1. טויוטה היילקס 1998 דאבל קבינה 4X4 עם "מגן חזירים" של אבא שלי
11 שנה, מעל 300 אלף ק"מ, מלא תאונות קטנות; רק טיפולים, אפס תקלות. האוטו עצמו לא נוח, לא זריז, לא חסכוני, מאוד ספרטני. אבל אמינות שלא רואים היום, עבירות שטח טובה.
הייתה נוסעת עוד הרבה אם לא איזה מישהו לא הכי נחמד שגנב אותה באיזה לילה...
2. גולף VR6 1998.
היתה אצלי תקופה קצרה יחסית (כמה חודשים), היתה בת 4 אז
הפוך לגמרי מטויוטה - האוטו גם נוח וגם מאוד חזק, יכול להגיע ל-250 קמ"ש עם לחיצה קלה על הגז.
אבל זאת פולקסווגן לא טיפוסית, אמינות אפסית לחלוטין, חסכונית בדלק בערך כמו טנק מרכבה. אחרי שהחזרתי אותה, כל רכב אחר מרגיש ספורטיבי בערך כמו אותו טנק
3. שאר הרכבים - מאז שהתחתנתי, עברת לרכבי ליסינג ונעלמה ההרגשה של "אוטו"
3א'. פולקסווגן פולו וריאנט 2001 (סטיישן). לא בדיוק ליסינג, היו לה המון בעיות ותקלות בשלוש שנים ראשונות, אבל היא עדיין אצלנו במשפחה ועדיין נוסעת. לא מצטיינת בכלום.
3ב'. מזדה 3 2008 ACTIVE - אוטו. נוסע מנקודה א' לנקודה ב'. לא יותר מזה. אוטו ראשון שלי עם בקרת אקלים
3ג'. יונדאי I30 2011. סתם עוד אוטו. שמחתי כשהחזרתי אותו יותר מכשקיבלתי אותו
3ד'. קיה סיד EX האצ'בק 2015. אוטו שלי היום. פעם ראשונה שלי עם גיר רובוטי ונראה לא רע. המערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית סופר גרועה. האוטו לא רע, אבל המערכת הזאת גורמת לי לשנוא כל רגע שעליתי על הרכב הזה. גם MOBILEYE חוץ מלהעיר ילדים עם צפצופים מרגיזים לא עושה כלום
ועכשיו לרכבים ממש-ממש גרועים:
4א'. שברולט אביאו 2005 - אין מילים - הרכב הכי גרוע שהיה לי. לא מבין איך מישהו שילם כסף עליו
4ב'. יונגאי גטס 2004, 2007 כרכב צמוד בעבודה. איזה אוטו רע, אין מילים. עדיין כואב לי הגב כשאני נזכר בו
והשיא:
4ג'. פיג'ו 301 2015. האוטו הכי לא נוח, הכי לא מאובזר, הכי לא בטיחותי והכי לא חסכוני שאפשר לקנות היום. שמח שאין לי אותו יותר ולא ממליץ לאף אחד