Wankel

לצערי אין לי מיליון פנוי. חוץ מזה לא כיוונתי למכוניות יוקרה מבחינת המראה והרושם. אני מעדיף מכונית קצת מכוסחת מבחוץ על מכונית יפה אבל עם ריח סיגריות בלתי הפיך (עיין ערך הפרק של סיינפלד על בימר המסריחה). אגב בהיסטוריה הפרטית שלי הייתה לי סיריון יד-רשונה שמורה ומטופלת במוסך המרכזי שגמרה מנוע בגלל פקק פלסטיק ומתישהו נעלם לה הרוורס מהגיר האוטומט ובכל זאת נמכרה מעל המחירון למרות שיידעתי את הקונים בבעיות. חוץ מזה גם חוויתי תקלות רבות עד כדי והחלפת מנוע במכונית שידועה באמינות אגדית - סוזוקי סוויפט סדאן אוטומטית. לתומי חשבתי שמכוניות יוקרה יקרות עשויות מחומרים טובים ואמורות לשרוד יותר זמן. אני מבין שהחלפים יותר יקרים אבל בדיוק משום כך ציינתי שאני לא נוסע הרבה ולכן אולי הבלאי וההוצאות לא יהיו כל כך גבוהים.

לצערי אין לי מיליון שקל פנוי. אבל באשר ליוקרה לא התכוונתי למראה החיצוני וברושם של האוטו. אני למשל מעדיף מכונית שנפגעה קוסמטית וחיצונית משיפשופים, דפיקות ומעיכות (לא פגיעות בטיחותיות) על מכונית יוקרתית ויפה מבחוץ שבתוכה נדבק ריח סיגריות בלתי הפיך (עיין ערך הפרק האגדי של סיינפלד עם הבימר המסריחה).

הצעות מעניינות. יש למישהו דעה למה לא ללכת על המכוניות האלה?

תודה על התגובה. אני דווקא מרוצה שהכיוון "התהפך" לך כי אני רוצה שתעזרו לי לחשוב מחוץ לקופסה. דווקא נראה לי שהייתי מקבל ממך אותה תשובה (טויוטה יאריס) גם אם הייתי אומר שאני יורד מהקטנוע ורוצה תחליף עירוני מכונית קטנה אמינה ובלי בעיות חניה. הזכרתי בעקיפין תקציב של כמה עשרות אלפי שקלים (נניח 50000 +- 20000). ואני כן מחפש משהו רציונאלי, אבל בכיוון הדרישות שהוזכרו. שכחתי להוסיף שרצוי גיר אוטומטי.

תודה על התגובה המהירה. קראתי את השירשור. אני לא בטוח שאני רוצה להכנס לזה. בדיוק בגלל זה אני מתייעץ.

שלום לכולם, אני מבקש עזרה בבחירת רכב שקצת חורג מהשבלונה של לוי-יצחק. בגוש-דן אני צמוד לשני-גלגלים (קטנוע), אבל מידי פעם (בממוצע אחת לשבוע) עולה הצורך בנסיעה למרחקים קצת יותר רחוקים, בהסעת אנשים נוספים או הובלת מטען חריג (סיר מרק רותח). יש לי גם טנדר C-15 ששימש למטרה. החלטתי שהגיע הזמן לשדרג את האוטו בעיקר מסיבות בטיחות ונוחות. יש לי מספר הנחות/דרישות שהייתי שמח לקבל את חוות דעתכם עליהם: 1. אני יודע שנסיעות מזדמנות במונית יכולות להיות יותר זולות מאחזקת אוטו, אבל אין תחליף לתחושת החירות של מכונית שמחכה בחניה. חוץ מזה נהגי מוניות לא תמיד מוכנים להוביל הכל (למשל גוויה בתא המטען). 2. אני מנסה להגיע לבחירה רציונאלית, כלכלית ומעשית ולא לבחירה רגשית. אם הייתי הולך על פנטסיה תחבורתית אז שלי זו למבורגיני קונטאש אדומה שנת 1988 (ובימוטה בסופי שבוע). 3. ירידת הערך לפי ירום-הודו לוי-יצחק היא ההפסד הכספי העיקרי ברכב חדש. לדעתי זה שיקול משמעותי בהרבה מביטוח ואחזקה וגם מצריכת דלק ברכב שלא אמור לנסוע הרבה. 4. לא נבהל מתקלות אבל מעדיף התרעה מראש ולא הפתעות. אם אתמול נסעתי בלי בעיות אני מצפה שהיום נכניס מפתח נסובב וניסע. חריקות? רעשים? בלאי? סבבה, אבל אני מצפה להגיע למוסך בנסיעה. 5. כנראה שאני אתקע איתה להרבה זמן. אני לא נוטה להחליף הרבה. אז אפשר מכונית מיוחדת שמפתחים איתה הכרות ומטופלת רק במוסכים מסויימים. נמצא מוסכניק טוב ונעשה מנוי . 6. חשובים לי לפי הסדר: תמורה טובה למחיר (לאחר 30000 ק"מ ב- 10 שנים). בטיחות, 5-כוכבים במבחני ריסוק (מתפשר גם על 4), נוחות, שקט, איבזור, אמינות, צריכת דלק, הנאה בנהיגה. 7. ראיתי שבכמה עשרות אלפים אפשר לקנות מכונית יוקרתית, שמחקה המון ערך במחירון אבל מיצתה כבר את רוב הירידה ויש לה צ'אנס להפוך לקלאסיקה ולהשקעה לא רעה. לא פוסל אמריקאיות, צרפתיות, שוודיות. אפילו יפנית באה בחשבון . עברו לי בראש: מרצדס, במוו, וולוו, סאאב, ביואיק, אאודי וגם סיטרואן C5. או אולי בכלל כדאי לי ללכת על ג'יפ!? מבקש דעות מנומקות ככל האפשר ואם בשורה התחתונה של המשוואה זה יוצא מזאדה 3 או פוקוס כמו כולם? זה גם בסדר .