לא אשכח את נסיעת המבחן על הרכב. לא האמנתי כמה הרכב חזק. טוב אז מיד קניתי לי אחד. יש לי אותו שנתיים. הנה הסיכום.
המהירות כבשה אותי, הייתי מתעורר מאוד מוקדם, בשביל ההזדמנויות הללו בכבישים הריקים בדרך לעבודה. הבלמים חזקים דיים. הרכב נותן לי הרגשה מאוד בטוחה. אני התאהבתי.
שנה ראשונה - אדרנלין אדרנלין אדרנלין! אז התחלתי לבדוק כמה מהר אני יכול להגיע לעבודה... אין לי זמן אחר למשחקים...
לא כל יום אני מתחיל מוקדם. ובימים האלה שאני מפזר את הילדים אני מוצא את עצמי ב 8 בבוקר עם כל עם ישראל בפקקים. ואין סיכוי שאני עומד בפקקים.
טוב אז אין ברירה רוכבים על האופניים. פתרון מצוין בהתחשב בעובדה שעל הדרך סימנתי וי על פעילות אירובית. היה לי איזה משהו במחסן אז יאללה אין תירוצים!
החיים שלי היו דבש, תמהיל ספורטיבי מגוון.
שנה שנייה – נולד הרביעי... ואוו זה מעייף... אני עדיין קם מוקדם אבל עכשיו אני על 90 קרוז קונטרול. אין לי אנרגיות ולא בא לי למות. ובכך למעשה הרכב הפך למשפחתומטית. צריכת דלק ממוצעת ~11 קמ"ל. אבל האופי לא השתנה עם העייפות. אני עדיין חייב אדרנלין...
אחותי אשמה!
אחותי אוי מה היא עשתה לי... אפליקציה אחת, קטנה, פשוטה, strava ובזה רבותי נגמר הסיפור של עולם הרכב...
ככל שהשתמשתי באפליקציה יותר כך עניין אותי פחות הרכב עד כדי נקודת רתיחה!
החלטתי לרכוש זוג אופנים חדשים (תודה גדולה גדולה ל oryo @falou@)
ואמנם זה לא בדיוק ההשוואה הכי נכונה אבל הביטוח עלה לי השנה 8000 שח ושילמתי בלי למצמץ. לעומת זאת, התקציב שהעמדתי לאופניים שבתכלס הם כלי התחבורה הראשי שלי היו טיפה מעבר. זה ממש עיצבן אותי! ממש כמו בתקופה בה חיפשתי אחר עגלת תינוק ונתקלתי בכזו שעולה 6000 כאשר בזמנו היה לי יונדאי ששווה 8000. פאק זה מעצבן אותי!
לסיכום, אני נוסע על הרכב בערך פעמיים בשבוע. אז האם שווה לי להחזיק את הרכב? הוא די יקר, הביטוחים מתייקרים כל שנה, דלק 98, אגרה שנתית בשמיים, ירידת ערך. התשובה מאוד פשוטה...
טוב, תודה.