רוכבי אופנוע נחשבים משתמשי דרך פגיעים במיוחד. שיעור היפגעותם בתאונות דרכים גבוה בהשוואה לשיעורם היחסי באוכלוסייה.
הסיכוי של רוכב אופנוע להיות מעורב בתאונת דרכים קטלנית לכל קילומטר נסיעה גבוה בהרבה מהסיכוי של נהג או של נוסע ברכב פרטי, ובישראל יחס זה עומד על 9:1.
בשנת 2011 נהרגו 43 רוכבי אופנוע בתאונות דרכים לעומת 47 בשנת 2010. מבין רוכבי האופנוע שנהרגו בשנת 2011, 25 רוכבים נהרגו בדרכים לא-עירוניות ו-20 בדרכים עירוניות.
עביֵרות הנהיגה השכיחות ביותר בקרב רוכבי אופנוע הן מהירות מופרזת וסטייה מנתיב. התאונות השכיחות והחמורות ביותר הן תאונות חזית אל צד ותאונות עצמיות.
הגורם האנושי הקשור בהיפגעות של רוכבי אופנוע בא לידי ביטוי בכמה מאפיינים: גיל רוכב האופנוע, ניסיון רוכב האופנוע, מיומנותו ברכיבה, הנראות הנמוכה של האופנוע, הערכה שגויה של נהג הרכב האחר את מהירות האופנוע והמרחק ממנו, היסח הדעת ורכיבה בהשפעת אלכוהול וסמים.
לפיכך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת לשינוי התנהגותי, הן של רוכבי אופנוע והן של שאר הנהגים כלפי רוכבי אופנוע, באמצעות פעולות שונות בתחום ההסברה, החינוך וההכשרה, החקיקה, התשתיות והאכיפה.
