Yannai Tobi

אתם בטח מכירים את סרטי הטבע שמראים פריחה של פרח בהרצה מהירה של סרט הצילום. הצלם מציב מצלמה לזמן ארוך הממוקדת על שתיל של פרח, והסרט מראה את תהליך הפריחה בהילוך מהיר. בכל נקודת זמן הפרח לא מראה כל סימן של גדילה והתפתחות, אבל בהילוך מהיר האבולוציה נראית באופן ברור ויפיפה. הסוסיתא כפריט אספנות נמצאת כרגע באמצע התהליך האבולוציוני, שהופך אותה מגרוטאה שמשלמים כסף בעבור הפינויי שלה מהחצר, לרכב אספנות מבוקש ונדיר. אין לי ספק שזהו רק אמצע התהליך, היא עוד לא הגיע לפריחה מלאה. שלב הפריחה המלאה הוא השלב שפשוט אין יותר מכוניות בשוק, זהו - נגמר! כל המכוניות נמצאות אצל אספנים, ואם תרצה לקנות אחת, זה יהיה כרוך בהוצאה רצינית. בשבילי זהו תהליך מוכר ברכבי אספנות, שבדרך כלל מזוהה בשלבים היותר מתקדמים שלו. בשנת 1999 קניתי את האלפא רומאו 6C2500 הראשונה שלי בפחות מעשרת אלפים מארק גרמני (היורו עוד לא נולד אז). למה קניתי אותה? כי אהבתי את האוטו הזה. בטוח שלא חזיתי שהיום הרכב יהיה שווה כ-300,00 יורו. בשנת 2003 קניתי את האסטון מרטין שלי DB2 (הגה שמאלי - נדיר ביותר) ב$13,000. והיו לי נקיפות מצפון שאני מוציא המון כסף במקום שיפוץ הבית שהיה כל כך חשוב לנו. למה קניתי את האסטון מרטין DB2 הזה? כי זה אוטו סקסי בטירוף ופשוט אהבתי אותו. האם ידעתי שהיום (בחגיגות 100 שנה לאסטון מרטין) אפשר להוסיף אפס ולהכפיל בשתיים? ברור שלא. למה רענן שאתר, ואון יעקובסון ושאר הפיברקלאבים קונים סוסיתות ומשקיעים את הנשמה ואת הכיס במכוניות האלה? כי בא להם! כי הם אוהבים את הרכב הזה. כי הוא מזכיר להם משהו נעים ותמים, משהוא שכבר לא קיים בעולם. בלי לשאול אותם, אני בטוח שלא בשביל השקעה טובה. בדיוק מהחומר הזה עשויים פרטי אספנות מיוחדים. כמה תהיה שווה סוסיתא עוד 10 שנים? עוד 20 שנה? הדבר המרגש הוא לאו דווקא השווי הכספי העתידי, אלא השינויי המתחולל מול העיניים (צריך רק להסתכל טוב) משתיל קטן ועלוב ההופך לפרח יפיפה ויקר המציאות. ועוד, שזהו תהליך 100% ישראלי, הרכב והאבולוציה האספנית שלו. והחבורה הזאת, פיברקלאב, היא בית הגידול של הפרח הזה. כל הכבוד!