שלום לכולם,
אשמח לעזרתכם בהבנת חלוקת האחריות ומציאת דרך לפעול מול חברת הביטוח. זה תיאור האירוע כפי שאני רואה אותו
תיאור האירוע
מקום: כיכר דו-נתיבית
תנאי דרך: מהירות נמוכה (≈ 25–30 קמ״ש)
הרכבים המעורבים:
אני – נכנסתי לנתיב הפנימי של הכיכר כדי להמשיך ישר (יציאה שלישית). לאחר שעברתי את היציאה שלפניי איתתי ימינה ועברתי בזהירות לנתיב החיצוני כדי לצאת.
רכב – נכנס מלכתחילה לנתיב החיצוני, המשיך יותר משתי יציאות (כלומר “פנה שמאלה” מתוך החיצוני) מבלי לעבור לפנימי.
המגע: בזמן שהייתי כבר בנתיב החיצוני, חלקו הקדמי-ימני של הרכב השחור נכנס אל חזית הרכב שלי (שמאל-קדמי) וגרם לנזק פח.
עמדת חברת הביטוח
שני הרכבים מבוטחים באותה חברה.
נקבעה לי 80 % אשמה בטענה ש”סטיתי מהפנימי לחיצוני בלי לוודא שהחיצוני פנוי“.
הציעו: תיקון במוסך הסדר ללא השתתפות עצמית, ומחיקת התביעה אם אשאר אצלם שלוש שנים.
מה שכבר בדקתי / הבנתי
תקנה 40(א) מחייבת כל נהג שמשנה נתיב לוודא שהדרך פנויה.
תקנה 42 מחייבת לצאת מהכיכר רק כשהנתיב הימני פנוי; הרכב השחור אמור היה לוודא זאת לפני “פנייה שמאלה” מתוך החיצוני.
פסיקה מחוזית (למשל שלום רמלה 2013) קובעת שאמנם מותר להמשיך בחיצוני יותר משתי יציאות, אבל האחריות חלה על הנהג לוודא שלא יחתוך רכב אחר.
לשיטתי, הרכב השחור סטה לתוך נתיבי, בעוד אני כבר הייתי בנתיב החיצוני בנסיעה רציפה.
שאלותיי אליכם
האם 80 % אשמה עליי נשמע סביר או שכדאי לדרוש חלוקה של 60/40, 70/30 או פחות?
האם לנהג בחיצוני מותר להמשיך “שמאלה” (יציאה 3 או 4) בלי לעבור לפנימי? ואם כן – באילו תנאים?
מה דעתכם על הצעת המוסך-הסדר ומחיקת התביעה אחרי 3 שנים? האם יש לכך השלכות בלתי צפויות על הבונוס או על מאגר התביעות?
תודה רבה