עודד שטראוס

שלום, שמתי לב שרוב התגובות בפורם ללוטוס ,היו יותר למולי ז"ל מאשר התייחסות ללוטוס המיוחדת . רק מי שהכיר את מולי מבין זאת. הוא היה האחד והיחיד. בחור מוכשר בכל מה שעסק בו, ראשית היה אדם יוצא דופן בהתייחסות לאחר ולחלש, נדיב, חבר של כולםםםםםם.... בראשית דרכו היה ארכיטקט, תיכנן ובנה בתים עד שעבר והקים את דו-עץ , בית מסחר לאספקת עץ להרכבה עצמית של רהיטי בית, (הקדים את איקאה...) ואחר עבר לעיצוב וייצור של תכשיטים שרוב יפיפיות חיפה ענדו אותן. עיסוקו הרב בספורט הגלישה הביא לכך שרוב צעירי חיפה הכירו אותו , והעריצו אותו. יהי זכרו ברוך. עלי לציין למען ההגינות שאני בן דודו,מבוגר ממנו רק בשנה , וחוץ מהקרבה המשפחתית, היינו חברים. נחזור ללטוס. הסיפור מיוחד הוא הגעת הלוטוס לנמל חיפה. מולי קנה את הלוטוס כאשר שהה באנגליה, חזר לארץ וחיכה להגעת הלוטוס לנמל חיפה. האניה עגנה ליד הרציף הראשי, ומולי חיכה יחד עם אביו , אליעזר גרובר ז"ל, שהיה אחד מנכבדי חיפה. הדרך היחידה להוריד את הלוטוס מהאניה היה לעטוף אותה ברשת ולהוריד את הרשת בעזרת מנוף. המנוף הוריד את הרשת ליד מולי ואביו, ואז הסירו את הרשת מהלוטוס , מר גרובר הסתכל על הלוטוס ואמר, מה זה ? זה אוטו ? מולי השיב כן. מר גרובר הסתובב נכנס למרצדס שלו ונסע לביתו המום. הלוטוס הייתה כל כך מיוחדת , שכל פעם שמולי לקח אותי לסיבוב, השבעתי אותו שיבוא מחר עוד פעם. זהו להפעם, אני שמח שהחיו את הלוטוס מחדש , אולי יבוא הקסם ויחזירו לנו את מולי ???????