אין מה לומר אהרונוביץ', לא בחסד היית אחד הכותבים החביבים עלי בשנות בחרותי, אלא בזכות. היכולת הרטורית שלך מעולה, והכתיבה זורמת וקולחת. אלא שעם אובדן תמימות הנעורים מתחילים להתגלות בקיעים בתמונה.
אתה אומר, כעובדה, שירחונים מקבלים שוחד. למיטב זכרוני בפעם האחרונה שהיית צריך להוכיח את זה, הפסדת במשפט ונדרשת לשלם קנס. בספר שלי זה אומר שהטענה שלך היתה לא מבוססת אז, ושמה אותך בצד עם חובת ההוכחה. אבל אתה, כרטוריקן טוב יודע שאם תגיד את זה מספיק פעמים ותציג את זה כעובדה, יהיו כמה פתיים שיאמינו לך. אפילו כאן בשרשור הזה יש כמה.
אבל מה שבאמת משעשע זה שהאיש היחיד בתעשיה הזו שהוא גם הכתב, גם המו"ל וגם מוכר המודעות של האתר שלו מעיז להטיף לאנשים אחרים על אתיקה. אותו אדם שיושב אצל יבואן ומתחנן שישלח אותו להשקה, רץ וכותב על זה שהשקות הן שוחד כשהוא נענה בסירוב, אבל לא לפני שהוא אומר לאותו יבואן "טוב, אם אתה לא שולח אותי להשקה, לפחות תקנה פרסום באתר". לאותו אחד יש גם את החוצפה להטיף על אתיקה אחרי שבמהלך השקה מקומית של מכונית חדשה, ומשמעותית מאוד ליבואן, הוא תופס את המנכ"ל לשיחה על פרסום באתר - אם זה לא ערבוב אסור של התחום המסחרי בתחום העיתונאי, מה כן?
אני לא כועס עליך - לא שופטים אדם בשעת צערו - ובטח לא מתכוון להתנצח איתך. אחרי שנים של אימונים בכזב והולכת שולל, המתובלים ביכולת אמיתית ועמוקה להתכחש לאמת ולהאמין בבדיה, אין לי סיכוי מולך. אבל בניגוד למקרים קודמים, בהם התפתלת והתחמקת - נראה אם כאן תכחיש באופן ברור את מה שכתבתי. מעניין אותי לראות האם הניתוק שלך מהמציאות הצליח להגיע כבר לרמה הזו.
