בעודי מתמקח עם חברות ליסינג על מחיר סופי לפיאסטה ידנית 2012 0 ק"מ, הגעתי במקרה לעמוד שבו מתפרסמות מכוניות פיאט בראבה, שנתונים 1996 עד 2001.
פתאום צץ לי רעיון: במקום להתלבט בנוגע לרכב שירידת הערך שלו תהיה עשרות אלפים בשנתיים-שלוש הקרובות, למה שלא אקנה בכמה אלפי שקלים רכב ישן מאד וזול מאד. הבראבה נראית מעולה ואפשר לקבל מכונית מודל 2000, סביב 200 אלף ק"מ, עם הרבה תוספות, בכ-6000 שקל. לפי החישוב שלי, גם אם אחזיק את הרכב שנה ואז אמכור אותו לחלפים, זה יהיה זול יותר מאשר ירידת הערך של הפיאסטה החדשה באותה תקופת זמן. חוץ מזה, שנה על מכונית ערסים, מה רע? ראיתי אתמול מכונית כזו, היא נוסעת(!), יש לה מערכת שמע אדירה, ריפודי עור, ג'אנטים שופוני ועוד.
בהנחה שהרכב יעבור בדיקה במכון קפדני ואוודא שלא מדובר בערימת תקלות שמודבקת להן לוחית רישוי, האם מהלך כזה נראה לכם סביר, או מוצלח?