מעשה שהיה כך היה:
בחצר גר לו קרנף, לא חצר מוזנחת כזאת עם גרוטאות ובעלי חיים למינהם,
חצר לתפארת, סלולה לחלוטין, עם צמחייה שמכסה את החיות שבפנים,
שם גר לו הקרנף, תחת קורת גג כהגנה מהגשם השוטף, מוקף צמחייה כהגנה
ממרעין ביישין למיניהם ו"מבריות סקרניות" בכלל.
על קרנף שומר "טאז" , זה האחרון הינו גור פיטבולים בן 18חודשים, בעל מראה מאיים למדי.
קרנף וטאז חיו בהרמוניה אחד עם השני, זה לא נושך את צמיגיו של זה והשני לא נוהם בבקרים קרים עת הצ'וק בפעולה על גור הכלבים.
כך עברו הימים עד שיום בהיר אחד : ש ו ד ו ש ב ר!!! (פשוטו כמשמעו)
נכנס לו בן בליעל לחצר, הפיל את הקרנף אפיים ארצה! ושדד את ה"טאז"!!!
(ואני תמיד תארטי שהפוך יותר סביר שיקרה)
לקרנף נשבר שריון הצד, וה"טאז" האומלל נלקח ואינו עוד תושב "החצר".
קרנף הפגוע נלקח לבעל מלאכה לצורך תיקונים וקוסמטיקה,
ובמקביל החל מסע חיפושים אחר ה"טאז" ברחבי העיר.
עלילות לוחמים מסמרות שיער עברו מאז עת שב (השבח לאל) ה"טאז" לשכון ב"חצר"
והקרנף שב במלוא הדרו לפאר את כבישי המרכז.
אלא שעתה שונה הוא הקרנף , כאילו התבגר, הרצין כאילו החכים מכל המעשה.
למעשה עכשיו ניתן בנקל לשנות את שמו ל:
"עטלף מהשאול"
בקרוב תמונות