי" תמונה של פנים הדגם שמישהו אחר צילם: עוד תמונות מעולות שלו בלינק: http://m.cdn.blog.hu/do/dontblogaboutthis/image/6_1.JPG ה QC בסדר גמור. לא מושלם (עדיין לא נולד הדגם המושלם אצל otto) אבל באמת שלא רחוק מזה. בסה"כ מדובר בפספוסים ממש מינוריים של צביעה בשחור של חלקי גומי שלכלכו את צבע הגוף ונקודה או שתיים של סימני דבק. הם בקושי נראים כך שבאמת גם כאן אני מרוצה. מה שכן, התופעה הבאה גרמה לי להתקף לב כמעט: עוד לפני שקבלתי את הדגם, קראתי עליו ועל ה E36 הלבנה שיצאה מוקדם יותר השנה, שהלכה ששהדגמים נצבעו בה הפכה לצהובה, ולכן צבע הדגם קיבל אפקט צהבהב שקלקל את החגיגה. כשקיבלתי את שני הדגמים שמחתי לגלות שהם לבנים כשלג ללא התופעה המתוארת. אבל - אחרי שהוצאתי את שני הדגמים לסשן צילומים קצר בשמש, חשכו עיניי: הלכה אכן הפכה לצהובה במיוחד באזורים החשופים יותר לשמש (גג מכסה מנוע ותא מטען) ובאזורי הכנפיים או במקומות עם יותר צבע. בזמנו התבאסתי על ה E36 שנהרסה, אבל כשהצצתי בדגם לאחר מספר ימים, התופעה נעלמה והצבע חזר להיות לבן! אתמול כשצלמתי את ה E12, שכחתי מה קרה עם ה E36 והייתי בשוק לראות אחרי הצילום שהצבע הפך לצהבהב באותם מקומות שתארתי. גם בערב הצבע נשאר צהוב ורק הבוקר חזר להיות לבן. אני יותר לא חושף לשמש את הדגמים הלבנים של otto. לא לוקח עוד סיכון... הצטרפות ה E12 מביאה להשוואה המתבקשת עם דור ההמשך שלה, ה E28 של אוטוארט. במקרה שני הדגמים הם של ה M535i ושניהם בלבן (טוב לא ממש במקרה כי אני "דואג" שהאוסף יהיה בלבן...). מעבר לטעם האישי של איזה עיצוב יותר יפה (לטעמי ה E12), ונתעלם מהשוואת דגם רזין אטום לדגם הכל נפתח, המסקנה שלי ברורה (ולא חדשה אגב): אוטוארט פישלו בכל דגמי BMW של שנות ה 70-80 ומצד שני, otto התעלו על עצמם. הדגמים של אוטוארט מלוטשים, עשויים היטב אבל לא ממש קולעים ל 1:1. החרטום הקדמי בכל דגמי אוטוארט (E30, E28, E24) אין לו את המבט "הנכון" של אף הכריש והפנסים הקדמיים לא בכיוון... מספיק לראות את דגמי otto כדי להבין את באמת הם צריכים להראות. דגם הרזין מוצק וכבד יותר מהאוטוארט במשקל נוצה. מצד שני, אצל אוטוארט אין עיגולי פינות, וחלקי הכרום הם כרום בכל הדגם ולא צביעה בכסף סביב מסגרות החלונות כמו אצל otto. לסיכום: דגם השנה שלי ביחד עם ה 1M ! עוד דגם מוצלח ל otto ובוודאי מהכי טובים שלהם. ועכשיו יש למה לצפות לדגם הבא של BMW שהם הכריזו ה E28 B7 Alpina turbo.... ואחרי כל המלל, התמונות: ועם דור ההמשך, ה E28: