DDDIABLO

הבעיה שאחרי הצבא בד"כ הולכים לעבוד (מינימום שנה לפי דעתי) וגם בנוסף צריך להעלות ציונים ודרישות נוספות אם רוצים להתקבל לאוניברסיטה (פסיכומטרי לדוגמא). כל התהליך הזה מסובך ולא מאפשר התחלת לימודים ישירה אחרי הצבא. בנוסף יש את העובדה שרוב האנשים מעדיפים לטייל בחו"ל לפני שהם הולכים ללמוד תקופה ארוכה, ובסופו של דבר העיניין מסתכם בזה שמתחילים להשלים לתואר מהנדס בגיל 25-27 (במקרה הטוב עם הרבה רצון). נ.ב: אגב הנושא שלנו, מישהו פתח ב-facebook קבוצה הנקראת: " גם לי אין מושג למה עשיתי י"ג י"ד " והתיאור שלה: "מיועד לאנשים שעשו, עושים, ויעשו את אותה הטעות שנקראת עתודה טכנולוגית. בואו לקנטר ביחד". השם אומר הכול... חחחח

רק שהניסיון המעשי הגיע אחרי תקופה מאוד ארוכה מניצול שנים של חייך , ואילו מהנדס אחר בלי ניסיון הגיע בעודו צעיר וטרי ובלי משפחה (עד שתשלים אחרי הקבע את ההנדסאי למהנדס תגיע כבר קרוב לגיל 30). וכולנו יודעים שתעשיית ההיי-טק מעדיפה אנשים צעירים המסוגלים לעבוד שעות נוספות ואינם מוגבלים בנסיעות בארץ או בחו"ל כמו אנשים עם משפחה.

אין ספק שזה תורם ועוזר, עובדה שלא הייתי מגיע למקצוע שהגעתי אליו בצבא. וגם אולי לא הייתי מגיע לעבודה שאני עובד בה עכשיו אחרי הצבא, וחושב על כיוון הלימודים שלי לתואר ראשון. אבל אני רואה את עצמי מהבודדים שבאמת הגיעו לדברים טובים בצבא משלל אוכלוסיית ההנדסאים. הרבה הנדסאים יגידו לך שהתואר תרם ועזר להם, אבל אם מסתכלים על הדברים מבחינה כוללת האם זה היה שווה את השנה וחצי שהשקיעו (שהרבה פעמים זה הופך לשנתיים כי אתה לא מתגייס אחרי זה ישר לצבא במאי אלא מחכה לחודש ספטמבר לגיוס) הרבה יגידו לך שעדיף היה לעשות את הצבא בשירות רגיל, להשתחרר ולהתחיל ללמוד לתואר ראשון כשאתה כבר מאופס בחיים ויודע מה אתה רוצה מעצמך. אל תתפלא אם אחרי הצבא תחליט שאתה לא רוצה להתעסק בתחום טכני אלא ללמוד כלכלה וניהול לדוגמא. והרבה מאוד אנשים אומרים את זה, כי צבא משנה השקפה של אנשים על מה הם רוצים לעשות בהמשך. וגם בצבא תתנוון ותשכח את מה שלמדת, כי הצבא לא מנצל את היכולות שלך. לסיכום: הנדסאי זה מצויין ובאמת תורם, אבל לא שווה בכללי ועדיף את המסלול הרגיל. אם התחלת את הלימודים להנדסאי אל תפסיק ותסיים עד הסוף ותשאף למקסימום, אם לא התחלת עדיין תחשוב על מה שכתבתי לך.

שיהיה בהצלחה... לא פגשתי עדיין הנדסאי עתודאי שאמר שהתואר שהוא עשה לא הייתה טעות של חייו (ואני מכיר הרבה). נקווה שאתה תהיה הראשון... הדבר הכי טוב שהנדסאי כן יכול לתת לך, זה הכוונה למקצוע ובמידה ואתה רציני אז ליישם את זה אח"כ בעבודה משתלמת. הרבה הנדסאים אחרי הצבא מוותרים על העבודה במקצוע (כי בצבא הם התעסקו בדברים שהקשר לתחום הלימוד שלהם אינו קשור למציאות) ולכן עושים הסבה. העיקר שבצבא תשאף להגיע לדברים הכי קשים והכי טובים, ותעשה הכול בשביל להגיע אליהם! רק המתאמצים ואלה שדורשים מהצבא מגיעים לתפקידים שאחרי זה באמת שווים את ההנדסאי שלהם.

תואר הנדסאי לפני הצבא מחייב אותך לשנה וחצי קבע בצבא. אם יתמזל מזלך תיפטר מהקבע, אם לא, תעשה קבע כמוני :lol: (אני עשיתי תקופה של חמישה חודשים רק במזל). כמו שאייל אומר ממוצע המשכורת להנדסאי הוא 8-9 והטובים מגיעים מעל 10. תואר הנדסאי, אם לא הבנת לפני זה במילים יפות, שווה כמו נייר טואלת לעכוז. ואחרי תואר הנדסאי לא תוכל להשלים למהנדס בהתאם למה שלמדת (שנה וחצי) אלא התואר יחושב בצורה מופחת להשלמה. תואר הנדסאי מוריד לך חצי שנה מלימודים לתואר מהנדס בטכניון, בבראודה הנדסאי מוריד שנה מהלימודים. במקומות אחרים זה משתנה, אבל הרבה פעמים זה נחשב בתור סמסטר בלבד. אבל הכי חשוב שלא כדאי לך לפצל את הלימודים לשניים, כי כשתלמד למהנדס תרגיש שאתה לומד מחדש. בצבא כמה שיבטיחו לך, לא תעשה באמת עבודה של הנדסאי ומה שבאמת תגיע אליו יהיה תפקיד שגם בוגרי תיכון עושים לרוב, או תפקיד שגרתי שכולל עבודה ברמה נמוכה ולא באמת לרמת הנדסאי. אל תעשה טעות שרבים וגדולים עשו לפניך... גם אני לא הקשבתי לאחרים. זה בזבוז זמן וכסף... ותגיע ליום שתראה את עצמך באמצע שנות ה-20 והחברים שלך כבר מסיימים תואר ראשון ואתה עדיין לא התאפסת מה אתה רוצה לעשות עם עצמך. לעשות משהו רק בשביל שתהיה תעודה לאח"כ לא שווה את זה! (ולעשות כסף בתקופה קצרה בחיים זה לא כל מה שאתה יכול לשאוף אליו)

אולי בתור הנדסאי אלקטרוניקה אני אוכל להבהיר לך טיפה את הדברים הנדסאי נקרא באנגלית "practical engineer" ומהתרגום אתה יכול להבין שהנדסאי הוא איש התכלס והעבודה המעשית. הנדסאי הוא לא מהנדס ולא מתקרב להיות כזה. מהנדס הוא בד"כ אדם שלמד 4 שנים (הנדסה טכנולוגית) קרע לרוב את התחת, ולמד לרמה שבה הוא יכול לעבוד בפיתוח באלקטרוניקה או לתת תרומה הנדסית ניכרת ע"י חשיבה מעמיקה. הנדסאי, לרוב, הוא אדם בעל הסמכה של שנה וחצי בתחום ובעל יכולות הבנה בנושא ההתעסקות, אך לא מתקרב לרמתו של מהנדס אמיתי. ולכן הוא עובד הרבה פעמים בעבודה המעשית שלא דורשת יכולת פיתוח ותיכנון, אך דורשת מיומנות וידע לרמת ההתעסקות וההסמכה באלקטרוניקה. אם לדוגמא המהנדס יפתח כרטיסים אלקטרוניים, ההנדסאי יתעסק ברמת הבדיקות והעבודה הפיזית עם הרכיבים. אל תיקח את הדוגמאות שלי בתור משהו מייצג, כי בתחום האלקטרוניקה יש דוגמאות רבות ומגוונות לאופן העבודה. עכשיו לשאלתך: האם שווה לעשות הנדסאי? התשובה שלי, ולדעתי הבלעדית בלבד: לא! המצב כיום, שבמידה ואתה מעוניין להגיע למשכורות גבוהות בחיים ולהתקדם לתפקידים בעלי עיניין, אינך יכול להתפתח הרבה עם תואר הנדסאי. המצב בתעשייה כיום דורש ידע של תואר ראשון ומעלה, והסיבה לדבר היא הסמכה בעלת רמה נמוכה בארץ לתואר "הנדסאי". הרבה בתי-ספר מסמיכים תלמידים להיות "הנדסאים" אחרי כיתה י"ד גם אם אותם תלמידים לא עומדים בקריטריונים לכך בשביל לקבל מהם כסף (בתור מפקד בצבא של הנדסאיי אלקטרוניקה קיבלתי כמה שלא היו יכולים להיות מעמד לעציץ) וגם מכיוון שההסמכה לתואר הנדסאי היא מאוד נרחבת בשלל מכללות בכל הארץ, לעומת תואר מהנדס שבד"כ מגיע ממספר יותר מצומצם של גורמים (אוניברסיטאות וממכללות ידועות). מצד שני לא תהיה לך בעיה למצוא עבודה בתור הנדסאי אלקטרוניקה מכיוון שיש דרישה מאוד גבוהה בתעשייה. הנדסאים לרוב מגיעים למשכורת של עד 14 אלף שקל בחודש (ולא משכורת החל מ-14 אלף כמו שמישהו רשם מקודם). הרבה הנדסאים מגיעים לתפקידים שמבצעים מהנדסים, אך כמובן שאלה הם יוצאים מן הכלל. הרבה הנדסאים רואים את המקצוע שלהם בתור משהו "לא מספיק" ומשלימים מאוחר יותר לתואר ראשון. לדעתי, ניתן להמנע מהדבר מלכתחילה וללמוד מהתחלה לתואר ראשון! הנדסאי זה טוב ויפה במידה ואתה רוצה להגיע למשכורת "נחמדה" (מקבלים לרוב פחות ולא תמיד מגיעים ל-14 אלף), לא להתאמץ יותר מידי וללכת בשביל היותר קל לביסוס עצמי. במידה ואתה רוצה לפתוח לעצמך דלתות בעתיד וללכת על משהו רציני, כדאי לך ללמוד למהנדס. אני מצטער על העובדה שעשיתי תואר הנדסאי ואני מתכנן לעשות תואר ראשון בעתיד. קח את ההמלצות שלי בעירבון מוגבל מכיוון שאני לא עובד בתור הנדסאי אלקטרוניקה, אבל כן עובד בהיי-טק בתחום אחר. לעומת זאת יש לי היכרות נרחבת עם הדרישות בתעשייה. לפני 10 שנים היה שווה לעשות הנדסאי, והיום התואר לא נחשב כלל. בשביל מעסיקים רבים התואר נחשב ליתרון מאוד קטן לעומת אנשים אחרים שסיימו תיכון בלבד והתמורה שאתה מקבל בשביל 1.5 שנים של לימוד היא לא רבה. לכן, המלצתי לשאר האנשים: אל תעשו תואר הנדסאי אלקטרוניקה. ושוב, זאת דעתי האישית בלבד!

1. ברגע שהעכבה עולה זה לא מפריע למגבר, מכיוון שאז המגבר מספק פחות זרם ולמעשה לא נחשף לשום סכנה. מהבחינה הזאת אתה יכול לתת למגבר התגדות מאוד גבוהה ובאמת לא יקרה לו כלום. מה שאנחנו כן מדברים עליו היא ההתנגדות הנמוכה שגורמת למגבר לתת זרם מעל למה שהמגבר בנוי לתת. אם תחבר לסוללה פשוטה 10 נורות בטור, הנורות יעבדו חלקית (יאירו באופן חלש) וזה לא יפריע לסוללה (מגבר לעניינו). במידה ותחבר 10 נורות במקביל לסוללה. הסוללה תתחמם ואפילו תפסיק לעבוד מכיוון שע"י העמסה במקביל אתה שואף למצב של קצר. 2. לגבי מתח ההספקה של המגברים: לכל מגבר קיים מייצב מתח למתח ההזנה, ברגע שמתחי ההזנה משתנים המגבר "מנסה" להחזיר אותם למצב רגיל (אני מאמין שזה בין 12 ל-14.4 וולט). מכיוון שרכיבי אלקטרוניים לא מושלמים, המייצב לא מצליח להביא את מתחי ההזנה למה שבאמת צריך להיות ואז הדבר משפיע על רכיבי ההגברה במתן הגבר נוסף. הכול טוב ויפה מבחינת להגיד, נו אז למה שאני לא אתן מתח הזנה יותר גבוה (כמו 16-18 וולט) הרי אני אקבל הגבר יותר גבוה בהתאמה?! הבעיה נעוצה בעובדה שברגע שמתח ההזנה יותר גבוה מהנדרש רכיבי ההגברה עדיין מגבירים, אך נכנסים לעיוות ולהגברה לא ליניארית. במילים יפות... נתת יותר מתח הזנה מהמותר -> עיוותת את הצליל שהמגבר מפיק. המטרה שלנו היא להגביר את כל הרכיבים, אך לשמור עדיין על איכות צליל שתואמת כמה שיותר את המקור (הדיסק שאנחנו מנגנים) ובגלל זה יש לנו קבלים שעוזרים לנו לייצב את המתח של ההזנה למגברים בעקבות שינויים של המצבר.

נכון שלמנגנון הפרוטקשיין יש ייעוד נרחב, אך הייעוד המרכזי הוא באמת מבחינת עומס יתר. ההתנהגות הפנימית של רכיבי ההגברה חושבה על-פי עומס נורמלי שבו ממליץ היצרן, ברגע שאתה מקטין את העומס אתה למעשה גורם למגבר להוציא יותר זרם. מכיוון שהתנהגות הרמקול משתנה בהתאם לתדר שבו אתה מספק לו מוזיקה, כך גם ההתנגדות שלו משתנה בהתאם. המגבר בנוי להתמודד עם שינוי ההתנגדות של הרמקול ולספק לו עוצמה מספקת בשביל להפעיל אותו בכל ספקטרום התדרים שהמגבר שואף לספק הגברה אליו (תחום השמיעה או למעשה תחום הענות של המגבר עפ"י הוראות היצרן). אך אם אתה מסתכל על זה בתכלס, אתה רואה שההתנגדות של הרמקול משתנה סביב הממוצע של ה-4 אוהם בתדרים השונים (ספקטרום התדרים). ברגע שאתה מעמיס על המגבר התנגדות נמוכה יותר (רמקול חדש שלא עפ"י הוראות היצרן), המגבר אכן יודע להתמודד עם ההתנגדות בעוצמות נמוכות מכיוון שבסופו של דבר הוא יודע להתמודד עם שינויי ההתנגדויות של הרמקול, אך צריך לזכור שברגע שהרמקול החדש עם ההתנגדות הנמוכה יותר יתחיל לנגן בתדרים שונים, הוא יתחיל לרדת להתנגדויות נמוכות מאוד. דבר היגרום למגבר "להתאמץ" ולספק את הזרם הנדרש וכתוצאה מכך לאמץ את רכיבי הגברה עד למצב של "שריפתם" וכאן נכנס מצב הפרוטקשיין לפעולה ומונע מרכיבי ההגברה להשרף ע"י ניתוקם, במידה ושינוי ההתנגדות היה יותר מידי דרסטי במגבר, מצב הפרוטקשן לא יצליח להכנס לפעולה בזמן והמגבר ישרף. בסופה של כל החפירה הזאת אפשר לסכם: יכול להיות שהמגבר יעבוד עם רמקול בעל התנגדות שונה מהמלצת היצרן, אך ברגע שתרים את הווליום. בום ואין מגבר!

אם המגבר מפעיל עוצמה נמוכה מיכולתו האמיתית, אז עדיין אולי לא יקרה לו שום דבר. התעסקויות מהסוג הזה יכולות לדפוק את המגבר ובאמת שלא מומלץ, אלא אם יש למישהו מגבר זול שלא אכפת לו לוותר עליו ולעשות עליו ניסויים.

לא כדאי לך להתעסק עם המגבר הביתי בצורה שטותית כמו שהומלץ לך לפני. מצב פרוטקשיין זה מצב שאליו המגבר נכנס בשביל להגן על עצמו כתוצאה מעומס לא נכון. תשווה את הפעולה שהומלצה לך לחשמול עצמי ולראות אם אתה שורד את זה. במידה ואתה כן מעוניין לחבר רכיבים בהתנגדות של 4 אוהם למגבר הביתי המסוגל לעבוד בד"כ ב-8 אוהם, תחבר את הרמקולים בתצורה טורית. כלומר מהדק הפלוס של המגבר תחבר לאחד מההדקים של הרמקול, מהדק השני של הרמקול תחבר להדק של הרמקול השני, ומההדק השני של הרמקול השני תחבר למינוס של המגבר. בצורה זאת לא תסכן את המגבר ולא תגרום לו להגיע למצב פרוטקשיין (כמו שהומלץ לך לנסות ולראות אם הוא מגיע אליו). מגבר(+) - R - R - (-)

נכון שיש סאבים של 15" שהם יותר מדוייקים מסאבים בעלי קוטר קטן, אך הבנייה שלהם צריכה להיות מעולה! לרוב ככל שהקוטר יותר קטן הסאב יותר מדוייק! ואני לא מתייחס לתחום התדרים שהוא יכול להפיק אלא לדיוק!!! ולמה? כי הממברנה חייבת לנוע כדי להתאים למוזיקה, וככל שתהיה יותר גדולה כך היא תהיה עם סבירות של דיוק מופחת למקור. אם בשביל איכות הייתי הולך על 12" ואם הייתי מעדיף עוצמה הייתי בוחר ב- 15".

רוצים עוד? תמונת מכוניות (לדרבן את המפגש במרכז). עוד מכוניות... חלק מהחבריה שהתפנו לצילומים. גל ומתן בודקים את המערכת בסיאט. אדי בודק או מחבל במשהו. ואיך אפשר בלי צילומי דוגמנות (נתפס בעין המצלמה). מקווה שנהניתם, נפגש במפגש הבא! תבואו ואולי גם אתכם מישהו יצלם. ניתן לראות את כל התמונות של כל המפגשים פה: http://my_hot_lancer.pic.co.il/ תסתכלו בצד אפשר לראות תאריכים של מפגשים שונים (אולי חוץ מאחד שאליו איחרתי).

עוד... הפג'ו מאחורה. מציבים את המכוניות במפגש. ככה נראית הסיאט (אדומה) מבפנים. המגבר BOSS החדש של גל שנמצא בתא הכפפות ומפעיל את הקומפוננט. איך אפשר תמונה בלי רכיבי ההגברה, האקווליזר,קרוס והליין דרייבר של גל? המגבר וה-HU החדשים מהצד השני.

מצטער על האיחור בהעלאת התמונות . אני חייב לציין, כל הכבוד שכל פעם מגיע מישהו חדש ובכל מפגש יש אפשרות לבדוק מוצרים חדשים שלא שמענו בעבר ולהשוות למוצרים אחרים, דבר שלא תמיד מתאפשר כשמעוניינים לקנות רכיבי אודיו לרכב. גם השוואת התקנות ומערכות שונות זה פשוט משהו שממצה את כל עניין המפגש. הנה כמה תמונות להנאתכם: התקנה בסיאט טולדו של אחד מ-TEAM RF, התקנה יפה בהחלט. התקנה בסובארו אימפרזה של TEAM RF השני, 2 סאבים של רוקפורד! מפרק פגושים עצבני. גל הפאפארצי. הסאבים מחוץ לרכב למטרת צילומים. המגברים בתוך הסובארו. הרכב של מתן (פג'ו 206) מבפנים.

אפשר לדבר עם בעלי חנויות התקנה בחיפה והצפון, לדעתי הם יתעניינו וירצו להגיע.