עדי-סטודנטית

אנשים נחמדים, למי שיודע ולמי שלא- הייתי אתמול במפגש השרון. היה מדהים. אתם אנשים מדהימים, חברה מדהימה והיה לי העונג להציץ ל"תחביב" שלכם למשך זמן קצר. נתתם ואתם נותנים לי חומר רב למחשבה, שלעניות דעתי ניתן לעשות עליו דוקטורט (למי שלא יודע, אני סה"כ בסימסטר השני של התואר הראשון- כך שלא הייתי מצפה ממני להברקות מזהירות ) אני באתי כדי לנסות להבין תחביב שאני פשוט לא מבינה, וכעת, אני אפילו לא בטוחה שכולכם יודעים מה יש לכם בידיים. רבים מכם אמרו שאצל כל אחד זה שונה, שכל אחד רואה את זה אחרת וזה נכון ואני עוד רחוקה מלסיים את ה"מחקר" הקטן הזה.. אבלמה שאני כן רואה (בעין רגילה לחלוטין- ולא חוקרת בכלל)- זה ש"התחביב" הזה, ה"שריטה", ה"שגעון" (והכל בשפתכם בלבד!), גורם לכם לחייך, גורם לאחרים לחייך ומביא לקשרי חברויות שממש לא רואים בכל מקום. תודה רבה לכולכם, אני מבטיחה להמשיך להציק בקרוב... כמובן, שאשמח לעוד התייחסויות מצדכם.... עדי.

היי, ג'רמי- הפורום הוא רק דרך אחת מהדרכים שבה אני אוספת דעות של אנשים, ומההתרשמות שלי עד כה- דווקא לא נראה לי כלל שמדובר באנשים שעושים מעט ומדברים הרבה, אבל אני כן מסכימה שיש טיפוסים שונים ואהבות שונות ואני פה כדי לנסות למצוא מכנה משותף. שאלה שעולה לי ממה שכתבת היא- מישהו יכול לנסות להסביר לי למה אנשים אוהבים ליסוע מהר? (אגב גם אני מאד אוהבת ליסוע מהר- אבל לא ממש יודעת למה- אולי תוכלו לשתף אותי בדעות שלכם...) תודה, עדי

המפגש הוא המקום שבו אני יכול לדבר על מכוניות כמה שאני רק רוצה, בלי שאף אחד ישתעמם ממני, יסתכל עלי במבט מלא רחמים או ידחוף לי מרפקים. זה המקום בו אני יודע שכולם מבינים אותי ומרגישים כמוני. בקיצור, המפגשים הם כנראה החלק ההכי קטן של תחביב המכוניות עבור אנשים רבים (ולטעמי מי שבשבילו המפגשים הם העיקר, הוא לא באמת חובב אמיתי) המפגשים הם לא העיקר, אבל הם באיזשהוא מקום השיא? שם כל התחביב מקבל ביטוי?

מה בזה גורם לך לחזור לזמנים אחרים? ודבר נוסף- "האהבה שלך היא לא האהבה שלו.."- מכירים את השיר? אז האהבה שלך לשפץ, היא לא האהבה של אנשים אחרים (שלפי המפגשים הבנתי) שמייבאים רכבים ב-200-300 אלף דולר, וזו לא האהבה של צעירים- שמגיעים לשם לעשות חריקות עם הרכבים המודרנים המעוטרים בספוילרים ו2 אגזוזים.... מישהו רוצה לפרט, לנמק ולהרחיב?

אוקיי... אין לכם מושג כמה אני לומדת מכם... אז ככה, דבר ראשון אני אכן בת- שזה מצחיק ש-פה חלקכם חושבים שזה יתרון, בעוד שבמפגשים אני סוג של חייזר שאף אחד לא מבין מה אני עושה שם....כי אני לא יודעת מה זה קורבורטור ומה ההבדל בין המנועים של שנות ה-40 לשנות ה-50....וכנראה עוד דברים רבים אחרים... דבר שני- אני ממרכז הארץ, ישוב ליד פתח תקווה. דבר שלישי- תודה רבה רבה רבה!!!! אתם באמת מביאים לי זוויות רבות ושונות- וזה שאתם סותרים את נקודת המוצא שלי (לדוגמא- שסתרתם שזהו לא התחביב היקר היחיד)- זה רק עוד יותר טוב, כי נקודת המוצא הראשונית שלי- היא שאני לא באמת יודעת כלום על התחביב שלכם- בעיקר כי הוא שלכם ולא שלי...

וואו... תודה.... אתם יותר ממקסימים!! אבי, אני אתקשר אליך ביום ראשון. ממש תודה. לאלה מכם שכתבו על העניין כי מדובר בתחביב, כולכם מסכימים איתי שזה תחביב יוצא דופן ? גם לי יש תחביבים והרבה... אבל אף אחד מהם לא צורך את כמות ההשקעה, הנתינה וכמובן הכסף שהתחביב שלכם צורך... לפי מה שהבנתי ישנם אנשים אמידים שעוסקים בתחביב זה, אך יש כאלה שלוקחים את הכסף הזה ממקומות שאין.. בנוסף, במפגשים שהייתי כבר מספר פעמים, מאד בולט שמדובר באנשים קבועים. אנשים נתנו לי גם תשובה- שזה כמו מוזיאון בשביל אחרים, אבל בינינו, מי מבקר באותו מוזיאון מדי שבוע? מי משקיע כל כך הרבה בלבקר מוזיאון? כל זה מראה לי שיש בזה משהו שונה. שונה מכל אוסף אחר שאנשים אוספים ומכל תחביב אחר בו אנשים עוסקים. והשאלה שלי- היא למה? מה זה נותן לכם להרגיש? מה גורם לכם לבוא כל יום שישי ולהציג את יצירת הפאר שלכם (ויש שם אכן יצירות פאר!!!)? מה גורם לכם לבוא ולהסתכל על מכוניות של אחרים?

הייתי בתל אביב... כולם ממש נחמדים, אבל לא כל כך נוח לכולם לדבר על זה ליד אחרים, וחשבתי אולי כאן בפורום לאנשים יהיה קל יותר לענות בפתיחות...

שלום לכולם!! אני סטודנטית ואני עושה עבודת מחקר אנתרופולוגית. הייתי במפגשים בימי שישי- וקצת קשה לגשת לאנשים שאני לא מכירה. אני לא מבינה במכוניות, אבל אני בעיקר לא מבינה מה גורם לאנשים (גברים ברובם המוחלט !!!) לאהוב מכוניות בכזאת אהבה, להשקיע כל כך הרבה כסף,אנרגיה, זמן, להגיע כל יום שישי, להתעניין במנוע, בשנה ובמה לא.... מישהו יכול לעזור לי ???