במהלך חיפושי ברשת נתקלתי בדברים הבאים:
"בניגוד לנזקי גוף הנגרמים לאדם שלא ע"י כלי רכב, למשל תאונות עבודה, רשלנות רפואית, פגיעות בשל מפגע ברחוב וכיו"ב, יצר המחוקק הישראלי הסדר ספציפי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפלת"ד"), של "אחריות ללא אשם" וכן "ייחוד העילה", שמשמעם, כי במקרה של תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד, לא בודקים כלל מי מן הנהגים ו/או הולכי הרגל "אשם" בקרות התאונה, אלא הנפגע בתאונה יכול לתבוע ולקבל פיצוי (במידה ומגיע לו פיצוי) אך ורק מחברת הביטוח של הרכב בו נהג ו/או נסע בעת קרות התאונה, ובמקרה של הולך רגל ע"י חברת הביטוח של הרכב ממנו נפגע, בכפוף לכך שנהג הרכב בו נסעו הנפגעים ו/או ממנו נפגע הולך הרגל, נהג ברכב כשברשותו תעודת ביטוח חובה ורשיון נהיגה תקפים למועד התאונה."
עפ"י הפסקה הזו מבחינה חוקית אני לא יכול להופיע כנתבע בתביעה הנ"ל
וגם עפ"י "עקרון ייחוד העילה" - תביעה בגין נזק גופני מתאונת דרכים יכולה להיות מופנית אך ורק לפי חוק זה למבטח הרכב גם אם ישנם גורמים נוספים שברשלנותם גרמו לתאונה.יתרה מזאת חברת הביטוח אינה יכולה לתבוע את נזקה מאותם גורמים שסייעו או תרמו לתאונה.
(הסייג היחיד שהיה שם זה במקרה שהתאונה נגרמה בצורה מכוונת ולא כתאונה ואז ניתן לתבוע את הצד שהתכוון לגרום לתאונה ולא רק את המבטחת)
האם ניתן לסמוך על זה ?
כי לפי הדברים הללו אני רואה שבכל מקרה אני לא יכול להיתבע, גם אם הייתה רשלנות מצידי (מה שלא היה, אלא אם בישראל של המאה ה 21 לעמוד ברמזור אדום נחשב לרשלנות ).
והאם ניתן לבקש מבית המשפט פיצויים בעקבות כך שתבעו אותי ושאני משקיע זמן רב בלהבין על מה ולמה תבעו אותי ? (פה אבקש רק תשובה מוסמכת כי מבחינת ההגיון נראה לי שאוכל).
מה שכן בשבוע האחרון קראתי יותר פסקי דין ממה שחשבתי שאפשר לקרוא ואני חייב להגיד שלא החלטתי עם חבל או מזל שלא הלכתי ללמוד משפטים.