לפני שנתיים נסעתי במסלול פנייה שמאלה, האטתי, הרמזור התחלף לירוק כשהתקרבתי ופניתי , חציתי שמאלה.
בפנייה הזו חוצים 2 נתיבים שממשיכים ישר.
באמצע הפנייה לפתע הבחנתי ברכב שדוהר לכיווני והוא התנגש בי בצד ימין. הכניס את 2 הדלתות הימניות פנימה, הרכב שלי עף שמאלה על אי תנועה ורמס תמרור וזה בעצם מה שעצר את הרכב מלהמשיך להסתובב על הכביש.
הכל קרה בשניות, הייתי בהלם. מדובר על נהג צעיר ילד בן 18 שנסע עם 2 חברים שלו.
למרות הלם היה ברור לי מה קרה, הוא נסע מהר מידי, הרמזור החלף והוא לא הספיק לעצור.
המילה שלי נגד שלהם. 2 החברים שלו (העדים היחידים) העידו לטובתו, שנסע בירוק. ואז המשפטרה החליטה להעמיד אותי לדין.
היה משפט של חברת הביטוח. השופטת אמרה שהעדות של שני הצדדים אמינה אבל בכל זאת מטילה את האשמה עליי!
העדות שהם מסרו למשטרה לא הגיונית. הנהג אמר כי בזמן התאונה הוא נסע על 35 קמ"ש - אם כך עוצמת ההתנגשות לא יכלה להיות כזו עוצמתית.
החבר שישב מאחור, אם היה חגור, שגה הראייה שלו אמור להיות מצומצם והוא ידע לאמוד מרחקים ואת המהירות של הרכב.
קשה לי להבין איך השופטת לא ראתה את הדברים האלו. וזה ממש מרגיז..ואני ממש לא רוצה שלילה. אבל הבנתי שהמשפט שהיה הוא תקדים לא טוב למשפט בחמישי.
רציתי לשאול - העדות שלהם קבילה? הרי ברור שחברים שלו יעדו לטובתו. זה לא ניגוד אינטרסים או עדים לא ניטרליים?
ומה העונש הצפוי לי?