shayco30

תודה רבה לכל המשיבים. אכן החכמתי ואת הלקח למדנו.

הסיפור הבא ממחיש איך הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. והשאלה היא מה האפשרויות העומדות בפני מבחינה משפטית. לפני כשנתיים אשתי עברה תאונה, רכב עם נהג צעיר נכנס בה מאחורה. הצעיר מהר להתנצל וכמובן הודה שזה אשמתו אך אמר שהוא מלש"ב (בדרך להתגייס) וכי הרכב לא מבוטח. נכמרו רחמיה של אשתי על אותו צעיר ואמרה לו שהיא תנסה לא להפעיל את הביטוח ולתקן את הנזק במוסך מורשה. במוסך המורשה העריכו את הנזק כמעל 6,000 ש"ח ולכן דיווחה אשתי על התאונה. שם סיפרה את כל הסיפור ומסרה את כל הפרטים ואמרה כי היא רוצה להפעיל את הביטוח. הביטוח רצה השתתפות עצמית וכמובן אעלה את הפרמיה לביטוח ב 1500 ש"ח. הביטוח התייחס למקרה כאילו הפעלנו את הביטוח ואנחנו אשמים בתאונה. ואנחנו הגענו להסדר עם הצעיר לגבי החזר של ההשתתפות עצמית ועלית הפרמיה לשנה הראשונה בלבד. לאחר כשנה חברת הביטוח תבעה את הצעיר והוא כמובן התקשר לאשתי והתעצבן וקילל אותו על כך שעבדה עליו והבטיחה לו שלא תפעיל את הביטוח. (אף אל פי שלא הבטיחה לו דבר) כעבור שנתיים יצרו אם אשתי קשר ממשרד עורכי דין וזימנו אותה להעיד כנגד אותו צעיר על התאונה. השאלות שלי הם כאלו: 1. האם על אשתי חלה חובה להעיד בבית משפט (אפילו שהיא לא רוצה להתעמת עם אותו צעיר ובטח לא לפגוש אותו שוב)? 2. האם חברת הביטוח לא משחקת משחק כפול (גם התייחסה אל אשתי כאשמה בתאונה והעלתה פרמיה ולקחה השתתפות עצמית מאיתנו וגם תובעת את הצעיר על אשמה בתאונה). 3. מה האפשרויות העומדות בפני? רק לשם הבהרה, הנזק על התאונה הוערך בסופו של דבר כ 15,000 ש"ח. ועל סכום זה תובעת חברת הביטוח את הצעיר. החזרנו לצעיר את המזומן ששילם לנו מכיוון שלא עלה בידינו להתחמק מתביעת הביטוח.