הTLLF יוצא ממקום מרבצו. כמה דקות חימום מנוע ועוד דקה שתיים נסיעה איטית.
עומד ברמזור לקראת פניה שמאלה.
ירוק...
מבט שמאלה וימינה, הילוך ראשון...מייד שני, לחיצה על רגלית שמאל, פקודת היגוי ובמקביל פתיחת גז חזקה אבל ליניארית.
הפרונט כבר נמצא כמעט בכיוון הנכון, האחורי בהחלקונת קטנטנה נשלטת וחביבה.
פתאום, היא הופכת לממש לא נשלטת, הסל"ד עולה בטירוף והגוף מתעוות...עוד מעט ומרפק ימין נוגע באגן (זו התחושה לפחות)
"לא לסגור גז!!! לא לסגור גז!!! פוקד ההגיון אבל הפחד אומר "לסגור, ברקס וזה יגמר"...
למזלי, ההגיון גובר על הפחד, הTL מזדעזע קשות ואני מוצא את עצמי נזרק על המושב, הקסדה פוגעת בחלקו הימני של המשקף... אבל עדיין במצב נסיעה...
עוד שניה של התעשתות ואני מגלה שאני בהילוך שני, ישר, יציב, רגליים מתנדנדות באויר ויד ימין מחזיקה גז קבוע....
4 ק"מ לאחר מכן אני נכנס לחניון של העבודה.
יורד מהאופנוע, הברכיים רועדות, היהלומים כואבים...
אבל הכל תקין.
בוקר נפלא