שלום לחברי הפורום.
קראתי הרבה על דעתם הכללית השלילית לגבי סוחרי מכוניות של רוב הכותבים פה, אם זאת אני רוצה לספר את המקרה שלי ולראות שאני לא מפספס משהו.
קבעתי עם בן אדם "פרטי" מאזור החולון, שלא הציג עצמו כסוחר מן הסתם, לראות כריזמה 2003 יד 2 עם K100 ב20 אלף שקל. ראיתי את האוטו, נראה טוב מבחוץ, מבפנים היה נראה שעשו תיקון קוסמטי קומפלט, נראה כמו חדש, נוסע טוב. המוכר טען שהחליף צמיגים, ברקסים ומצבר בשנה האחרונה. כמובן שהיה סיפור כיסוי שהרכב של אישתו והיא נוהגת בו שנה והיד הקודת זה פרטי – כנהוג. כאשר ראיתי שהרשיון לא על שמו ישר נדלקה נורא אדומה, כששאלתי אותו מה זה הוא אמר שהוא "לקח" את הרכב מאוטו-דיל ויש לו ייפוי כח על הרכב, ובאמת הציג לי אותו. אמרתי לו שאני אחשוב על זה והלכתי.
מיד התקשרתי לאוטו-דיל לרחרח, אחרי מספר שיחות באמת גליתי שהרכב רשום עליהם והם עובדים עם סוחר שכזה (כמובן שהוא לא הזדהה כאחד). הלכתי יותר רחוק ואיתרתי את הטלפון של מי שרשום ברשיון הרכב, הבן אדם היה מאוד נחמד ואכן אמר שעשה טרייד-אין לפני כשבועיים באוטו-דיל, אישר את הקילומטרז, אישר את כל מה שה"מוכר" טען שהוחלף ובאופן כללי אמר שהרכב היה מעולה, ללא תאונות, רק בעיות קוסמטיות בתוך הרכב שכפי שאמרתי ככל הנראה תוקנו. הדבר היחיד שלא היה נכון לפרטים שקיבלתי מהסוחר זה שהיד הראשונה הייתה ליסינג (ולא פרטי), הדבר לא רשום ברשיון רכב.
עכשיו לכאורה כמעט כל הפרטים שנמסרו לי על הרכב ע"י הסוחר (מבחינה מכנית) היו נכונים (פרט ליד ראשונה ליסינג), מה שלא אמת זה כל הסיפורים מסביב. כמובן שלא מעניין אותי כל הסיפורים ורק הרכב וכמובן שאני לא מסתפק בדברים האלה ואקח את הרכב לבדיקה, פשוט כל הסיפור משאיר לי טעם רע בפה ואני רוצה לשאול האם אני לא מפספס פה משהו?
מצד שני, אם מסתכלים על הדעה שיש על סוחרים, אם מישהו יזדהה כסוחר וגם יביא שופט שיחתום על מה שהוא אומר על הרכב, רוב האנשים פשוט לא יאמינו לו ויחשבו שהוא דופק אותם, אז אני לא מתפלא שהסוחרים הולכים עם סיפורי כיסוי.
אשמח לתגובות.