השבילאי

סיום צפוי בערך ב 1400

443 למזרח . שם נפגשים המשתתפים בהשתלמות רכיבת שטח לדו"שים מכל הסוגים כולל רכים ועתירי פלסטיקה. מחיר ליום הזה 100 ש"ח. לא, זה לא הקורס של פאסולה שהוא בן יומיים ויתקיים בסוכות. זה בשבת הקרובה.

האם יש גם דגמים ידניים (אצלנו במשפחה מעדיפים דווקא את התצורה האירופית ) . בגדול מחפשים רכב שיסע כ 2000 ק"מ בחודש (יש בנוסף כלי רכב אחרים כולל לשטח ) בנסיעות פרבריות בעיקר , עם אמינות מוחלטת (יפני?) ומחיר הגיוני. מה ממליצים הבקיאים?

שם אני מזוהה תחת שם הכיסוי זהר זהר

דרך כאן או דרך פורום המועדון ב YNET אופנועים יש שם תמיד את הדואל שלי ומי שרוצה מוזמן כמובן גם להתקשר לטלפון 052-3436630 , אם תרצו - יש קשר...

כרטיס צהוב יצא לי. ליתר דיוק , הוצאתי לעצמי שהרי לפי דעתי הרוכב בלבד אחראי לגורלו, או הרוכבת לגורלה. כדי למנוע ממני את סיבוכי המין שבכתיבה בעברית תסלחנה לי הרוכבות. בינינו, הרוב המוחלט הם באמת רוכבים ויש לי הרגשה שהרוב הזה עוד יותר גדול בין מקבלי הכרטיס האדום. אז מכאן ואילך, בלשון זכר. ממילא את אלה כוונתי להרגיז (או אולי להעיר?) ששי בבוקר. שש בבוקר. קרית עתידים. מפגש רוכבים לרכיבה חסרת אתגרים בשביל הירקון. אני מקיף את בנייני המשרדים, יורד פה ושם איזו מדרגה. ממתין. החברים מאחרים, דווקא שלא כרגיל. כל כך רגיל ומובן מאליו שאל שבילי הכרמל, מדרונות הרי יהודה ומשעולי הגליל צריך להגיע עם מיגונים , או לפחות עם נקיפות מצפון ודאגה קלה של מי שלוקח סיכון מיותר ומטופש של רכיבה בלי. אבל לשביל הירקון, זה הרי ממש כאן, ליד הבית וגם שביל פשוט שהסיכון העיקרי בו הוא מאיזה ג'יפ חנוני מבריק שבעליו לוקח אותו לסיבוב החצי שנתי שלא יעלה בו סריטה חס וחלילה. רוכבים בכף וכשהשמש מתחילה להעיק מסתובבים. הקצב של הקבוצה קצת איטי לי, אני עובר לקדמת הקבוצה ותוך זמן קצר, בזכות הסיבובים העיוורים מקבל את התחושה שרק אני מרחף כאן בשולים הקשים של השביל. קול המצפון החברתי עוצר אותי בשולי קבוצת עצים, להמתנה לאחרים. רגל על הקרקע כשהגוף עדיין בתחושת הרכיבה עם האוויר שהוא כמעט צונן חרף 30 המעלות פלוס עליהם מצהיר החזאי. תוצאת האדרנלין שמסתובב במערכת, מן הסתם. זהו, הם הגיעו, קצת מרחק ואני מגביר מהירות. ירידה פתאומית , קלה ומהירה, שאחריה מעלה המחייב מהירות התחלתית כדי לסיים אותו בהנאה. מוסיף מהירות בירידה כשהמוח מסרב לעבד את הנתון : הרוכב לפני רוכב ממש לאט , בעצם הוא עוצר בעצם אין אפשרות עקיפה בגלל רוכבים שמשמאל וממול, בלימת חירום , זהירות על הקדמי שלא יינעל, שחרור מבוקר ועצירה סופית סנטימטרים מהרוכב שאינו מודע לכך שהוא מכשול. רגע, אין שיווי משקל, רגל ימין אליה העברתי משקל אוטומטית אינה מתנתקת מהרגלית, תנועה לימין , המוח מזהיר , אין מיגוני מרפקים, אין מיגוני כתף , לא לוקחים את הנפילה על הצד , בולמים כמו טירונים בכף היד..... כאב , שהוא עמום אבל בעצם נובע מהתחושה שבעת הנפילה נשמע קול לא סימפטי מכיוון שורש כף היד. מנער את היד כדי לוודא שהכל עובד. מניע את האצבעות. מנסה תגובה לבלם, וכבר אני רוכב קדימה כשהיד רוצה כל הזמן לעזוב את הכידון ולחפש לה מקום פחות רועד ומעצבן. השביל מסתיים, ואני עוזב את החבורה לטובת האספלט . מחכה שהכאב ידאך ואדע שאכן המכה רק לכאב נועדה. לא כך יהיה. את היום אסיים בחדר המיון האורטופדי, גיבוס והמלצה מגוחכת לנוח (מה זה בדיוק?). שבוע ימים של הכרת יד שמאל ולימוד כה קשה לתפקד בלי הימין הרגילה. הכנסת המפתח בעת התנעת רכב, החלפת הילוכים, פתיחת דלת כשאתה מחזיק את המצרכים בשקית, הקלדה פשוטה שהופכת בחלוף זמן לא רק לכאב עמום בבוהן ימין, ניסיון לחבוק מצערת בכידון כאשר אין כל תחושה מבוקרת וידיעה שהאופנוע ימתין כאן עד להודעה חדשה. הכל מתאונה של כלום. ההבנה הפתאומית שמאות אלפי ק"מ על שני גלגלים אינם מחסנים אותי מכאב ומוגבלות, אם אך אשכח לרגע את החובה לרכיבה אמיתית , שיש בה אחריות ומקצוענות שאין לוותר עליהם אפילו לא לשניה. כן , קבלתי כרטיס צהוב. לפתע פתאום אני מבין טוב יותר את הפצועים והחבולים שהאמירה הזאת מקוממת אותם עד בלי סוף. הרי היא באה , במידה מרובה, ממקום של "שופט". ממקום של יהירות של זה שלא התנסה , באמת, במחיר השטות. לקח לי שבוע כדי שאוכל להתיישב ולכתוב , כן, רכבתי בצורה מטופשת, מסוכנת וחסרת אחריות. מה שהוא במערכת הפנימית החליט להעמיד אותי במקום , לפני שאפגוש איזה מעקה בטיחות שהוצב שלא במקום , עמוד תמרור או מכונית. כרטיס צהוב שנועד למנוע את האדום..... האם ניתן היה להימנע מהתאונה . בהחלט. האם ההתרסקויות המדווחות פה ושם בדפי הפורומים ובמפגשים הן בלתי נמנעות , לא ולא. מבחינתי, כולן מלמדות על יכולת רכיבה מוגבלת ביחס לנסיבות ואין מקום לריכוך האמירה. מדוע אני עדיין בכלל מסוגל לכתוב? כי התאונה ארעה על דו גלגלי נטול מנוע. את המהירות בנסיבות שהיה צריך לעצור ולהמתין השיג דיווש אגרסיבי ולא סיבוב מצערת והנפילה נעשתה על שביל עפר כשאין באזור רכב של ממש. אבל כל הנסיבות יכלו להיות בכביש ואז אולי הייתי מצטרף לבעלי הברגים המושתלים או גרוע מזה. להתעורר חברים, המחיר הוא מיידי , כואב ומיותר לחלוטין. רק חשבו על כך כשאתם מוותרים ברכיבה הבאה על מצב נפשי הקורא לנו שלא לחרוג מהיכולת ולשמור שולי בטיחות אמיתיים.... כרטיס צהוב.doc

לפעילויות האחרונות הגיעו בודדים. לא ברור לאן נעלם הדור. בכל אופן השמיעו קול והתעדכנו באתר המועדון. ב 11 לספטמבר - השתלמות רכיבת שטח , 100ש"ח שכ"ל. יש מקום או שניים בסוכות השתלמות של יומיים , פאסולה , שלב א' בשטח , לדו"שניקים מבוססים 936 ש"ח כולל מע"מ ההרשמה דלילה ויש כ 10 מקומות. בשבת 4 לספט' , טיול הכנה לדרום , עם דוד XR הטיול עצמו בשבת האחרונה בחודש. השמיעו קול לביקושים.

אם אתה בקבוצה - לך על R1150GS ADVENTURE . פשוט להרים אותו לבד עלול להיות בעייתי אבל כל עוד הוא זז - חבל"ז. אופציה חדישה R1200GS - . אם אתה לבד - לך על DAKAR . שניהם של ב.מ.וו. כנס לאתר האוסטרלי של BMWGS ותחפש סיוע ותשובות. ככלל , חפש מידע על טיילי אופנועים באוסטרליה. בנוסף : XT600 (יותר נוח מה DR) , אפריקה טווין או סופר טנרה. XR650 אם הישבן מתאים לך. כולם יעשו את העבודה בגדול. פשוט הדגמים הקיימים כאן בטח כבר מזמן בגרוטאות שם. קח צמיגי דו"ש ( 20% שטח לפחות) ספר לנו איך היה

אם אני מבין נכון אז לSM יש בעיקר רצועות, אזיקים, שוטים ושאר אמצעי עינוי. אם לא אכפת לכם לאוורר את הסטיות ברכסי הכרמל אז למה לא? לשים לב רק שצמיגים רכים, כאלה שצריכים להדבק לכביש, יחוסלו די מהר בין החצצים. בכל אופן, לא לשכוח מיגונים כמו ברכיבה אמיתית ב SM , כי ליפול זה חלק מהעניין אצלנו.... עוד דבר, זאת אינה תחרות ויש הבדלי רמות רציניים הן ברוכבים והן באופנועים אז לתת מרחב לכולם ולא להדבק שלא לצורך. להתראות

בבנימינה בשעה 0900 . מפגש משעה 0830. מיועד לדו"שים אמיתיים אבל כולל רכים וכבישאים מרמת טרנסאלפ ומעלה . פעילות זאת באה במקום הפעילות בצפון מדבר יהודה שבוטלה לאור סגירת חלק מהשטח על ידי הצבא. חשוב: להגיע עם מיגונים ברמה מינימאלית של : מגיני ברכיים , מגיני מרפקים/מעיל, כפפות , הכל בתצורת קיץ כי עדיין חמים מעט. כמובן ציוד הנעלה סביר (נעליים ממוגנות לפחות) . פרטים באתר המועדון במדור "שטח" http://www.motorcycle.org.il/

קבלו תיקון, הטיול יצא אבל לא לצפון מדבר יהודה. עדכון יגיע.

השבת היא ה 28 לאוגוסט 2004. הטיול מיועד לדו"שים עם שפיצים ולרוכבים בעלי ניסיון מסויים או לכאלה שאדישים לעובדה שהם יתרגלו את הנפילות הראשונות דווקא באזור הטיול הזה. בעצם - מיועד רק למי שכבר היו בעברם בשביל כלשהו . מוביל הטיול הוא דוד XR הידוע גם כדוד XT והטיול מעגלי יוצא וחוזר מתחנת הדלק באזור התעשיה מעלה האדומים. מוזמנות הודעות השתתפות קצרות כי אין מקום לרשום כאן כמה מאות משתתפים . נא לציין השתתפות באתר YNET אופנועים שהוא פורום מועדון האופנועים הישראלי כדי שנוכל להעריך בכמה מוטרפים מדובר לשבת זאת, האחרונה בחודש. לפי כמות המשתתפים נחליט על נושא ליווי צמוד/חילוץ. להתראות

פרטים מלאים באתר המועדון שכאן. http://www.motorcycle.org.il/ יש סיכוי למעט שבילים בין הילה למנות (10 ק"מ) לשבילאים שבכם להתראות

טיול השבילים להרי ירושלים עדכונים אחרונים: 0730, לכל מי שיש בעיות ניווט בתחנת אלון בלטרון שזה דרומית לכביש 1 ליד מבנה המשטרה ועמותת השריון . רואים היטב מהכביש הראשי (תל אביב ירושלים). למי שמגיע מתל אביב , יורדים ימינה. לכולם, המפגש בתחנת הדלק של נווה אילן. כניסה אפשרית רק מכיוון ירושלים. מי שמגיע מתל אביב יכנס במחלף עין חמד , ירכב לכיוון אבו גוש ומשם לנווה אילן. המפגש בשעה 0800 . המסלול קל , מאפשר הרכבה . ארוחת בוקר בחירבת איוב , כחצי שעה לאחר המפגש, לקראת 0900. יש שפע של פירות צבר קוצניים. להביא כפפות גומי עבות ממש ואמצעי שינוע מתאימים , למי שמתכונן לקטוף.

הטיול מאשקלון לרהט הוקדם הוקדם הוקדם ויצא בשבת השניה ב 14 לאוגוסט 2004 , מחרתיים טלפון של המוביל דוד XR 050-5306116

כמעיל ראשון , מעיל קורדורה , עם פתחי אוורור , מיגונים קשיחים , בטנה חמה , מתפרקת . אם אין בעיית תקציב אז כמובן קנה גם מעיל רשת ממוגן לקיץ וגם מעיל עור . אבל אל תוותר על ביגוד קיצי כי בבאר שבע, כך אומרים, זורחת השמש , רוב ימות השנה. אל תוותר על מיגון מלא כולל מגיני ברכיים .

רוחמה . באוגוסט כמובן. כל הפרטים באתר המועדון שתיכף יבוא הקישור אליו באתר להכנס ל"טיולים" ומשם ל "שטח" http://www.motorcycle.org.il/

יש לי דיינז דזרט שהוא מעיל קורדורה עם מיגונים ובטנה חמה המתפרקת בקלות. המעיל עבר למעלה מ 100 אלף ק"מ בתנאי מזג אוויר מגוונים , מממדבר ועד לקרחונים (טוב שם מתחת למעיל גשם מרופד ) ולמעלה מ 100 כביסות. הצבע לא כל כך נשמר אך כל השאר עובד כמו ביום הראשון. יש לי על הקולב מעיל עור שאני מוציא אותו כשמתקיימים התנאים הבאים: טמפרטורה בחוץ מתחת ל 20 מעלות , לחות פחות מ 50% , עננות מעל 5/8 ובמפגש תהיינה בחורות מדליקות. בקיצור, הוא יישמר לנצח כי הוא בכלל לא מתלכלך. כשלרעייתי נמאס מ הסמרטוט רכשתי את מעיל הראלי של ב.מ.וו והרגעתי את עצמי שהוא עולה כמעט כמו מעיל אמיתי.....(אבל אפשר לרכב אתו בכל יום לכל מקום )

"כל אחד" יודע שמעיל רכיבה ומכנסי רכיבה מעור, ייעודיים, ממוגנים, הם הפתרון האופטימלי. טענתי היא שזה נכון בשלב הקניה השני ולא הראשון. אני מבקש לחלוק על גישה זאת. בהנחה שלרוכב המתחיל יש תקציב מוגבל אחת הטעויות הנפוצות היא לרכוש מעיל רכיבה מעור, שמחירו כמה אלפי ש"ח. דעתי היא שרוכב שמתחיל להשקיע במיגון ירכוש קודם כל מעיל רכיבה ממוגן, מאוורר, אפילו מעיל רשת עם מיגונים, מעיל שקל ונעים לרכב עמו בקיץ הקצר שלנו שנמשך כ 8 חודשים בשנה. בחורף, ישתמש בבטנה מתאימה שיש ברוב המעילים וכנגד הגשם יעטה מעל חליפת גשם שני חלקים . אותם הדברים אמורים בכפפות הרכיבה. קחו כפפות מתאימות לחום השורר אצלנו ולחורף הצטיידו בכפפות גשם מתאימות. מה לדעתכם קורה לרוכב שמיטב כספו הושקע בביגוד עור מדהים כאשר בחוץ הטמפרטורות מעל ל 30 צלסיוס. סביר שהוא יוותר על המיגון . ואם ייכנס לאמבטיית הזיעה, כיצד תהיה התנהגות הכביש שלו. בהפרש שבין מעיל רכיבה מעור לבין מעיל מקודורה או חומרים נושמים אחרים ניתן לרכוש מגיני ברכיים , כפפות מתאימות ואולי גם להשקיע בנעלים/מגפים ממוגנות.

גד גד היקר, הטיול הנוכחי רך ומתון בהרבה ונועד לכאלה שהטיול לגלבוע עם דוד XR היה קשה מדי ואפילו מרתיע מחווית ה"שטח". יש מקום לכולם והטיול הנוכחי הוא טיול דווקא למתונים שבחבורה ולכאלה שבא להם לבלות בוקר שבת בהרי ירושלים.

השת השניה היא דווקא 14 לאוגוסט . אין ברירה, נסתפק בכך.

בשבת ניפגש בלטרון ליציאה לטיול שבילים בהרי ירושלים. הטיול מתאים גם לדו"שים "רכים" יותר . המוביל הוא גיורא על ואראדרו שהוא כביש-דורו ולא ממש דו"ש אמיתי. מכאן תבינו שאתגרים טכניים לא ממש מתוכננים. חשבנו תחילה לוותר בגלל חום אוגוסט / חופשות אבל כנראה שנשארו כמה מכורים. חשוב לנו להעריך כמה משתתפים צפויים ולכן הודעה זאת . אם אתם באים , הכניסו זאת כתגובה. עקבו גם אחרי מידע באתר מועדון האופנועים הישראלי. הטיול הוא פעילות של מועדון האופנועים הישראלי. מוזמנים גם חברי עמותת רוכבי השטח אם כי לא כל כך יש להם מה לעשות בטיול חוץ מהעניין החברתי ואמצעי להגיע למגרשי המשחקים שלהם......

אם תרצו - גם אם לא קוראים למקום רחוב הרצל. כל הדגמים האפשריים של דו"שים, רק הממותות לא הגיעו השבת, והנה הם באדיבותו של רועי רומי. טיול מועדון האופנועים הישראלי לשבילי הגלבוע בשבת 31 ביולי. הטיול הבא - בעבודה.... http://www.amazon.ofoto.com/BrowsePhotos.jsp?showSlide=true&Uc=jbzl6o9.arq6yz3t&Uy=l92zr4&Ux=0

, לפחות לא בעניין הזה... http://www.motorcycle.org.il/

טיול לבעלי ניסיון מסויים, לא למי שיורד בפעם הראשונה בחייו מכביש לשביל. כמו תמיד להגיע ממוגנים בציוד מתאים (לא , אבל לא, למעילי עור כבדים שייבשו אותכם חיש קל, כן בהחלט למיגונים פריקים ומעילי קיץ קלים ) מפגש ב 0800 בתחנת הדלק מיד לאחר צומת הסרגל לכיוון הגלבוע ויציאה בשעה 0830. להביא מים. מוביל דוד XR פרטים בפורום המועדון שקישורו תיכף יבוא וכן באתר המועדון>טיולים>שטח שאליו תוכלו להכנס מהפורום (לינק מימין סמל המועדון) http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2419-14563,00.html טלפון של המוביל דוד XR 0505306116 ליווי של חבר מועדון בטנדר פתוח, לא מחלץ מקצועי. יש להביא מזון. עלות למשתתף לעניין החילוץ 10 - 20 ש"ח רכיבות טובות זהר