סיפור שהיה כך היה:
אז מכרתי את הברלינגו, שהיתה אצלי כ-4 חודשים בלבד, כ"רכב גישור", לאחר שהמאזדה 3 שלי הוחזרה כלאחר כבוד לחברת הליסינג, והתחלתי בחיפושים אחרי הרכב השמפחתי הבא שהיה צריך להכיל בנוחות נהג ארוך במיוחד, את זוגתו שתחיה ואת שני עולליו, בעדיפות שניה הופיעו גם שני הכלבים, הלא בדיוק קטנים, שלו.
לאחר 3 ימים של שיטוטים רגליים בשמש המטורפת של הימים האחרונים בין עשרות מגרשים וסוכנויות טרייד-אין למינהן, והכרות מעמיקה עם הזן הקרוי "סוחרי רכב", פגשתי משהו אחר לחלוטין.
הגעתי לקרסו-טרייד בראשל"צ, ופגשתי ברכב שהדליק אותי מייד, רנו סניק II, שענה על כל דרישותי מבחינת רכב משפחתי, נראה מצויין ובמחיר שהתאים לתקציבי.
מכיוון שהרכב לא עבר בדיקה קודמת, ופרט לספר הטיפולים של היבואן לא היה כל תיעוד מכני אחר, לקחתי את הסניק לבדיקה ב"קומפיוטסט" ראשל"צ... וההפתעה לא אחרה לבוא, הרכב עבר תאונה חזיתי, עם פגיעה בשאסי (שאר הרג'קטים הפכו ללא משמעותיים באותו הרגע, מן הסתם).
שבתי לקרסו, ובמפח נפש (כי באמת ובתמים התאהבתי ברכב ובקונספט שלו) אמרתי כי אני נאלץ לבטל את העסקה (אחרי שכל הניירות כבר היו חתומים, המימון מאושר ואנחנו ממש לפני העברת הבעלות).
כמובן שמייד זוכיתי בסכום הבדיקה (אפילו ללא שביקשתי) והרכב הוצע לי בהנחה גדולה ומשמעותית אחרי שהעניין התגלה, לאחר שיחה עם חבר יקר בפורום החלטתי שאני נשאר בהחלטתי הראשונית, שלא לגעת ברכב.
אמרנו יפה תודה, זוגתי ואני, וכשפנינו לצאת נשאלנו ע"י אשת המכירות איך אפשר יהיה לפצות אותנו על הריצות ועוגמת הנפש, ואני, בצחוק מוחלט אמרתי: "תני לי לקחת את הניסאן פרימרה שחונה מול הדלת כדי להגיע הביתה, ותחסכי לי את הנסיעה במונית", היא כנראה לא צחקה, היא ניגשה למנהל שלה, התקשרה לאשת המימון (מלאכית נוספת בפני עצמה), נלחמה, יצאה החוצה ואמרה לי, שלמרות ההבדל הענק (מדובר בכ-20K ש"ח) אני אקבל את הפרימרה באותו הכסף.
בבדיקה נמצא שצריך להחליף 4 צמיגים ולעשות כיוון פרונט, ואוו, ממש רג'קטים רציניים (-:
קיבלתי מייד שובר להחלפת ארבעת הצמיגים (מעל ל-2000 ש"ח), קיבלתי 3 שוברים לשלושת הטיפולים הבאים במוסכי החברה ו... יש לי ניסאן פרימרה, בת שלוש וטיפה, עם 69K ק"מ, עם כל הפינוקים. האמת? לא היה לי שום תכנון לנהוג על רכב בכזאת רמה, אבל אין ספק שזהו שדרוג שלא רואים כל יום.
והכלבים? הם יאלצו לבוא איתנו בנפרד, כל פעם רק אחד, על הספסל האחורי הרחב.
הייתי חייב לחלוק, כי הסיפור שנראה כאן קצרצר היה ארוך ומתיש, והצוות המדהים בקרסו, כולו בלי יוצא מן הכלל, נרתם לעזור והפגין אכפתיות יוצאת דופן (כולל איסוף שלי מת"א לראשל"צ, ולא כי חייבים, אלא כי אפשר), תודה לנופר (שלימדה אותי שסוחר מכוניות לא חייב להיות כמו אלו שקדמו לה), לרונית (שראתה בי הרבה יותר מעוד לקוח שהיא מוכרת לו כסף, ונסתה לעזור כמה שרק אפשר כדי להקל על מימון הרכישה), למושיקו (שלקח אותי איתו, מנסיעת המבחן ועד לתיקון הפנס המקולקל, והראה שגם האנשים המתחבאים בדר"כ מאחורי הקלעים, יכולים בגאווה לעמוד בחזית השרות).
אני יודע היכן תהיה הרכישה הבאה שלי, למרות שאני לא רואה אותה באופק.