זו השאלה שאני שואל את עצמי כול יום .מה הבעיה שלי . אני שואל את עצמי .האים זו אזו סוג של הפרעה. האים עוד אנשים חובים את אותם ריגושים . כול רכב ישן שאני רואה ברחוב או סתם רכבים שזרוקים בכול מני מקומות נידחים אני מתמלא התרגשות כאילו ראיתי אישה יפה החיטובים האצילות שהזמן לו פוגם בהם. ממלאים לי את את הראות במשב של נעורים .יש לי יחסים מיוחדים עים הרכב שלי זה חיבור שאני נותן ולא מצפה לתמורה. אף על פי שהסיפוק והגמול מאוד גדול . כמו ביחסים בן חברים טובים או ליפעמים כמו בין נער לנערה . אין ספק זו אהבה. מה דעתכם ירדתי מהפסים או שגם אתם באותה מחלקה.