danidina

ניידות של משטרת התנועה חולפות בכיוון השני. ואנחנו ממשיכים לחכות. פתאום רואים 307 אדומה , שלומי צועק זה עזר מניחים שערן איתו. הם עוצרים בכניסה למסעדה ,לערן היה פוק . הלחיים שלו אדומות ומהתחת שלו יוצא עשן ,הרבה עשן , מסריח. אני לא אוהב להמתין הרבה , אז יוצאים לדרך בלי לחקות לישי ועומר . המסעדה ריקה לחלוטין , ערן מוביל , בכל בקפייר שלו אני רואה מה מחכה לנו בהמשך הדרך . חותכים לגיא , חושך אימים , הוא לא החלטי . אני תוהה אם אני מכיר את החברה מספיק בשביל לסמוך עליהם בארוע כזה . גל ממשיך חזק , לא יורד ממאה שלושים , במזומן . אני נכנס לקצב , וכך גם שלומי , רוני , עזר , וישי שהספיק להגיע . זמן ההמתנה סביר. הסיבובים הרבה יותר מאיימים בלילה , כל מה שאני יודע על חומוס נמחק. הסיבובים חלקים ואנחנו מחליקים כל הזמן. אני רואה את ערן סנטימטרים מנפילה , עובד חזק על הפתה . רוני נאבק בכול כוחו בציפס , הם פשוט חמקמקים. הפלאפון מצלצל , אני לא יכול לענות , זורק אותו חזרה לכיס , עובד כמו מטורף על החמוצים . כל סיבוב גורם לאיבוד אחיזה של הצנוברים הקידמיים ואם לא הופכים את זה ישר לסנדוויץ אז ממשיכים קדימה לתוך החולצה או לרצפה. הידיים כואבות. הפלפל החריף נכנס קשה סימן שהפה רותח , זה ממש נדיר , אני שמח. מזמין לימונדה , אני יודע שהערב רק התחיל. אורות ממול , משאית מגיחה מעבר למסעדה . ערן מתחמק מנפילה סנטימטר לפני שהחומס פגע בנעל . גיא ננעל חזק על הציפס , אני אחריו , מנסה לסגור פערים ,אבל זה קשה. אני צועק לרוני שיזמין מים , חם לי אני צמא. מתיישבים שלושה מנגבים כבדים בצד המסעדה . ערן עדיין מוביל והקצב מטורף , אני מחזיק מהבן אדם. בראות אפס , עם חומוס באיכות של חרא מיובא הבן אדם מחליק על ימין ועל שמאל . צריך עצבים של ברזל בשביל זה והרבה שיקול דעת. גומרים את החומוס , החמוצים , והציפס בשאגות גראפסים חזקות . ובדיוק בתזמון מושלם מגיע הבשר. אני בנימוס מבקש מהמלצר עוד מים , ותוקף את הלימונדה שהזמנתי ממקודם בנחישות רבה . שלוק חזק , עיוור , שלומי מצחיק אותי . בצד ימין עזר , בצד שמאל שלומי , אני נזכר שבחומוס האחרון חבר שלי דפק שם שפריץ על אחד החברים. ערן לוקח את הקבב על המזלג חזק , מחליק בכניסה , לא ידעתי שהבן אדם אוכל ככה. מגבירים קצב. האוכל מגוון . אני עולה על רביעית פרגיות משובחת . שלומי לוחץ, גם רוני . שוב פעם ציפ'ס , גן עדן בעשר בלילה. עוצרים , כולם מזיעים ומתנשפים קשות. חיבוקים היסטריים , צחוק היסטרי. ברקע פיגו רועשת , מישהו קדח חור של עשרה מילימטר באגזוז . הם בטח חשבו שכזה חור יתן להם עוד כמה כוחות סוס .

אני עייף חבל על הזמן , ולא רואה ממטר, אז סליחה אם זה לא שנון או מצחיק. אלה רק עובדות מדוייקות שעתיים אחרי, כשהמידע עוד טרי טוב , הכל מתחיל ליד הבית שלי בשעה עשרה לשמונה בדיוק. אני מחכה לגל. ברקע עוברות כל הזמן מכוניות משפחתיות מפוארות בדרכן הביתה חזרה מן העבודה , כולם עוצרים שואלים לשלומי ומוסרים ד"ש . אני מהדק את כל מה שיש להדק , עובר על החולצה לראות שאין כתמים , סוגר פעם נוספת את החנות , שלא יכנס אוויר קר. בשעה שבע חמישים ושבע על הדקה גל מגיע , חיוכים , לחיצות יד וברכות. שנינו מזכירים את תופעת הפליטת גזים המיותרת ההתרגשות שלפני , הרעידות בידיים , אני שולף בקבוק שמן משובח (מוטול) ושותה כמות נאה . לאחר מכן מוסיף חול לעוגה ו...הופ מסיבה שלמה . יוצאים לכיוון הרצליה , קצב ממוצע 80 קמ"ש. עבודות באיילון מחלף שבעת הכוכבים , עומדים מתוחים בפקק. נהגים שעקפנו קודם עוצרים ושואלים לשלומנו , מצבנו הבריאותי ורמת השפיות שלנו. כמו תמיד, אני אוחז בפלאפון (המנותק) וצורח אל תוך השפופרת "תחזיק אותו שם האקדח איתי תוך דקה אני מגיע". זה סותם לאנשים את הפה. ממשיכים להרצליה לאסוף את גיא . שוב פעם אותו טקס. לחיצות ידיים , בדיקות טכניות , שתיית שמן . יוצאים לדרך. הכבישים פנויים יחסית ותוך תשע דקות אנחנו בתחנה. גל משחרר ריתמות , סוגר חלונות , מכבה את המערכת. עכשיו זה רק הראלי. עובר על המסלול בראש , קווים נכונים , מוכן לכול הפתעה. ואז זה מתחיל. אנחנו דוהרים לתוך המסעדה , יישורת ארוכה. חולפים על פני ערסים מופתעים תוך החלקות (היה מים) . ביינתים זה רק אנחנו , כולם מאחרים . אנחנו מתיישבים ומחכים. אני רואה את התחת של רוני (של האוטו של רוני) נזרק לרוחב הכביש , שלישי חזק , קו אדום , רביעי , קו אדום , 30 קמ"ש והוא נעלם משדה הראייה. לאחר כמה דקות אני רואה זוג אורות מאיים ושומע את רעשי היניקה. רוני הגיע למסעדה , ישר מסתובבים , רוצים ללכת , אבל היה מאוחר מידי . חיוכים ולחיצות יד (איזו צביעות) , הלב דופק כמו פטיש , אני לא רוצה אותו פה . מרגיש את השנאה כמו מים רותחים בורידים שלי , מזיע. לאחר כמה דקות..... שלומי בא. אותו דבר הפוך שלומי הרבה יותר נחמד , זאת עובדה.

בהתחלה לא השתתפתי כול כך הרבה , אבל נהנתי לקרוא , ללמוד , לשמוע חוויות , וגם פתחתי כמה דיונים מענינים על פרפור , ועל המשטרה . ואפילו נתתי כמה עצות מועילות. ואז הפורום התפצל. אני דווקא היתי נגד הפיצול , כי היה לי כול כך טוב עם האופנועים שהיו שמחים לעזור תמיד. וגם כי לא היו מספיק אנשים לאייש את פורום המכוניות. אבל המשכתי לקרוא בשניהם. ולאט לאט התחלתי להיות יותר פעיל. לאט לאט הגיעו עוד אנשים , התחילו להיות טיולים , מפגשי מנחתים ומפגשי קארטינג . ואנשים היו מוכנים לעזור בהכול פשוט היתה הרמוניה. כולם חיו ונשמו בנזין , רוב האנשים היו נשארים בפורום עד שלוש ארבע בלילה . ובזמן הזה היו רוב הדיונים המעניינים. ואני אני היתי בפורום בכול זמן פנוי שהיה לי , ולפעמיים אפילו בזמנים לא פנויים. זה היה מקום מפלט. היתי משקיע מזמני בשביל לתרום ולעזור , לאנשים שלא הכרתי . אפילו הצלתי את שלומי מקניית רכב שלא היה במצב טוב . (הרכב היה 106 GTI) ואז הפורום התפרק. עברנו לוואלה , היה שם מגעיל . אז בסוף הגענו לפה. ואני לא ישכח את ההודעה של הלל ביום שעברנו. הוא היה פשוט המום שפתאום הגיעו לפורום שומם , שלפני זה היה בו אולי דיון ביום , כמות כו גדולה של אנשים , עברו פה ארבע חמש דפים ביום . ולא של ויכוחי יפניות אירופיות , אלה דיונים בונים וסיפורים מרגשים . והינו בשיא האווירה היתה אדירה , דיוני רכב מלווים בהומור ועקיצות מבוקרות. כמות חברי הפורום הקבועים מעולם לא היתה גדולה כול כך. ואפילו טל שביט והלל פוסק היו משתתפים קבועים. כמות מפגשי החומוס , המנחתים , הקארטינג , הטיולים , והמפגש השבועי היו ללא תקדים. ואז הכול התחיל להתפרק. הגיע כוכבי , הגיעו עוד אנשים שתרמו לאווירה קקה בפורום. המפגשים ניהיו הומים אדם בצורה מוגזמת. הפורום הפך להיות מסחרה. אדוני חושב פה שוק? אני יגיש כתב תביעה אדוני יגיש כתב הגנה ונתראה בבית משפט. ומפורום שהיתי משתתף קבוע בו , והיתי מחכה רק לחזור הביתה בשביל לקרוא את כול אני מדגיש את כול הדיונים. הוא הפך בשבילי לעוד מקום ברשת , אני לא נכנס כמעט לשום הודעה , אני לא משתוקק להגיע הביתה ולהיכנס לפורום. ובמקום חמש שש פעמיים שהיתי נכנס בימים הטובים (ביום) אני אולי נכנס פעם ביומים. (בשבועיים האחרונים אני פשוט בגימלים אז אין לי מה לעשות) אז לסיכום.... אין לי מושג למה כתבתי את זה. אולי מצער , אולי מכעס , אולי בגלל שאני כול כך מתגעגע. ואולי בגלל הכול. אני מניח שזה לא ישנה כלום. אבל אולי זה יזכיר לאנשים הותיקים פה למה הם הגיעו לכאן מהתחלה ואולי כאלה שעזבו יחזרו. ואולי פרס יבחר בבחירות הבאות. זרזיר אני לא נמוך אני מרוכז.

אז איפה להתחיל? כנראה שעדיף בהתחלה. חורף , קר בית החולים הדסה ינואר 1983 אמי מגיעה לבית החולים באמצעות רכבו של אבי. אוטו ספורט , לא כול כך מתאים להסיע אשה בהריון. אך זה היה האוטו שאבא שלי כול כל אהב (ועדיין אוהב) ובצדק אוטו שהקדים את זמנו , אוטו שנחשב גם כיום לאחד מרכבי הספורט הטובים שיוצרו מאז ועד עולם . אוטו עם נתונים שלא יבישו כול אוטו ספורט מודרני. (0-100 5שניות מהירות מירבית של יותר מ250 קמ"ש ושלדה מהאיכותיות ביותר שנבנו איי פעם) אוטו ששווה היום יותר ממה שהוא היה שווה אז. אוטו שזכה במירוצים רבים , ושלט ללא דופי בעולם מירוצי האספלט. פריט אספנות יקר ערך. ציון דרך בעולם המוטוריקה. כן כן תאמינו או לא.... אבל לאבא שלי היה ב1983 ....... רגע רגע הנה שוב אני סוטה מן הנושא , ומתחיל לדבר שטויות . סליחה נמשיך...... טוב לאחר ששברנו את הקרח אני יתחיל לספר לכם את תחילת מסע המוטוריקה הוירטואלי שלי. חורף קר ינואר 1983 (כבר הינו בסרט הזה לא?) סליחה הרגל ינואר 2000 ואני בדיוק קיבלתי את המחשב הישן חדש שלי. אתם יודעים 386 משודרג (אם כול הכסף מכול הפעמיים ששידרגו אותו היתי יכול לקנות עוד 106 מחשבים מחשבים) בכול מקרה החלטתי שנמאס לי כול היום להיות באינטרנט ולחפש תמונות של בחורות חכמות. ובדיוק קיבלתי רישיון. אז החלטתי שאני ינצל את הרשת למצוא לי מכונית. כבר אז ידעתי שאני רוצה מכונית קטנה. היתי דיי נעול על 106 XSI או ראלי. והיתי בכול חור ברשת בשביל למצוא עליהם מידע. (נראה אותכם מנסים להבין אתר ביפנית) ובין היתר גם פרסמתי בכול הפרומים שהיו בארץ שאלות על נתונים, שאלות על מי יותר טובה, וכולי וכולי. ואז בהמלצת רבים החלטתי שאני הולך על שתיהם , וקונה את הראשונה שאני מוצא במצב מעולה. מכאן לשם התגלגלו הדברים , ומצאתי את עצמי עם 106 GTI (אך זה כבר סיפור בפני עצמו) כמובן ששבתי וניצלתי את המחשב ששוב חזר משדרוג , למציאת כול פיסת מידע על 106 GTI ואם הזמן הפסקתי להיות בכול הפורומים ונשארתי עם בודדים בלבד. העיקרי שבהם היה פורום אופנועים ומכוניות של IOL שבסוף הפך גם להיות היחידי. המשך יבוא.

קבל חמשיר זרזיר שלנו חייל צעיר עם 106 הוא נוסע בעיר למרות שלפעמים מביא תג'נננה עד עכשיו בכל ג'ימיקנה הוא תמיד, הכי מהיר

באמת היה ענק!!! עם היו שמים את כספר כמידה לכמה שנהנתי אתמול אז כספר היה מניטורי ! אף פעם לא נהנתי כול כך ! פנייה ימינה , פנייה שמאלה , ואוו בלימה. אתה מתמלא באנדרנלין ! עוקף אחד , עוקף עוד אחד , ואוווו סיבוב. נכנס בצמיגים , נכנס באנשים , ואווו סיבוב. פשוט מנותק מהעולם , רק אתה והמירוץ . קולות הורווווווווום פשוט מריצים דם לראש . באמת אני לא זוכר מתי נהנתי ככה בפעם האחרונה . לא רציתי להפסיק !! רציתי להמשיך ככה עד הבוקר . אבל מה לעשות שבדיוק בשיא הכיף...... נכבה לי המחשב . אז באתי לקארטינג !!

לא מצאתי את השלט. אך מיכוון שאני בן אדם כול כך נחמד החלטתי להכין לך שלט בעצמי. השלט אצלי בבית ותקבל אותו מחר. ומיכוון שאני יודע שאתה לא יכול לחכות, ובעיקר בגלל שאני יודע שאף אחד (חוץ מהמוסכניק) לא יראה את השלט (אה.. גם נהג הגרר). אני יכתוב את התוכן שלו פה..... ל-מ-כ-י-ר- ה 306-S16 !!! יד ראשונה 95 50 אלף ק"מ. מבחור יפה , חכם ,ובעל אישיות. 306-S16 בצבע כחול מטאלי (יפיפה) מאוד מאוד מיוחדת! יוצרה בגרסה מיוחדת של 50 מכוניות ב-ל-ב-ד! שוקלת 900 קילו! ובעלת מנוע 2000 סמ"ק בי-טורבו (כסטנדרט) בעל 370 סוסים רועמים בגלגלים! (בלי ניטרו) ועוד כסטנדרט..... אינטר קולר, גל זיזים חם, סעפת יניקה מתכווננת, וסעפת פליטה 4-1, מערכת פליטה פריי פלו מותאמת מהמפעל (מקרבון פייבר) , מערכת ניטרו (פיה 150 כ"ס) , מחשב שניתן לכיוונון נשלט מהאוטו, וסת דלק מתכוונן , תיבת הילוכים 7 מהירויות עם סינכרונים קומפטישן+ פאואר שיפט , דיפרנציאל מוגבל , 4 בולמי קויל אובר עם כיוונון משתנה , 19 פוזיציות , הנמכה של עד 10 ס"מ. ת-ו-ס-פ-ו-ת... 2 כיסאות "קוברה" עם ריתמות של ווילאנס, ספסל אחורי מוסר, וכל הריצפה עד לדלת הבגאז' מכוסה אלומיניום מרוקע. כלוב התהפכות מצופה קרבון פייבר. רדיו דיסק פשוט של נקמיצ'י + 2 מגברי אלפיין וי 12 - אחד לזוג קומפוננטים MB QUART קומפטישן מקדימה, ואחד לזוג סאבים מרובעים של KICKER. 4 ג'נטים TSW EVO R 16 אינטש פלוס צמיגי פאלקן אקסרה (סמי סליקס) 205/40 R16. ספליטר DTM קדמי של RGM. האם כול חייכם חלמתם על מכונית כזאת ואתם מוכנים למכור את הבית שלכם בשבילה????? גם א-נ-י אבל.... במקום זה אני תקוע עם 306 הגרוטאה שלי. בצבע כחול מבחיל. אז בבקשה אם אתם רואים אחת כזאת למכירה . תתקשרו ל..... 653264 - 054 תודה ר-ו-נ-י נ.ב אני נואש אין לי אישיות . ואני מכיר כבר את כול השמות של המוסכניקים במוסך , וגם של הנשים שלהם , וגם של הילדים שלהם , וגם של הכלבים שלהם.

לסיבוב אתה מתמלא באדרנאלין , במרץ , שוכח מכול הבעיות , לא מעניין אותך שום דבר אחר. אתה מרגיש ניחוח מעופף ,אתה מרגיש שאתה יכול להיות מה שאתה רוצה. וברגע שאתה יוצא ממנה אתה רוצה עוד , לא יכול להפסיק לחשוב עליה ,אתה פשוט מכור, אתה מוכן למכור את הבית שלך , את האשה והילדים רק בשביל עוד סיבוב אחד. אבל כמובן שיש גם תופעות לוואי לשימוש ב106... השימוש בה יכול לגרום לירידה בתפקוד המיני, חבריך ומשפחתך עלולים לנטוש אותך עקב החוסר בצומת לב . ואתה עלול , סליחה!! אתה תתמכר!! ובגלל ולמרות כול אלה אני בתור אדם שיש לו 106, ממליץ לכול אדם באשר או לקנות 106!! וגם לך אדם אני ממליץ רק 106 . תאמין לי אחרי שתעשה סיבוב ב106 אתה לא תיהיה אותו אדם. זרזיר 106 GTI שחושב לתבוע את פיגו סיטרואן על שלא שמו מדבקה על ה106 שמזהירה ואומרת ..... ה106 מכילה חומרים ממכרים ובעלת תופעות לוואי , מומלץ להשתמש רק בהמלצת רופא .

שלום לכולם שמי איציק (מחבורת האיציקים) עשיתי משהו רע . משהו מאוד מאוד רע!! למרות שחבריי , משפחתי , המוח והלב שלי לחצו עלי אני יודע שזו אשמתי . אני מבקש מראש מכול אנשי הפורום ואוהבי הרכב בארץ ובעולם ס-ל-י-ח-ה !!! ואני יודע שיהיה לכם קשה למצוא מקום בלב בשביל לסלוח לי על המעשה הנורא שעשיתי , על כך שהכנסתי לעולמכם היפה כזה מוצר בלתי מוגדר . אז הנה המקרה ..... לפני בערך קצת יותר מחצי שנה . מכרתי את הגרוטאה בעלת 4 הגלגלים שהיתה ברשותי . לאיזה חנון חסר אישיות ותמים . כמובן שמנוכח היותי איש מכירות ושיכנוע אדיר , וגם בגלל שהוא היה מפגר וחסר כול ידע מוטורי . הצלחתי למכור לו את גרוטאתי !! הייתי מאוד מופתע כי היה איתו בחור נחמד יפה תואר שמבין מאוד אשר התעקש על כך שהוא לא יקנה את האוטו (ובצדק) אך הטמבל רוצה להיכנס לרשימת האנשים אשר מאיימים על העולם . אך היום אני מבין שמה שעשיתי הוא מעשה מטופש וחסר אחריות . אשר מהווה מפגע סביבתי מסכן את חיי הקונה חסר האישיות , את קרוביו ומשפחתו . ואת כול הציבור הישראלי !!! (נוסף לכך גם קיבלתי מכתב נזיפה מהקרן הקיימת לישראל על שלא השמדתי את המפגע) לכן אני פונה בקריאת עזרה נואשת אליכם ציבור הפורום היקר !! אנה תעזרו לי לחפש , לאתר , למצוא , לבודד , ולהשמיד את המפגע על 4 , אשר בעליו הנוכחי מכנה אותו...... פיגו 306 S16 (בצבע כחול מבחיל) אני גם יודע ששם הבעלים הוא שרוליק (והוא מכונה על ידי הוריו "רוני") ושהוא חסר כול יכולת חשיבה עצמאית . ושאם היו עושים תחרות הטמבל הגדול ביותר בעולם , הוא כול כך טמבל שהוא לא היה זוכה מקום ראשון . תודה לכולכם ומקווה שביחד בתקווה ובלחיצת דוושה ארוכה נחסל את כול הרוע במדינה !! איציק הערס מי נותן לי זמן לאלנבי ?

זה סיפור חזק מאוד!!! סיפור מהסרטים , כזה ששומעים עליו רק באגדות , במדורות , מאוחר בלילה , ובסיפורים של גל106ראלי. סיפור שיצאתי ממנו גיבור כמו סופרמן , מיטי מקס , ותומר106רק רגע זה מתחיל להישמע כמו אחד הסיפורים של זרזיר. נתחיל שוב.... זה סיפור אמיתי , סיפור מהחיים , ולא דומה בכלל לסיפורים של זרזיר. והסיפור הולך ככה.... היה זה יום סגריר והראלי ברייס שוב הפסידה. הGTI יותר טובה , אמר כתב רכב מלומד. הייתי באילת בחופשה , לאחר יום קשה החלטתי לחזור בחזרה. נכנסתי לראלי קצת מאוכזב , הרי שציפיתי לאריה , וקיבלתי בקושי עכבר. התבוסה תמיד קשה , אבל להפסיד לרוני והגרוטאה זה כבר בושה. לא נורא אני לעצמי אומר , ומנסה לשפר את המצב רוח עם איזה שיר מצמרר. מתחיל בנסיעה רגועה , לכיוון הבית , לכיוון הבירה. הערב מתקרב ואני בזמזום מזמזם... ערב טוב יאוש , ולילה טוב תקווה , מי המפגר שכתב את השיר הזה נמאס לי לנסות לכתוב בחרוזים. אז איפה היינו , אה כן בדרך חזרה. טוב אז לאחר שהפסדתי לרוני והיתי מבואס מביצועי הראלי החלטתי לנסוע הביתה בנסיעה רגועה. אני מתחיל לנסוע ומרגיש שהראלי פשוט לא סוחבת , שמשהו קרה , שהיא באמת עגלה . אני מתחיל לחשוב שלא הפסדתי לרוני כי האוטו שלו טוב , אלה כי שלי התקלקל , וששלי נסע הרבה יותר טוב מלפני שעשיתי עם רוני רייס. אבל אז אמרתי לעצמי שזה הכול בראש שלי , שזה בגלל שהפסדתי , שאין שום הבדל. וכשראיתי עגלה עם סוס שצועקים ממנה עלטה"זאכן (בהתחלה חשבתי שזה רוני , אבל אז ראיתי את הפוני של הסוס) הבנתי שמשהו קרה לאוטו שלי. עצרתי בצד , פתחתי מכסה מנוע והתחלתי לחפש. חיפשתי כול תקלה אפשרית חוטים קרועים , נזילות , פלאגים בחוץ , פשוט הכול. ולאחר שעה וחצי ארוכות מאוד שבהם התכופפתי , התאמצתי , ולכלכתי את כול הבגדים שלי ואת עצמי (לא היה לי נייר לנגב) ועוד חמש דקות שבהם חיפשתי תקלות , לא מצאתי כלום, נדה , אפילו לא קצה חוט גלוי. בלת ברירה חזרתי לראלי מלוכלך ומסריח (יותר מהפלוצים של תומר106ראלי) והמשכתי שוב לנסוע בתקווה שהתקלה תעזוב את האוטו שלי , כמו שקווינו שכוכבי יעזוב את הפורום. אבל כמו במקרה השני , גם אני התאכזבתי , התבהדתי. ואז בהברקה של רגע הורדתי את ההנדברקס , ובום הבעיה נפתרה. לא עברו כמה דקות ואני שוב רואה את העגלה עם הסוס , אבל תשמעו איזה קטע... היא תאמינו או לא עשתה רייס עם עוד עגלה . רק שבעגלה השנייה (זאת שהפסידה) לא היה סוס , היה חמור !!! רק לאחר שטסתי על פניהם שמתי לב שהעגלה עם החמור זה היה בעצם הגרוטאה ורוני . ואז הגעתי לכביש הערבה ולאחר שהבעיה הקשה שהיתה לי נפתרה , וכבר לא הרגשתי רע. החלטתי שאני יכול להשתולל. אני שם גז המהירות עולה ועולה כמו שעולים העצבים על ירון קורע , כמו שעולים הטיפולים באוטו של רוני. היא כבר כול כך גבוהה ממש גבוהה , כמו כספר , כמו האוטו של שלומי. ואז אני שובר את שיא המהירות שלי בכול הזמנים , כן כן הגעתי ל130 לא סתם נבהלתם אה? אני על 200 בערך וממשיך. ומרחוק אני רואה מכונית כחולה עומדת בצד עם משולש אזהרה. במחשבה ראשונה חשבתי שזה רוני ששוב נתקע , ואז נזכרתי שהוא עושה רייסים עם סוס ועגלה. ועד שהגעתי למסקנה שזה מניאק (לא לא גל106ראלי). כבר היה מאוחר, הוא כבר הספיק , הוא קפץ לכביש ונופף לי לעצור. הלב שלי היה בתחתונים, השתנתי מרוב חרדה . לא היה לי מה לעשות עצרתי את הרכב בצד, הוא ניגש אלי במבט סמכותי שכזה , ואמר... יש לך 10 שקל אני צריך להגיע לבאר-שבע? באותו רגע אמרתי תודה שזה לא היה מי שחשבתי, שזה לא היה מניאק , שזה לא היה הוא , שניצלתי , שזה שזה שזה לא היה ההוא שכולם פוחדים ממנו, שזה לא היה זה שכולם מקללים , שזה לא היה זה שעושה לי סיוטים , שאני לא נוהג באלמרה , שאני לא נהג חדש ו....... שזה לא היה שששששששוטר המהיר בדרכים אני מתנצל למי שציפה להפתעה בסוף כמו שאמרתי זה לא סיפור כמו של זרזיר.

שעשיתי מקרה אמיתי שהיה כך היה........ בוקר יום שלישי! אני יוצא מן הצבא מאוד מאוד תשוש אך מרוצה . בדיוק לפני 5 דקות דפקתי תלונות ל3 חיילים על שלא הגיעו בזמן להקפצה , ול2 חיילים על חוסר בפק"ל כיסים. נכנסתי לרכבי ויצאתי לדרכי. הדרך הביתה , שבע וחצי בבוקר , והכבישים עמוסים. מגיעים לכביש מספר ----- שמתחבר לאיילון , ויש ירידה למחלף גנות . לאחר הירידה...... פקק. בשולי הכביש מתבצעות עבודות שיפוץ , ויש שטח רחב שניתן לנסוע עליו ולחתוך את כול הפקק ,עד למחלף גנות . אבל זה אסור !!! אני כמו נהג ישראלי טוב מנמנם לי , לא סתם!! אני רק חולם קצת בהקיץ, בהודי עומד בפקק. כשלפני עומדת ניידת מתנ"א. זוחלים כמה מטרים ואני רואה את נהג הניידת עושה תנועות של עצבנות עם הידיים , מסתכל על השעון , ואז לפתע ללא הודעה מוקדמת , ללא סירנה , ובלי בושה , חותך לשטח שמשפצים . אני קצת המום , ובהחלטה פזיזה (שככול הנראה נבעה מהעצבנות העייפות וההחלטה שנמאס לתת לשוטרים לעשות מה שהם רוצים ) חותך אחריו , נצמד אליו , ומהבהב לו באורות שיעצור. בשלב זה עלי לעצור ולספר שהיתי עם מדים , רובה , וכובע של מ.כ . נמשיך....... אז לאחר שהוא קלט אותי הוא עצר את הניידת. אני עצרתי גם כן . הוא יצא מהניידת בעצבנות , והתחיל ללכת לעברי במבט מאיים. אני בנחישות ואומץ שלא יביישו את פופאי , לוקח את הרובה , יוצא מן האוטו ומתקדם לעברו באדישות. הוא אומר בקול סמכותי תגיד לי מי אתה חושב שאתה? אני עונה לו....... סמל ראשון מתקדם עופר זמיר , משטרה צבאית. וממשיך בלהט......... תגיד לי אתה לא מתבייש?!?! לאן אתה ממהר בשעה כזאת של הבוקר האם הזמן של האנשים "הפשוטים" פחות חשוב משלך ??? אתה חושב שלך מותר לעבור את החוק כי אתה ממונה על אכיפתו אתה אמור לשמש דוגמא!!! בגלל אנשים כמוך הארץ שלנו ניראת כמו שהיא ניראת , חסרת כול תרבות , וכבוד הדדי. השוטר ניהיה כולו חיוור ומבולבל , מילמל כמה דברים ..... לא אני פשוט מיהרת למשרד . אני יש לי אמממ , הקצין קרא לי דחוף. אני שבשלב זה כבר הבנתי שיש לי עסק עם השוטר שמסתכל בתמונות (מי שלא יודע שמדים אפורים הם חייל אוויר ולא משטרה צבאית ככול הנראה לא יודע לא לכתוב ולא לקרוא) אמרתי לו....... אה באמת , הקצין אמר לך לבוא מהר מה אתה אומר , אז אני לא צריך לצעוק עליך , אני פשוט ישאל את הקצין מה כול כך דחוף . אני מתקרב לעבר הניידת ואומר לו לא איכפת לך נכון , ולוקח את המכשיר קשר ביד . השוטר שכמעט השתין במכנסים ישר קפץ ואמר לא לא. אמממ טוב תראה , פשוט לא היה לי כוח לחכות , לא ישנתי כול הלילה. יש לציין ש...... משום מה התירוצים האלה מוכרים לי טוב מאוד רק מהצד השני. ואני עניתי לו...... זה ממש לא מעניין אותי מה עשית בלילה. והמשכתי......... טוב אין לי את כול היום , לקחתי את מספר הניידת , תיכנס לתור ושלא תעז לעשות זאת שוב. הוא נכנס לניידת ומיד לפקק. ואני נכנסתי לפיגו, נתתי את הפירפור של החיים , והמשכתי על הקטע הסגור . בעודי מוציא את היד מהחלון לכיוון הנידת , בדרכי לעשות לו אצבע משולשת לפתע........ הלנטיס שהיתה מאחורי ציפצפה והעירה אותי שאני יתקדם בפקק. זרזיר כול השוטרים מנ@#%ים

כולי התרגשות. אני נעמד מול הדלת ומחכה דקה לפני שאני נכנס. אתם יודעים נותן כבוד. פותח את הדלת , מתיישב ומתמקם , מחליק לתוך המושב , ממקם רגלים , שם רתמה (6 נקודות חיבור ושיחרור מהיר) מה אני יגיד לכם , פשוט לא יאמן שגרמנים בנו יצירת אומנות שכזו , פשוט מושלם !!! יש לי כול כך הרבה דברים טובים להגיד , שאני פשוט לא יכול לדבר , לכתוב אם תרצו . וזה הרגע , זה הרגע שמבדיל בין גברים לילדים , זה הכול או כלום . יאללה יוצאים לדרך . התחת קצת חם , כי אחרי הכול אבא שלי כרגע יצא , אבל בכול זאת מחממים אותו קצת . ובלי לבזבז זמן עובר למצב ספורטיבי . והכיף לא מאחר לבוא , איזו אחיזה , לא יאומן , התחת לא זה מילמטר . גם בלחיצות החזקות ביותר שלי , ותאמינו לי שלחצתי חזק , חזק מאוד (בלי לזלזל באף אחד ממכם כן גם לא בתומר106ראלי אני לא חושב שמישהו הגיע לרמה שלי) וזה לא יאמן , התחת לא זז מילימטר , והרעש אךךךך איזה רעש נהדר , הבק פייר בין לבין פשוט מופלא . אולי תגידו שאני ערס , שאני לא מתורבת , שאני סוטה, אבל בק פייר טוב עושה לי את זה . נראה לי שאפילו יצא לי אש פעם אחת (טוב לא נגזים ניצוצות) הגוף מרגיש כול כך מחובר , כול כך נכון . היצירה הקטנטנה והעגלגלה הזאת פשוט מעבירה את כול המידע , בלי סודות. אין מילים , לזה חיכיתי , זה שווה את כול הזמן והכסף שהשקעתי בחיפוש אתרים באינטרנט . טוב מספיק להוציא לכם את העיניים , תנקו את הריר מהמקלדת . בסוף סתם לכיף נתתי ככה גז אתם יודעים סתם בשביל להשוויץ , אבל אז אבא שלי דפק על הדלת ואמר .... יאללה צא תן לאחרים . אז לסיכום ..... מה עוד יש להגיד שלא נאמר על היצירה הזאת , אומנם קטנה , אומנם יקרה , אבל בשביל החוויה שווה כול אגורה . היום חוויתי משהו שאנשים מחכים ועובדים בשבילו כול החיים שלהם , אני יודע שאני בר מזל , ואני מודה על כך כול יום . אז אם גם אתם רוצים כיף בלי פשרות , ואם אתם יכולים להרשות לעצמכם את זה , ולמרות שיש רשימת המתנה של לפחות שנתיים , ולמרות שהיצרן הוא גרמני . אני ממליץ מאוד מאוד מאוד מאוד ובחום רב. שתלכו ביום ראשון על הבוקר לסוכנות הראשית רחוב המסגר 78 תל-אביב ותזמינו לעצמכם..... אסלת סופר שפריץ ,עם רתמות לתמיכה מלאה . 169 דולר של כיף תהור !!! ניתן גם להזמין דרך האינטרנט באתר... /com.בלה.חרא.אסלה.www נ.ב גם נסעתי היום בפורש קררה 4 אבל למי איכפת זרזיר חוזר במלוא הקיטור ובעוצמה מלאה

קשה להחליט איפה להתחיל. אני עדיין כולי רועד. אבל כמו בכול סיפור טוב, נתחיל מהתחלה. זה היה יום חרופי, ינואר 1983 אמא ואבא שלי בדיוק חזרו מסרט ונכנסו ישר למיטה. טוב לאחר ששברנו את הקרח נתחיל את הסיפור. הקדמה! אתמול אבא שלי סיפר לי , שחבר שלו דני , קנה בית חדש . ובנוסף הוא צריך לקבל פורש עוד חודשיים . (אלה דברים שלא ידעתי) סיפור שהיה כך היה..... קמתי לצילצול הטלפון היום בצהריים, אני בקול שלא יבייש את הסנדק עונה בעצבנות מה !! ומהצד השני שומע צילצול, וביותר עצבנות שואל מי זה כלום . לאחר כמה שניות שבהם אמרתי לעצמי, מה כולם צודקים , מה אני באמת משוגע , התעשתתי , הנחתי את הנעל לקחתי את הטלפון ועניתי. מהצד השני אני שומע את קול אבי אומר בהתרגשות , בוא בוא מהר זה הגיע. בוא דני רוצה שתעשה סיבוב , תתן התרשמות. אני בלי לחשוב פעמיים (לא חוכמה בדרך כלל אני לא חושב אפילו פעם אחת) מנסה להלביש את הטלפון על הרגל , קולט שאני באמת משוגע , עוצר שניה , אומר לעצמי למי איכפת , נועל נעליים , לוקח את המפתחות של המכונית , פלאפון , רשיונות , וטס לכיוון האוטו. כמובן שאחרי בדיוק 10 וחצי שניות חזרתי , לבשתי מכנסיים וחולצה , ויצאתי שוב נחוש מתמיד . כולי התרגשות , הבטן כבר לא יכולה לחכות . אני עולה על איילון יורד מאיילון , מבין שאני בכלל נוסע הפוך . מסתובב עולה על איילון יורד מאיילון , נזכר שאני בכלל לא יודע איפה הבית החדש של דני . בום טלפון לאבא איפה נוסעים , אבא מכוון ותוך 10 דקות אני שם . יוצא מהאוטו והולך לכיוון הבית , אבא שלי מחכה בחוץ כולו נרגש. אנחנו נכנסים לתוך הבית ובדרך הוא אומר לי במן התרגשות , התנצלות , והשוצה , אני מצטער (כן ממש) לא יכולתי לחכות לך , היתי חייב לבדוק אותה. אני אומר זה בסדר אני מבין . אז נו ספר איך היא. הוא משיב בחיוך של ילד קטן..... לא נורמלי !! חוויה !! הדבר האמיתי !! ענק !!!!! דני שמרוב התרגשות לא ראינו אותו , נותן לאבא שלי כוס מים שירגע. ולי הוא זורק את המפתחות , ואומר כך אתה חייב לנסות . אני מתוך כבוד אומר לא לא נעים לי , היא חדשה , כמעט שלא השתמשת בה . ואני יודע שחיכת לה הרבה זמן , מה יקרה אם אני יהרוס אותה ? אני לא יוכל להסתכל עליך. (כמובן שבשלב זה אני מחזיק אצבעות שנכנס לו משהו לעין ושהוא לא שמע את מה שאמרתי) הוא אומר..... חפיף יש ביטוח, יאללה תחפף. אני אומר לעצמי בלב ישששששש , ובחיוך של מישהו שלקח גז צחוק , אני לוקח את המפתחות ביד אחת , וביד השניה למי איכפת . מתקרב לעבר הדלת .....

היה זה יום יפה ושטוף שמש , אותו יום שקיבלתי את שמי , היום עם הסיפור הכי מעניין. בצעירותי לפני כתריסר שנים. היה לי כישרון מיוחד, מן יכולת מופלאה שכזאת, חוש שישי אפשר לומר מה שכול הילדים חולמים עליו . מה ששומעים עליו רק באגדות ,בסיפורי ילדים ,ובסיפורים של גל106ראלי. נו הדבר הזה שיש לסופרמן , ומיטי מקס , ולתומר106ראלי. בלי לקנאות בבקשה אבל... בפורים כול שאר הילדים היו מתחפשים אלי. כן כן תאמינו או לא אבל אני יכולתי... לפגוע בעוצמה רבה בציפורים ממרחקים . והסיפור שהיה כך היה... אך אני זוכר את אותו יום לפני כתריסר ביצים אממ שנים. שבו אני וחברי שיחקנו פינות בפינת הרחובות אנקור וזרזיר (הפינת רחובות שמעבר לפינה ביציאה מהשכונה שלי) כול כך האהבתי פינות , כול יום הינו משחקים . עד אותו יום לא היתי שחקן כול כך טוב. שיחרורי הכדור שלי לא היו חזקים , תמיד הית מפסיד וכולם היו צוחקים עלי. כמו שכולם צוחקים על רוני (טוב בוא לא נגזים בכול זאת אני לא נוסע באקוריום על 4) בדיוק בבוקר אותו יום החלטתי שאני הולך לשבור את המדרכה , לפוצץ את הכדור , ולהראות לכולם מה אני שווה. בבוקר אכלתי דגנים , שתיתי חלב, לעסתי טבק. בצהריים אכלתי פסטה , ירקות , פירות ,תרד , ושתיתי מיץ תפוזים טרי. ואז הגיע אחר הצהריים , מגיעים למקום המשחק ומתחילים. עוד מעט הרגע הגדול , עוד מעט תורי. ואני מתכונן , מתמתח , משתחרר , אוכל עוד קצת תרד בשביל כוח . ואז תורי מגיע , אני ניגש לעמדה נחוש יותר מתמיד , ומאוד מאוד מתרגש . אתם יודעים איך זה הבטן מתכווצת ומתהפכת , מרגישים צמרמורת בכול הגוף . ידעתי שזה עכשיו הוא לעולם לא. הנה זה בא , הנה הזריקה שתשנה את גורלי לעולם , הנה שיחרור הכדור המהיר ביותר בהיסטוריה של משחק הפינות. ואז בלי שום אזהרה והודעה מוקדמת זה קרה... פתאום התיישבה לה ציפור על המדרכה בדיוק ,ברגע ,בשניה ששחררתי אותו. איך יכולתי , אתם הייתם צריכים לראות את הבעת פנייה של הציפור כשהיא הרגישה אותו. זה היה שיחרור מהספרים, בעל עוצמה אדירה , בעל קול נפץ יותר חזק מהאוטו של רוני כשהמנוע מתפוצץ , כזה שנכנס להיסטוריה , כזה שמספרים עליו לילדים. וזה פגע בציפור המסכנה בדיוק בשיא החוזק שלו , בפיק. כול חברי הטובים ביותר , וגם חברי הלא כול כך טובים ביותר , ואפילו אלה ששונאים אותי (סך הכול 3) הריעו לי בצהלות , מחיאות כפים , חיבוקים , ונשיקות רטובות (חלק עם לשון איכסססס) פשוט היתי גיבור כאילו בזה ברגע זכיתי באולימפידה בענף הכי נחשק. זה שכולם רואים נו איך קוראים לזה. זה עם הספורטים האמיתיים. אה נזכרתי קליעה למטרה בעזרת רוגטקה (שלומי על תעלב) אבל למרות כול הזוהר והפירסום. אני הרגשתי רע , הרגשתי כאילו כול אוכלוסיית הציפורים עברה תראומה בגללי , ושהם לא ישבו לחוג מעל שכונתי. כול יום שעובר מאז אני לא יכול שלא לחשוב על הפרצוף של הציפור המסכנה כשזה פגע בה. האף המקומט , העניים מלאות הדמעה , והפרצוץ האדום כמו עגבנייה. לכמה שניות היא לא יכלה לזוז מרוב סבל , היא פשוט היתה בהלם , לפגיעה הזאת היא לא היתה מוכנה. ואיך שהיא עפה משם בחולשה מסוימת , כאילו היא רק עכשיו למדה לעוף והיא אחרי 8 כוסות של ערק. אני יודע שאתם כרגע מלאים בקנאה רבה אבל על תרגישו נחותים אני כבר לא ניחן בכישרון מדהים ונחשק זה. טוב בעצם כן. אבל מאז המקרה לא השתמשתי בתכונה יחודית זאת. כן אני יודע שזה קשה להאמין שלמישהו יש כזה כישרון והוא בוחר שלא להשתמש בו. אבל בשיא הכנות מאז המקרה לא הפלצתי אפילו פעם אחת ליד ציפור (אלה עם מחשיבים את דרור) אה ואת השם שלי קיבלתי מהשם של הרחוב שבו שיחקנו פינות. החברים שלי התחילו לקרוא לי ככה כשפגעתי בטעות באותו יום בשלט של הרחוב זרזיר עם הכדור. זרזיר נרתם למלחמה בחל"כ.

בבקשה

קטן אוטומטי ושיהיה מהיר וחדש את המיני היא לא תקנה גם לא קליאו האופציה היחידה שאני רואה זה 206 למישהו יש עוד רעיונות

רזריז אוהב אותך מה אם שאר דרישותי

האם אתם רוצים שאני לא יזיין פה את השכל כול היום? יופי גם אני. הדרישות שלי הן כדלקמן..... אני רוצה להיות בחבר ההנהלה. אני רוצה פורום אישי (מומלץ ששמו יהיה.... פורום הבידור של זרזיר) אני רוצה ביטוח שיניים. אני רוצה 106 GTI (כן עוד אחת , ובצבע זהב!) אני רוצה רכב ונהג (רצוי שרוליק המכונה על ידי הוריו "רוני") ואני דורש שתיהיה סלקציה בהפיכת מבקרים לחברים (בתוספת סכום מכובד) ובנוגע לשם הפורום. אני רוצה שהוא ישונה ל..... פורום צרפתיות , חובבי נהיגה , ואנטי כוכבי. הידד לדיקטטורה. ניתן להציע צופרים נוספים כאות תודה על הצטרפותי והם ישקלו.