easyrider0

זה בדיוק הבעיה שאני לא יכול להיות בחי"ר אחרת הייתי מבקש או הנדסה או חי"ר

שלום לכם וצהרים טובים! מאחר ואני בדילמת גיוס ובעל פרופיל 72 אני לא יודע לאן ללכת.בהתחלה מאוד מאוד רציתי שריון אך התברר לי עד מהרה כי אני לא יכול לשרת שם בגלל גובהי(1.93).שלחתי פקסים,התקשרתי התחננתי כלום לא עזר כרגע אני כתבתי עוד מכתב וזהו המכתב האחרון שאני מתכוון לשלוח להם כי כבר נמאס לי להתחנן ולנסות לבקש משהו שאחרים מקבלים אותו גם אם הם לא רוצים אותו. חיל התותחנים נראה לי מקום מעניין לשרת בו אבל בשום מקום א-ף אחד לא ממליץ לי ללכת לחיל,אפילו האנשים שמשרתים בחיל אומרים לי להתרחק ממנו כמו מאש,ואני מנסה להבין מה כבר נורא יש שם? מה עד כדי כך חרא שם שמרתיע כול כך הרבה אנשים? אני אשמח אם תוכלו להאיר את עיני ותעזרו לי לא לפול בגדול.

מבלי להכנס לכול הדברים שחברי הפורום העלו פה,אני חושב שחבר שלך קודם כול צריך לשבת עם עצמו ולשאול את עצמו טוב טוב מה הוא מרגיש.לעזוב את ההגיון\רציונל\המלצות שלך ושל כול העולם ואחותו. הוא צריך לשבת לנקות את הראש שלו מהטיעונים של השכל וההגיון ופשוט לחשוב עם עצמו מה הוא מרגיש כלפיה וכלפי המערכת הזוגית שיש בינהם. כי עם כול הכבוד לך לחברים לשו ולכול חברי הפורום בסופו של דבר זה ההחלטה שלו ועם החחלטה הזאת הוא צריך לחיות ולא אף אחד מאיתנו וכמה שלא תמליץ לו יותר אתה רק תבלבל אותו עוד יותר,כמובן תראה לו את הטיעונים האלה אבל תבקש ממנו פשוט לשבת עם עצמו לנקות את הראש מהכול ולתת ללב לדבר,אם הוא באמת אוהב אותה ומוכן להמשיך למרות הכול אז סבבה אז שימשיך עם זה,אם לא אז כדאי לסיים את זה כאן כי זה סתם יהיה עינוי לשני בני הזוג. דבר אחד בטוח,אם כול החלטה שהוא יקבל לא משנה לאיזה צד הוא צריך להיות שלם ב100% לא צריך להיות אפילו טיפת ספק,כי אחר כך הוא יצטער על זה המון זמן. זה ממש לא יהיה קל,הלוואי וזה היה כזה פשוט ברגע לעשות OFF על השכל והרציונליות ולתת ללב לדבר,אך אין לו ברירה. לכן ההמלצה שלי,תן לו את כול מה שהמליצו פה אך בראש ובראשונה תן לו לחשוב על זה לבד ולהחליט לבד,כי זה החיים שלו ושיהיה קנה עם עצמו,לפעמים זה באמת לא קל אך בסוף זה משתלם ולא משנה לאיזה צד הוא יחליט לקחת את זה אחר כך הוא צריך להיות שלם לחלוטין עם מה שהוא עושה כי אחרת הוא סתם יגרום לעצמו עוגמת נפש. נ.ב לגבי זה שהיא שכבה עם מישהו אחר קצת אחרי הפרידה זה בסדר אם כי אני לחלוטין מבין את הזעם והתסכול שלו.נכון שכעקרון פוליטיקלי קורט אין לו זכות להתעצבן על מה שהיא עשתה כי היא לא בגדה בו או משהו והיא הייתה פנויה והדבר אפילו די צפוי,אך עדיין אני מבין גם אותו וגם אותה. לכן אם הם באמת אוהבים אחד את השני הם יוכלו להמשיך הלאה,אם לא וזה יפריע לו והוא יעלה את זה אז כדאי לחתוך את זה כבר כאן לפני שזה ידרדר לחתונה גירושין וסתם עצבים ורגשות שנשרפו

ממה שהבנתי דלקן פועל כמו טלפון בלוטוט',כאשר אתה מגיע לתחנת דלק ונעמד ליד המשאבה הדלקן "מתחבר" למשאבה וישר המשאבה יודעת את המספר אשראי שלך.אתה מתדלק כרצונך והסכום על הדלק יורד לך מהאשראי. תקנו אותי אם אני טועה

זה קרה לי ביום שלישי ומאז לא קרה כלום אז כנראה שהיה לי פוקס בכול אופן הדג הזה היה כמו זבל! ספרתי אולי 10-15 דגים כאלה וזה עוד רק בחוף שאני שחיתי בו. אני מעדיף כבר אבו נפחא לפחות היא לא יכולה להזיק מי יודע מה עד שאני לא אוכל אותה..

ממש ממש ממש דומה רק בלי הקוץ הלבן הזה,חוץ ממנו זה בול אותו דג! יכול להיות שמדובר זן מיוחד בלי הקוץ הארסי? אבל רציני זה פשוט 1:1 רק בלי הקוץ הלבן.

צודק טעות שלי=\

שלום לכם ולילה טוב! אתמול הייתי עם חבר שלי בים ושחיתי להנאתי ליד החוף,במקום יחסית רדוד החלטתי שאני שוחה בחתירה והיד שלי נדפקה במשו ונדקרתי,ישר רציתי לראות מזה וראיתי שזה משהו אפור,טיפה נלחצתי וטפסתי את זה עם החולצה שלי,כש הייתי בטוח שכבר אין כלום עליה פתאום אני רואה שנתפס עליה איזה שהו דג עם קוץ ענקי על הגב.ממש ממש נלחצתי כי אני ידוע איזה ארס לא נחמד יש לחלק מן הדגים בסנפיר ולא בא לי בטוב ללכ תלבית חולים.הלכתי כולי לחוץ למציל ושאלתי אותו מה דקר אותי הוא אמר שזה שפמנון ואין מה לדאוג זה רק דקירה.נרגעתי והלכתי הלאה אחרי זמן מה כמה ילדים רצו עם דג כזה ביד ועצרתיאותם שיזהרו ממנו.אז הלכתי בים כמו פרנואיד כי פחדתי שאני אדרוך עליו וזה לא יהיה נחמד. עם הזמן גיליתי שיש המון כאלה על החוף ואפילו כמה מהם נסחפו עם הזרם וכנראה החזירו את נשמתם לבורא. השאלה שלי היא מזה החיה הזאת? בררתי על שמפנון ובויקיפדיה כתוב שהו חי במים מתוקים אך זה לא הגיוני שפגשתי כמה כאלה בחוף ים של ת"א. האם יש זן מיוחד שאני לא ידוע עליו? הדג הזה מאוד דומה לשפמנון רגיל ומזכיר את שפמית ארסית(תודה לאל שהוא לא היה ארסי ולא היה לו את הקוץ הנחמד שיש לשפמית). האם יש למישהו מושג באיזה דג מדובר? ומדוע הוא כה נפוץ ברצועת החוף של ת"א?

לא יכול להיות שפסלו לי שריון בגלל בעיות ברכיים,הציעו לי תותחנים\נ"מ\חילוץ והצלה\לוחם איסוף\סטילי"ם. כך שאם אני יכול בריאותית לשרת בתותחנים אני גם יכול בלי בעיה לשרת בשריון(לפחות מבחינת הברכיים). ויהיה לי נוח בתוך הטנק עם המימדים שלי? אני אוכל לתפקד בדיוק כמו שאר חברי הנמוכים ממני?

שריון זה ההעדפה הגדולה ביותר שלי,אך גובהי הוא 1.95,ולא קבלתי את האופציה של שריון במנילה,יצרתי קשר עם לשכת הגיסו והם אמרו לי שמעל גובה 1.85 לא מקבלים לשריון מכאן שאני גבוה בהרבה ממה שהם מקבלים לשם=\. יצרתי קשר עם חיל השריון והם אמרו שהם יבדקו את זה ואולי יתנו לי חריג. והורידו לי על ברכיים,ולפעמים בנסיעות ממושכות באוטו ובאוטובוס מתחילות לכאוב לי הברכיים אני מפחד שזה יהיה לי ככה בטנק ואני אדפוק לעצמי את הברכיים. לכן אני בודק אפשרויות נוספות.

שלום לכם וצהרים טובים! כעת אני בדילמה לגבי היעד גיוס שלי בצה"ל ואני שוקל את האופציה של מודיעין שדה. הבעיה היא שעם הפרופיל שלי אני יכול להיות לוחם"רכוב" פירושו לאסוף את החומר המודיעיני מג'יפ ושמעתי שהם לא עושים דברים רצינייםבאמת אלה סתם מסיירים בגבולות. רציתי לשאול את דעתכם ואם יש כאן בעלי נסיון אני אשמח לשמוע את דבריכם,האם כדאי לי ללכת לשם בהתחשבות בעובדה שאני רוצה לעשות קורס קצינים? האם זה יהיה מעניין לא פחות ממה שחבר'ה עם פרופיל 82+ יכולים לעשות?

ראשית תודה על העזרה בבחירת ייעד גיוס,זה הכניס לי לא מעט חומר למחשבה לראש. דבר שני מאוד חשוב לי לצאת לקצונה ואולי בפרספקטיבה(אני שומר לעצמי את הזכות להתחרט) להשאר שם הרבה בקבע. אלמלא הייתי רוצה חיל הים הייתי נלחם בכול כוחי על מנת להגיע לקורס חובלים אבל לא יודע זה לא נראה לי שלי. אם לא הייתי חושב על קריירה תבאית או לפחות קצונה כנראה שהייתי הולך על סטיל"ים. כעת אני חושב שאני עדיין אמשיך להלחם על שריון רק נותר לי לברר סופית שזה לא יפגע לי בברכיים, אם אני אגלה שזה בסדר לברכיים שלי אז אני אעשה הכול על מנת להגיע לשם.

לגבי חיל התותחנים, פשוט א-ף אחד לא ממליץ לי להגיע לשם באמת כול כך נורא שם כמו שמספרים?

מצטער שאני נשמע ילדותי אבל העיניין של המילואים באמת כול כך מפריע לאורך השנים? האם ה"זקנים" שבינכם מצטערים על זה שהלכתם לקרבי וכתוצאה מכך אתם נותנים חודש בשנה לצבא כול שנה?

ובעל פרופיל 97 באבו אבו יכול להיות שריונר,אפילו ישמחו לקחת אותו ויציעו לו ללכת לפלס"ר(הלוואי עלי)

לגבי נ"מ אני פשוט לא רוצה להתקע מול המכ"ם יום שלם,לא משמ מאתגר אותי. לגבי החובלים יש לי מידעון לגבי חיל הים וכתוב שם מפורש שהפרופיל הוא 72-97.(בהנחה והוא יעמדו במדקי המר"י). לגבי נ"מ חפשתי מידע אבל הוא פשוט לא מושך אותי וחילוץ והצלה,איכס להיות סוהר בבית כלא? וגם אם נעזוב את הבט"ש מתי פעם אחרונה הם באמת עשו משהו? חוץ מזה מאוד חשוב לי היציאה לקורס קצינים(אני חולם להיות קצין קרבי) ואת זה אני יכול לממש בשריון ותותחנים (וזה לא שאני יכול להיות קצין במקומות אחרים כן פשוט שם ההקצאות גבוהות יותר ואפשר להתקדם מהר יותר מה גם שאם לא שריון(חס ושלום) משהו מושך אותי בתותחים שיורים. אם כי אני מוכרח להודות שאני מאוד מאוד רוצה לפקד על מכונת פלדה עם עוצמה של מחלקה ומשקל של 60 טון...וסתם שאלה אתה שירתת במגלן?

למרבה הצער יש לי פרופיל 72:(.הציעו לי נ"מ(לא תודה) תותחנים,שזאת כנראה תהיה האופציה שלי אם לא שריון חס ושלום טפו טפו טפו,לוחם איסוף(עם מגבלת הפרופיל שלי אני יכול להיות לוחם רכוב יענו לאסוף מידע על האמר).סטי"לים-לא יודע אם באמת הייתי רוצה הייתי מנסה חובלים.וחילוץ והצלה(איכס). כמובן גם קצונה יעודית ואיך לא קד"צ נהיגה אבל זה לא מעניין אותי כול כך.

שלום לכם וצהרים טובים! לאחר מלחמה ארוכה שנהלתי עם הצבא\אמא\רופא ולאחר שכבר קבלתי מנילה ג'ובניקית עדיין המשכתי להציק להם ולכול מי שהיה יכול לתרום לי ולבסוף קבלתי את המעטפה המבוקשת כול כך בתיבת הדואר שלי:) לא היה לי סבלנות לעלות לקומה שלי ופשוט פתחתי את המכתב עוד בחדר מדריגות ובשניה שראיתי שזה המנילה שכול כך רציתי פשוט צרחתי מרוב אושר אז סתם רציתי לשתף אותכם בזה,שלפעמים החלומות מתגשמים,עכשיו נשאר רק להפעיל על אמא שלי את כול הלחץ על מנת שלא תחזיר את החתימה(בן יחיד). ולקוות שהרופא לשי לא יעשה בעיות,אבל חוץ מאמא שלי הכול בקטנה העיקר שאני אהיה קרבי לאחר מלחמה כול כך ארוכה עם כול המערכת. עריכה: במנילה לא היה כתוב לי חיל השריון אז חשבתי שזה סתם טעות בדפוס,עכשיו דברתי עם לשכת הגיוס והם אומרים שבגלל שאני 197 הם לא מקבלים אותי:(:(:(( אוף מה אני עושה? פעם ראשונה בחיים שאני אוכל מזה חרא

כן:http://steer.ru/archives/2009/06/22/009188.php

סתם מתוך סקרנות,באיזה דגם מדובר?

בדיוק בגלל זה רק חבל שלא מעט ישראלים עדיין נוסעים לשם בכמויות רק בגלל הדילים המטורפים שנותנים להם,אין טיפה כבוד.

ורודוס עונה על ההגדרה של מקום מבודד מציוויזציה? עשיתי חיפוש באתרים האלה ואם כבר אז נראה לי בולגריה,מאז פעם אחרונה שהייתי באנטליה לא בא לי לחזור לטורקיה(פשוט לא נהנתי שם לא אוהב לא חוזר לשם). אך חשבתי שאולי עם התקציב שלי אני אמצא משהו מעניין כזה ורחוק מהאנושות,אבל כנראה שאת זה נצתרך ליישם אחרי הצבא

סבבה אז השתכנעתי שלא לסוע לשום סופית, איזה עוד מקומות הייתם ממליצים בתקציב שלי? כרגע הנטיה היא משהו שקט ומבודד כמה שפחות אנשים יותר טוב.(אני ידוע שהבקשות שלי מוזרות פשוט נורא בא לי להתנתק מהכול ולהיות אני מקסימום כמה חברים טובים והטבע) או שלא צריך ללכת רחוק ולמצוא משהו בארצינו הקטנטונת? יש למישהו רעינות למקומות נחמדים בנגב\צפון? כול הרעיונות בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו"ל יתקבלו בברכה

התקציב שלי הוא 400$+- ועוד קצת לדמי כיס ובזבוזים.חשבתי גם על יוון וקפריסין ואתה צודק, יותר מדי אנשים מזהירים אותי שלא להגיע לשם. אבל לפי התמונות משם זה נראה מקום מדהים. פשוט רציתי מקום שקט ומבודד מהצווילצזיה ובתקציב שלי זה הדבר היחיד שעלה לי לראש כול שאר ההצעות יתקבלו בברכה,אם כי גם נופש של צעירים זה לא רע אני חשוב שאם אני לא אמצא משהו מעניין אני אלך על יוון או קפריסין. אגב מה דעתך על הכתבה הנ"ל,אומנם אני לא ממש מסכים עם הגישת הקונספירציה שלה אבל יש משהו קטן במה שהיא אומרת:http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/816/783.html

שלום לכם וערב טוב! בעקבות שיחתי עם אחותי ויכמה חברותיה עלה בי רעיון של למה בעצם לא לסוע לסיני,יש שם חופים מדהימים שקט והכול עוד נקי ולא מזוהם כמו אילת. אך אני די נותה להאמין למערכת הבטחון עם המליוני פרסומים שלהם על התרעות ממוקדות בסיני, גם חבר'ה מאל קעידה או פלסיטנאים לא נראים לי כידידים נחמדים במיוחד. בכול אופן אני אשמח לשמוע תגובות של אנשים שהיו שם, איך שם איך היחס של המקומיים? והאם הייתם נוסעים לשם היום?(לאור המצב הבטחוני)