אחד123

תודה. חפרתי ברשת לפני שכתבתי בפורום . כל המאמרים האלו מתארים את הבעיה ומפנים לפסיכולוג באופן כללי או למכון ספציפי (סוג של פרסומת).

האמת שאני משתמש ב-GPS ויכול להיות שזה החמיר את הבעיה. אני מרגיש שאני לא יכול לנסוע מחוץ לעיר בלי המכשיר.

אם בכל זאת מישהו יכול להמליץ על מדריך\פסיכולוג שמטפל בבעיה (רצוי באיזור השרון) אז אשמח לקבל פרטים. אני שוקל ללכת למישהו מקצועי. מקודם ציינתי שאני לא רוצה ללכת לפסיכולוג אבל נודע לי שיש פסיכולוגים שמתמצאים בבעייה הצפציפית הזאת אז אולי שווה לנסות.

קראתי את הת'ראד הזה. אצלי זה שונה. הבעיה התחילה אחרי 6 וחצי שנים על הכביש. אצל הבחור מהלינק ששלחת זה התחיל מהיום הראשון והיה לו רישיון רק שנה.

שלום. אני מקווה שהגעתי לפורום מתאים ויש פה אנשים שיוכלו לייעץ. אז ככה, יש לי רישיון כ-7 שנים. אף פעם לא אהבתי לנהוג אבל לא היתה לי בעיה מיוחדת. אני תמיד נוהג זהיר, כמעט ולא עוקף, אף פעם לא עובר את המהירות המותרת וכו'. בחצי שנה האחרונה חל שינוי קיצוני. בתקופה הזאת אני פשוט מנסע להימנע מכל נסיעה ברכב ומשתדל לנסוע בתחבורה ציבורית. שאני צריך לקחת את האוטו לנסיעה בין עירונית אני מתחיל להילחץ, הדופק עולה. ברגע שאני עולה על כביש בין עירוני הדופק עולה ומתחיל להזיע. אחרי כמה דקות אני נרגע אבל ההרגשה מאוד לא נעימה. הכי גרוע זה שאני נוסע בכביש בין עירוני שאני לא מכיר וצריך להחליט אם לצאת ימינה\שמאלה או להמשיך ישר תוך כדי נסיעה ב-90-100 קמ"ש, או שיש עיקול חד ורצים לי סרטים שאני מתנגש במעקה. קראתי על זה באינטרנט ואלו תסמינים של מה שנקרא "חרדת נהיגה". אני חייב לציין שמעולם לא עברתי תאונה ולא אירע משהו שאני יכול לחשוב עליו כטריגר למה שקורה לי בחצי שנה האחרונה. אני מעוניין לנסות להתגבר על הבעיה בלי טיפול פסיכולוגי. סה"כ אני ממשיך לנהוג (שאין ברירה) אבל מרגיש הקלה גדולה שאני מגיע הביתה. איך עושים את זה? האם התרופה הטובה ביותר זה פשוט לנהוג, להחזיר את הבטחון ומתישהו זה יעבור? מישהו היה במצב דומה? תודה.