elad_sht

התכוונתי ״תודה לכולם״

אני קורא את דעותכם כבר כמה חודשים והאמת - למדתי המון עובדות בסיסיות וחשובות על שוק הרכב. למשל למדתי שרוב מכוניות היוקרה הישנות קלות לקנייה וקשות לתחזוקה, וב״קשות״ אני מתכוון יקרות לתחזוקה במוסכים של ארצנו. יחד עם זאת - החלטתי לנסות להצליח היכן שאחרים כשלו (אך מעט גם הצליחו), להגשים את החלום שלי ולחפש אחר רכב יוקרה משנות +-2000 עד +- 2003 שיהיה זול לרכישה ובמצב טוב (כך שיהיה נעים לנסיעה וסביר לאחזקה). הרכב צריך להיות: 1. רכב מרשים (מרצדס או במו - הברנדים שמעמד הביניים מתלהב מהן) 2. רכב מפנק (מושבי עור, מרווח לנהג ונעים לנהיגה) 3. אפשר בכיף לשקול קופה כי אני רווק הולל בשביל להגשים את החלום (במסגרת תקציב) הרכב צריך להיות 4. אפשרי לתחזוקה: בעיות קטנות בטוח יהיו לו ומוסכים או חלפים זולים בארץ - אין, אז חשוב שלרכב יהיו: א. חלפים ב-ebay ודומיו. ב. כמה שיותר טיפולים שניתן לעשות בעצמי בבית עם היינס, מדריך רשמי או youtube, או אצל חבר מכונאי - בעל נסיון וראש טוב אך לא מומחה לרכב הספציפי. הבהרה: המטרה היא לא למנוע מהרכב לראות מוסך, כלל לא, אלא רק לא להיות שבוי בידי המחירים שהשוק שלנו מציע עבור טיפולים שאפשר לתקן (בזהירות ובאחריות) ע״י מכונאי חובב עם ראש טוב על הכתפיים. ג. רכב שידוע כחזק מכנית (יחסית לרכב בן מעל עשור) ולא יותר מדי ממוחשב - כנ״ל עדיפות לידני - כמה שפחות טכנולוגיה שתתקלקל.. מה הרכב ממש לא צריך להיות: 5. הוא לא צריך להיות בעל מנוע מאוד חזק: אני נוסע נסיעות בין-עירוניות קצרות (20 ק״מ לא-בפקקים, פעמיים ביום), פעם ב- מגיע לכביש החוף ועולה למקס׳ 120, ובאופן כללי כוח מוגזם של הרכב לא מרגש אותי מספיק. 6. אבזור - כל כך לא חשוב לי! כל עוד יש רדיו, מזגן מכני, נעילה מרכזית וחלונות חשמליים אני מסודר 7. עיצוב מודרני: כאמור, החלום שאנחנו מגשימים הוא במקום כלשהו חלום של ילד, ולכן המטרה היא לא הרכב היותר חדש ויותר נוצץ - בטח לא כזה שיהיה לי יותר קל לאבד בו את חסכונותיי. 8. לא משנה לי אם יש לו סטיגמה לגבי אופי הבעלים או דעה קדומה לגבי אופי הטיפול - אני מאמין שלכל כלל יש הרבה יוצאים מן הכלל - ושאפשר למצוא רכב שמור במצב טוב אם מחפשים טוב אבל מצד שני יודעים מתי להפסיק לחפש ופשוט לקנות. הכוונה שלי היא לחפש טוב-טוב ולמצוא רכב נדיר - ואם לא אמצא אז אני לא אקנה בכוח! בנוסף בעיני אין דבר כזה ערסמוביל (עד לרגע שהנהג נכנס לאוטו ) 9. ערך המכירה לא חשוב - מדובר פה על רכב ישן, ואני יוצא מנקודת הנחה מחמירה לפיה בעוד כמה שנים, כשארצה רכב אחר, אני כבר לא אקבל ממנו שקל-שחוק. תקציב: נראה לי ש-30,000 זה סכום מספיק גדול לסכן בשביל ללמוד לקח + להגשים חלום. מה דעתכם? ביטוח: כרגע לא חושב שאני אעשה ביטוח מקיף - נראה לי שזה פשוט לא כדאי כי א. האוטו שלי חונה במקומות מוסדרים וב. את התיקונים אני מעדיף כמה שאפשר לא לעשות במחירים המופקעים של המוסכניקים הלא-אכפתיים/יותר-מדי-אכפתיים של ארצנו. כמובן שאני אעשה ביטוח צד ג׳ אבל זה לא קשור בדגם הרכב. זהו - כרגע אני בוחן (כלומר קורא באינטרנט ופוגש מוכרים) בעיקר בימר E46 (סדרה 3 של תחילת האלפיים) ידניות או מ.ב CLK משנות ה 2002-3.. הרכבים האלה בהחלט גורמים לי להזיל קצת ריר אני לא יכול להיות מדי בררן לגבי הדגם שאני מחפש כי אני מחפש רכבים ששמורים טוב - אבל יד די-נמוכה (עד 3) זה משהו שאני כן מסנן לפיו. יותר באופן כללי רציתי את דעתכם ועצותיכם עבור מסע שכזה וגם כמובן לשמוע חוות דעת מאנשים שהם בעלים של רכב זה או דגמים אחרים שקולעים למה שתיארתי, ויכולים להתייחס לאילו מהנקודות שהעליתי. תודה לעולם!

יש את זה http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?532527-המדריך-המלא-לרכישת-רכב-משומש

לפי המפרט הטכני באתר של מרצדס, הדגם A180 בגרסת ה-Style מגיע עם תיבת הילוכים אוט׳ 7G-DCT (dual clutch) במחיר 169,000 ש״ח. לעומת זאת לפי המחירון של יד 2 אותו דגם באותו מחיר מגיע עם תיבת הילוכים ידנית.. בעוד הדגם האוט׳ יותר יקר.. http://pricelist.yad2.co.il/search.php?CarType=1&Manufactur=38&CarModel=6450&Year=All אשמח אם מישהו יסביר לי מה אני מפספס והאם יד2 לא מעודכנים, או משהו כזה? מלבד זאת אם יש דעות או בעיות בגיר הנ״ל 7G-DCT אשמח לשמוע http://techcenter.mercedes-benz.com/en/7g_dct/detail.html אם כי הייתי מעדיף את הגרסא הידנית בכל מקרה. תודה לכולם.

אין על האמריקאיים מעניין.

זה כל היופי בתחילה אריץ קצת חיפושים על הGTI, האמת שלא שקלתי גולף אחרת.

אולי לא דייקתי בשנים, אני נוהג כבר 12 שנה סה״כ - האלנטרה 2005 היא האוטו הכי ישן (אני באמת לא שופט קוראניות לפי האספרו 2000 שלפניה), בימינו נוהג בעיקר על סוויפט 2013.. רועש לי וקטן לי ולא נוח ולא כיף לי עוד דבר שאבהיר - אני לא צריך את הרכב בשביל הסמל, כלל.. להיפך, מאוד הייתי רוצה לקבל את ״מה שבא עם הסמל״ - בלי הסמל. בואו אנסה לעשות קצת סדר אני בן 29, רווק, נוסע מהשרון לת״א כל יום ופעם בשבוע לחיפה.. עובד ומרוויח יפה אז יש לי אפשרות להחזיק אוטו, כל אחד שארצה. אני ממש לא קמצן אבל אני לא פראייר (אני בכוונה משתמש בביטויים האלה כדי שתתחברו לקיטלוג הדי סטראוטיפי ותזרמו איתו) - אני רוצה לקנות רכב איכותי - שירגיש טוב, שיהיה טוב, שיתיישן טוב. בגלל זה חשבתי זמן מה על הבמו. יותר פורמלית יש כמה אילוצים, מהחשוב לפחות חשוב: 1. שיהיה נוח - שיהיה לו כסא נוח, אני אומר את זה ראשון כי אני בחור גבוה והגב הוא תמיד עניין בעייתי בשבילי, בחלק מהמכוניות אני פשוט נאלץ לנהוג בישיבה על ד״ר גב על הכסא (שזה ממש בריא לגב אגב! אבל זה רחוק מכסא תומך ונעים) וזה לא מקובל הפעם. חוץ מזה שיהיה מרווח ולא ירגיש צפוף מקדימה, וגם בידוד רעשים זה מבורך. 2. כמה-שיותר-מתקרב-לחווית נהיגה: בשבילי זה אומר הגה ומנוע שמגיבים בזריזות ומסוגל להסיע בכיף גם נהג + 2 כל הדרך מת״א לחיפה (כולל העלייה של פרויד! שלא יתבכיין לי). 3. שיהיה כמה שיותר זול להחזקה (ביטוח, דלק, אחזקה וטיפולים שוטפים - כל אלה מרגישים דומה בכיס שלי, בלי כוונה לזלזל בחשיבות תחזוקה נכונה) 4. זה הכי פחות חשוב - אבל אם אפשר, אז שהאוטו ״ישדר״ את הדברים שמנינו. לא בהכרח בסמל, לא בהכרח בגימור, לא בהכרח במוניטין של הדגם ולא בהכרח בנדירות - אבל אולי בקצת ממקצתם. לא חשוב לי בכלל: 1. החומר/עיצוב של הכפתורים/צבעים של הריפוד - פלסטיק רך ונעים זה אכן רך ונעים.. אבל כל עוד זה לא עור, זה לא קריטי בשבילי. ועם דשבורד שמד הדלק בו יותר בולט ממד המהירות והספידומטר לא במקום נוח אני גם אחיה בכיף (אני מנסה להדגיש שזה זוטות מבחינתי, באמת לא משנה). 2. האביזרים הנלווים. למשל: לא צריך בקרת אקלים מפוגזמת, לא מתעסק בפלאפון יותר מדי גם ככה, בתוך האוטו ומחוצה לו, גם לא בתכנת ניווט ובקרת מולטימדיה. אפילו חיישני רוורס זה בשבילי די מעיק. מבחינתי אפשר כמה שפחות צפצופים באופן כללי 3. מקום מאחורה / תא מטען קטן - לא צריך. כאמור נסועה יומית לת״א וחזרה לאזור השרון + פעם בשבוע לחיפה -> לא נעבור את הממוצע, 20000 קמ״ש. כמו שכתבתי מקודם - אני נוהג היום (מדי פעם) על גולף 2013, וזה אוטו נהדר בעיני, אלא שהוא קצת כבד/משעמם בנסיעה שלו ויש עולם יותר גדול של חוויות נהיגה. אחרת הייתי מחפש אחת כזו. מכאן ועד להאם אני רוצה מכונית חדשה או משומשת, פרמיום או mid, וכו׳, המרחק גדול ואני די פתוח. מקווה שזה קצת יותר ברור.. אם לא אשמח לתקן שוב

נהגתי על יונדאי אלנטרה ועל וסוזוקי סוויפט (מהיבואן עד בערך 5 שנים קדימה) ועל 307 / פולו / גולף (אותו רעיון מבחינת שנים). לא התעסקתי מעולם בתיקונים גדולים - את ה 307 מכרנו כשהתחילה הסכיזופרניה (אלקטרוניקה). מהנסיון שלי הבנתי שהמכוניות הקוריאניות הן לא הטעם שלי. הסוזוקי והיונדאי - הכסאות שלהן לא נוחים מספיק והפלסטיקים רועדים, אבל מעל הכל ההרגשה שאתה נוסע בפחית ושמתחת למכסה יש תרנגולת עייפה שמזיזה שני חוטים חלשים ובקושי מריצה לך את הרכב.. זה לא מפנק - לא רוצה עוד רכב כזה. את הפולו / גולף אני אוהב הרבה יותר, מן הסתם. יש להן דרייב יותר מהקוראניות. הגולף 2013 הוא רכב חבל״ז, אמנם קצת כבד. מצד שלישי, הנהיגה על הבמו 1 היא משהו שאני נהנה ממנו הרבה הרבה יותר. יש לי אפשרות לרכוש את הרכב ולשלם על כל העלויות הצפויות - אבל אני באמת לא מעוניין לשלם תיקונים יקרים לאורך זמן. אני מניח שכמו שאמרתם, אם יש ספק אין ספק. בינתיים אני עוד שוקל את האפשרויות. לגבי מימון חלקי - מה היתרונות/חסרונות, או בכלל מה זה בקצרה. ניסיתי לחפש בפורום אבל לא כ״כ מצאתי.

אהבתי את הרעיון של רכב שעשה כשנה-וחצי ולכן צנח במחיר אבל לא כ״כ באמינות. במקרה זה, האם אתם לא חושבים שאפשר לאפיין את ה״מזל״ של הרכב, בהתחשב בכך שהוא כבר ראה שנה-שנתיים על הכביש? למשל: אם הייתי נתקל באוטו שמשום מה נכנס לתיקון שבועיים אחרי עלייה, או הושבת לזמן ממושך, כמו שקרה לשבלול, לא הייתי לוקח אותו. לסמוך על ה״מזל״ מדאיג אותי

ממש לא, אני בראש פתוח למשומש ובמידת הצורך יש לי הרבה סבלנות לחפש את הרכב הנכון. יחד עם זאת אני אדם שאוהב שיש לו דברים מעולים שנמצאים במצב מעולה - לכן אם אקנה משומש זה יצטרך להיות רכב במצב נדיר. מה הדרך הטובה ביותר מבחינת עלות/תועלת לקניית הרכב לדעתכם? במו 116i אולי אני מפספס אבל נראה לי שאם קניתי חדש ב 180 ומכרתי ב 100, או לחלופין קניתי ב 100, תיקנתי ב 30, ומכרתי ב 60, זה כמעט היינו-הך. עד כה היה לי נסיון רק עם רכבים חדשים (קוריאנים - ממש לא פרמיום) אז יש מצב שאני מדבר קצת שטויות לגבי המחירים אשמח לתיקון

אני מתעניין (מאד) בקניית רכב מיני-פרימיום חדש. אני חוסך עבור רכב וכבר זמן שוקל יוקרה - רק נרתע מהצורך בתיקונים יקרים. רציתי לשאול לדעתכם: מה הסיכוי של רכב מיני-יוקרה בסיסי, למשל 116i, לא לחוות קלקולים לאורך זמן (נניח 5 השנים הבאות ב״ה). א. תחת אחזקה שוטפת מעולה, טיפול מסור (במוסך ובבית) ותשומת לב רבה ב. במדינת ישראל