לא שוכח,
באה אלינו אחת חדשה והמשפט הזה מתאר אותה בצורה הטובה ביותר:
אלוהים נתן לך גוף ובעט בפרצוף.
לוקו השאלה הייתה לגבי שיחות עם אחרים.
לא השתתפות בהחלטות האישיות שלי.
או כמו שאבא שלי אומר(אני עדיין לא יודע מה זה אומר).
"נו נו באראנקו גנו"
לוקו,
אין לי כזה זו הבעיה ואף פעם לא היה.
השיחות הרציניות שלי הן עם עצמי לגבי המשך הדרך שלי בחיים.
יש לי שאלה שמצריכה תוכן גיבובי,
אמרו לי שאני לא בן אדם עמוק.
איך נהיים אחד כזה?כיצד מתבצע תהליך ההעמקה?
אף פעם לא הייתי אדם של רגשות ושיחות נפש,תמיד קליל יותר.
מי ייעץ לתפוחי הפעם?