לי קאו

תודה לכל מי שטרח וענה. אשמח להתייחסות לשאלה שהעליתי בסוף - האם לא עדיף לרדת מעט בשנתונים ולרכוש במחיר דומה רכב מאדם פרטי ולא מליסינג?

אנו זוג עם שני קטנטנים. מחפשים רכב בתקציב של 30-40 אלף. אחרי קריאה לא מעטה כאן ובמקומות אחרים (אבל עם אפס ניסיון מעשי) אני נוטה לכיוון רנו מגאן, כאשר שני השיקולים העיקריים הם יחס עלות-תועלת כללי גבוה ובטיחות. קיבלתי הצעה מ"קרסו טרייד אין" שאלה פרטיה: מגאן II משנת 2007 יד 1 מליסינג פרטי (כך נטען, בכל אופן - כששאלתי את נציג המכירות אם יש להם תיעוד מסודר לגבי המחזיק הוא טען שהוא זוכר שהרכב הוחזר על ידי משפחה אמריקנית חביבה, או משהו כזה) 79,000 ק"מ מבחינת איבזור מדובר כמובן בגרסת הליסינג, כאשר לטענת הנציג החסרונות שלה לעומת גרסת ה"אקספרסיון" מתמצים במראות ידניות והיעדר פנסי ערפל. מתגובות כאן ראיתי שיש לפחות עוד הבדל אחד - חלונות חשמל קדמיים בלבד. אשמח לשמוע האם יש הבדלים נוספים. מבחינת בטיחות - 6 כריות אוויר ו-ESP אני מבין שיש גם בגרסה הזו. הנציג מבטיח לספק תיעוד של היסטוריית טיפולים. המחיר הנדרש הוא 40,000 ש"ח, והוא כולל אחריות של "קרסו טרייד אין" לשנתיים וביטוח מקיף לשנה. לדבריהם האחריות היא כמו על רכב חדש, אבל אני מוטרד מכמות האותיות הקטנות שאין לי שום יכולת להבין ממנה מה, בתכל'ס, לא מכוסה. בהנחה שהיסטוריית הטיפולים מניחה את הדעת ושהרכב עובר בשלום בדיקה במכון - מה דעתכם? כדאי? מישהו יודע מה בעצם כוללת האחריות? האם אתם חושבים שהיא מאזנת את הסיכון שבקניית רכב מליסינג? מעבר לשאלה האם הרכב טוב והאם המחיר משתלם, אני מוטרד קצת גם מהשאלה (שהיא כמובן חלק מהשאלה הגדולה של המחיר) האם לא אתקע כשאנסה למכור אותו כעבור 4-5 שנים, אז הוא יהיה יד שניה מליסינג בן 8-9. האם עדיף לרדת מעט בשנתונים ולרכוש רכב מבעלות פרטית שאולי קיבל יחס טוב יותר, אך כמובן שמגיע בלי שום אחריות? תודה לעונים.