בן זוגי נהג ברכב באותה העת ואיש מאיתנו לא ראה שילוט שמציין עלות של 62 ש"ח לפני מע"מ ל-10 ק"מ.
אפילו נציגת השירות הטלפוני של הנתיב המהיר, איתה שוחחתי היום, אמרה שאין תעריף קבוע (אלא כזה שמשתנה ע"פ עומסי התנועה ברגע הנתון) ולכן גובה האגרה לא מופיע בשילוט. עכשיו תארו לכם שאותה ה"לוגיקה" היתה פועלת במכונת משקאות, כך שעלות הפחית שאתם קונים היתה משתנה בין 7 ל70 ש"ח לפי הטמפרטורה בחוץ. במחיר כזה לשליש ליטר, כבר עדיף להתייבש ולקבל עירוי ממד"א.
על הנתיב המהיר עלינו בבית דגן (כנראה תחילתו) לאחר שה-GPS איבד קליטה ובלבל אותנו, והבנו שניאלץ לעשות סיבוב כדי לחזור לנתיב ה"רגיל" של כביש 1. עם זאת, לו היינו רואים אינדיקציה כלשהיא לגובה האגרה הזה, מן הסתם היינו נמנעים משימוש בנתיב.
עם כל הכבוד, אנלוגי, כשאתה נמצא בנסיעה על כביש בין עירוני וקולט שלקחת פניה לא נכונה, אין לך בד"כ זמן להתחיל לעשות טלפונים או לבדוק באינטרנט תעריפי שימוש בתשתיות תחבורה. מעולם לא השתמשנו בשירותי הנתיב המהיר לפני כן והנחנו, על סמך נסיוננו עם כביש 6 שאכן ישנה מערכת בקרה אוטומטית ושעניין הרישום פשוט מוזיל בעלויות למי שבוחר להשתמש בשירות הנתיב לעתים קרובות. כאמור, שום אינדיקציה לגובה אגרה של עשרות שקלים או לקנס צפוי ל"עבריינים".
אז למי פונים כדי לבטל את רוע הגזרה ואלו עובדות חשוב להדגיש?