ערב טוב לכולם,
הצטרפתי לפורום הזה רק לאחרונה, בעקר כדי לקרוא, ואני כבר מצטער על החלטתי...
אין לי שום כוונה להיכנס כאן לויכוחים, אבל מצאתי לנכון להגיב ענינית ולהסביר את דעתי האישית:-
1. אין טעם לערוך השואות למדינות אחרות - אנו חיים כאן מפי החוק לנהיגה ספורטיבית, אשר הוראותיו ברורות למדי, וקובעות כי יהיו מספר התאחדויות.
2. אינני מתיימר להסביר את כוונת כותבי החוק, אבל ברור לגמרי כי מול עיניהם עמד הצורך במתן ייצוג וריכוז הולם של כל ענף ספורט, אשר באופן טבעי שונה מהותית האחד ממשנהו.
3. כך למשל, יש הבדל תהומי בין ענף הקארטינג לדראג, בין הדראג לעבירות, בין הראלי רייד לטרקטורונים, וכו' וכו'.
4. אין שום הגיון בכך שגוף אחד שיורכב ממספר מצומצם של נציגים, יוכל לדעת, להבין ולטפל, לא כל שכן לייצג ולרכז את האינטרסים והצרכים של כל הענפים הללו ביחד - ריכוזיות כזאת תביא בהכרח לקיפוח, לפגיעה באינטרסים, להרגשות מירמור וכעס מצד חלק מן החברים, ותפגע בספורטאים כאלה ואחרים.
5. אינני אומר זאת בשל החשש משחיתות - אני אומר זאת מכיוון שפשוט בלתי אפשרי שוועד אחד יוכל לטפל במגוון העצום של ענינים וצרכים, הנובעים הן ממספר גדול של ספורטאים והן מן השונות הענקית בין הענפים השונים.
6. מה לעוסקים בענף העבירות, המתאפיין בכלים מיוחדים ובנסיעה איטית למדי בשטח קשה, לבין
למשל, העוסקים בענף הדראג, המתאפין בכלים אחרים לחלוטין, הנוסעים מהר מאד על אספלט למרחק קצרצר? איך יוכלו 7-8 חברי ועד של התאחדות אחת, לטפל בכל הענפים על שלל הצרכים, הדרישות, הבעיות, המסלולים, האירועים, רישוי הכלים, רישוי הנהגים, בעיות הביטוח המיוחדות לכל ענף, ועוד ועוד עשרות ענינים אחרים???
7. ומי ידאג למשל לאנשי הדראג, שהענף שלהם - לאור הוראות החוק המחייבות רישוי נפרד ובלעדי לכל רכב תחרותי - מתחסל הלכה למעשה?!?
8. בלי שום קשר לענין אישי כלשהו(וענין זה, על שלל ההשמצות והויכוחים זר לי, ולא אגרר אליו בשום מחיר), סברתי לכל אורך הדרך, כי יש לנצל את רוח החוק והוראותיו, ואכן לתת לכל ענף את ההכרה הנפרדת שלו כהתאחדות, ואז יוכלו אנשי הענף ל"ייצג ולרכז" כלשון החוק את העוסקים בענף, ולתת לחבריהם את הטיפול והייצוג הטובים ביותר, הנובעים מתוך היכרות קרובה של אותו ענף.
9. החוק מאפשר ומעודד זאת, ולכן לא ראיתי ועדין אינני רואה שום מניעה לכך, שיהיו התאחדות העבירות, התאחדות הראלי רייד, התאחדות הדראג, התאחדות הראלי, התאחדות הקארטינג, התאחדות הטרקטורונים, התאחדות/התאחדויות אופנועים לסוגיהם, וכו', וכל ענף יהיה אוטונומי לחלוטין לגבי עניניו הספציפיים.
10. באשר לטיעון לגבי "כח מרכזי" אחד, נראה לי שמדובר במהלך לא יעיל, אנטי דמוקרטי, ניגוד לרוח החוק, ומתכון בטוח לסכסוכים, מריבות, אינטריגות, ועד להשמצות שאנו עדים להן לצערי, גם במהלך שרשור זה.
11. על מנת להפיס את דעתם של כל החושבים שכוח אחד מרכזי הוא חשוב, הצעתי - ואני חוזר על הצעתי - שכל ההתאחדויות הללו, יתאגדו בארגון גג אחד אשר יטפל במשותף רק בענינים המשותפים לכל העמותות, בענינים כגון ביטוח, אגרות רישוי, בדיקות רפואיות וכיו"ב ענינים משותפים, בלי לפגוע באוטונומיה של כל התאחדות לגבי עניניה וחבריה.
כך נבטיח ייצוג וטיפול הולם לכל ענף, עם עצמאות ואוטונומיה בעניניו, בלי להזניח את האינטרס המשותף במה שמהווה את המכנה המשותף לכל העוסקים בספורט.
יתר על כן - אם תהיה התאחדות אחת, ויהיה ענף אחד שירגיש מקופח כי לא מטפלים בעניניו ולא נותנים מענה לצרכיו, מה יוכל לעשות? הרי הוא איננו "התאחדות", דהיינו גוף המוכר לפי החוק, ועל כן פרישתו מההתאחדות האחת הריכוזית לא תועיל לו במאומה.
לעומת זאת, אם אותו ענף יהיה "התאחדות" מוכרת בפני עצמו, יוכל לפרוש מאותו ארגון גג, ולטפל בעניניו בעצמו.
12. אינני מצליח להבין מדוע יהיו להצעה זאת מתנגדים, אלא אם יש ענין של אינטרס בריכוזיות הזאת, אינטרס החותר לכוח, כסף, או מנוף אינטרסנטי אחר.
13. מי ששמע אותי מדבר בסוגיה, גם מכיר את הדוגמא שאני נותן בהקשר זה, היא דוגמת הפדרציה - מדינות רבות עובדות לפי שיטת ממשל כזאת, הקובעת שכל מדינה(ענף) היא אוטונומית בעניני התחבורה, בריאות, חינוך, רפואה, תקשורת, סעד, עבודה וכיו"ב עשרות ענינים, ורק ענינים בעלי מכנה משותף ובעלי חשיבות לכל המדינות(ענפים), כגון בטחון ויחסי חוץ למשל, יהיו בידי הממשל הפדראלי.
14. ריכוזיות יתר גוררת בהכרח הזנחה בעניני האזרח הקטן(פשוט משום שאין אפשרות מעשית לתת טיפול הולם לכולם), שחיתות, אינטרסנטיות ושאר רעות חולות, והיא אנטיתיזה לדמוקרטיה.
15. האם למתכון כזה אנחנו רוצים להוביל את הספורט המוטורי שלנו?? אני משוכנע שלא.
16. יש אנשים טובים מאד בענף המתהווה, מהם כאלה שהשקיעו שנים מזמנם וממרצם, כשרובנו לא טרחנו אפילו לחשוב על הנושא, והם אלה שדחפו את הספורט והביאו הלכה למעשה לחקיקת החוק, עם כל הביקורת שיש לנו עליו.
17. מאידך, יש רבים אחרים, שבלי לעסוק בדחיפה פוליטית של החוק, עשו בפועל, ארגנו אירועים וניהלו אירועי ספורט מוטורי, גם כשהיה צורך לעשות זאת במחתרת, ואחרים כמונו, שהשתתפו באירועים הכי משודרים וססגוניים בתחום, כולם פעלו ופועלים מתוך מסירות לתחום ואהבת הספורט.
18. לכולם שמורות הזכויות, ואני לא מצליח להבין למה אי אפשר לנהל דיון נורמאלי ותרבותי כשרק טובת הספורט מול עינינו, אלא אם אכן קיימים למאן דהוא אינטרסים חבויים, ואני מקווה מאד שלא.