Blaz00r

שמעתי את הצד הזה, אבל מצד שני גם שמעתי מאנשים שזה תפקיד שכולל בתוכו הרבה "תפקידי משנה" ושאפשר ליפול על משהו מעניין ואשכרה להשפיע על דברים ולהיות שותף בקבלת החלטות כאלה ואחרות, מה גם שאפשר לצאת מהתפקיד לקצונה. לא יודע, אני אתחיל ואראה איך זה, מקסימום לא יתאים וננסה לצאת.

אוקי, אז אתם אומרים לא להביא כלום חוץ מהטפסים, קיבלתי, אבל למישהו יש מושג אם אני באמת אמור לעבור קורס כלשהו? הרי קורסים בבקו"ם אני בספק ענק אם מתקיימים (וגם אם מתקיימים אין שם מקומות לינה חוץ מהאוהלים של הסרבנים ופלוגות ההמתנה, ועוד לא שמעתי על קורס של יומיות), יש אפשרות שהם יגידו לי "מפה אתה הולך לעבור קורס במקום X ואחרי הקורס אתה חוזר לפה"?

בשעה טובה סיימתי היום טירונות 02 בניצנים (אחד החודשים המצחיקים שהיו לי בחיים ) ושובצתי כמש"ק מטה בבקו"ם (רמת"ג אכ"א אם להיות ספציפי), מה התפקיד בעצם אומר? הבנתי שהתפקיד דורש קורס של 4 שבועות אבל בצו הצבה אין שום אזכור לקורס ועד כמה שאני יודע בבקו"ם אין קורסים, אז איך אני אמור להתארגן? תיק לשבוע? יום? תודה

לא ידעתי שהפקודה כ"כ מורכבת, בעקרון ב"רגלי" התכוונתי שכשאמרתי את הפקודה הוא פשוט היה הולך לצידי באותו קצב שלי (השלב השני ע"פ מה שאמרת). אני לא מדבר איתך פה על אילוף לתחרות או משהו בסגנון, אלא פשוט על אילוף "בסיסי", ומבחינת פקודת רגלי - שבטיולים הוא יילך לצידי כשאני אומר את הפקודה מבלי להתחיל להתפזר. *עכשיו נזכרתי שדווקא כן נעזרנו במאלף כלבים פרטי איזה חודש-חודשיים, ככה שמן הסתם גם זה תרם לאילוף.

כל עוד הוא עשה מה שאמרתי לו (רגלי, שב, חזר כשקראתי לו כשהוא היה משוחרר בפארק וכו'), לא ממש אכפת לי באיזו צורה הוא היה מאולף\לא מאולף

אם תשים לב טוב תראה שלא המלצתי על כלום אלא רק אמרתי מה עבד עם הכלב שלי, וזה עבד - הוא היה מאולף, ממושמע, אהב את כל המשפחה וכל המשפחה אהבה אותו, אף פעם לא ניסה לנשוך מישהו או התנהג באגרסיביות, ובכלליות היה מאושר עד הרגעים האחרונים שלו תמונה שלו:

אבל זה עבד, כי לטווח הארוך הוא לא היה עושה את הדברים האלה יותר

זה מאוד תלוי בכלב. הכלב שלי לדוגמה (ז"ל, מת בפרשת נוטרה נאגטס יימח שמם ) היה סופר חכם ושהיה עושה משהו שידע שהוא אסור (לחפור בגינה לדוגמה) היה רץ לתוך המלונה שלו ומתחבא איך שהיינו מגיעים ורואים את אותו דבר, ולתת לו מכה חלשה עם היד ולהגיד לו "פויה" ו"כלב רע" בהחלט עזר לאלף אותו (והוא היה מאוד מאולף).

כבר כחצי שנה שולחים לי ולחברים שלי כל רביעי-חמישי הודעות ספאם לפלאפון על מסיבות באבאלה\בלו בר\חרטות כאלה, יש איזושהי דרך להפסיק את הדבר המעצבן הזה? אולי אפילו לתבוע (יש לי את כל ההודעות על הפלאפון)? זה פשוט מרגיז כל שבוע מחדש!

אז בסופו של דבר התחלתי אתמול טירונות 02 בניצנים, מה שהולך שם זה שכונה רצינית לעומת מה שהיה במ.צ לירן דנינו (ההוא מכוכב נולד) איתנו במחלקה, הבנאדם נעל רצינית וחושב שהוא איזה סופרסטאר שמגיע לו הכל, בא לשם עם גיטרה ואיזה 5 בשמים כאילו הוא בא לקיטנה ומנגן בלילה ומטריף את כולם, מזל שהמפקדים העמידו אותו במקום מההתחלה, לא סובל אנשים כאלה. אה, ונתנו לי פטור זקן לספירת העומר (ביקשתי בכלל פטור רפואי אבל בגלל שעדיין לא ראינו רופא פשוט הביאו לכל מי שביקש פטור לספירת העומר), מותר לי לקצץ את הזקן עם מכונת תספורת לדרגה 1-2?

ESTK ו-maxcher, לא בדיוק הבנתי מה אתם רוצים להגיד. אם הגבתם על המצב הראשוני, אז כמו שעדכנתי, כבר יצאתי מחמ"צ...

אז כנראה שאתה ב1% הנותר לפי מה שהבנתי, 80% מהמחלקה שלנו (50~ איש) היו סרבני משטרה צבאית שכמובן ישבו במעצר זמן מסויים ובסוף התפנו, ככה שהמקרה שלך כנראה באמת יוצא דופן. אולי זה גם מסביר את המשמעת הלא נורמלית שהיתה רק במחלקה שלנו, היו אנשים שבאו מכפיר, גולני, גבעתי, נחל ועוד חילות קרביים ואמרו שהמשמעת שהיתה אצלם בטירונות הקרבית היא כלום לעומת מה שהבן *ונה עשה לנו שם. בכ"מ, לא נראה לי שיהיה צורך לא להתפנות, באותו יום יש גיוס כלל צהלי ומה שאני מניח שיקרה הוא שפשוט ישלחו אותנו להתחיל מחדש טירונות 02 בזיקים\ניצנים\מחנה 80, ואין לי שום בעיה עם זה.

אני חושב שהקטע הזה של לא להתפנות כבר מזמן לא עובד. שעלינו לאוטובוס לבה"ד 13 היו 2 שלא התפנו, אחרי יומיים הם כבר היו אוהל לידנו כמו טטלה. ובכלל, ממה ששמעתי, 99% מסרבני משטרה צבאית יושבים במעצר יום, יומיים, שבוע, שבועיים, ובסוף מתפנים כמו ילדים טובים. אז כנראה שלא להתפנות לא בדיוק מביא לך את השיבוץ שאתה רוצה, לפחות לא במשטרה צבאית.

תודה רבה, אני אעדכן

אין לי מושג לאן נפלטתי, אני צריך להגיע לבקו"ם בשלישי. מקווה שיהיה טוב

עדכון קצר - אין לי מושג איך ולמה, אבל הבוקר המפקד קרא לי ולעוד אחד מהמחלקה והודיע לנו שאנחנו נפלטים מהחיל כמו שאמרתי, אין לי מושג איך, אפילו לא דיברתי על זה עם אף אחד מהסגל ועשיתי שם את הכי טוב שיכולתי למרות המגבלות שלי ולמרות שהייתי מבואס לגמרי, אבל אני שמח שבסוף זה הסתדר אז מי אמר שאי אפשר לצאת ממ"צ

אני לא חושב שאם הם היו רוצים שאהיה יומנאי, אפסנאי או משהו בסגנון הם היו טורחים להביא אותי לטירונות 02 מורחבת בבה"ד 13 במקום פשוט לתת לי לעשות טירונות 02 רגילה ואז לשבץ אותי לתפקיד כזה. נראה לי די בזבוז להביא אותי לטירונות כזאת שאני פשוט לא יכול לעשות מה שכולם עושים מבחינה פיזית, כל התיזוזים העמידות במסדרים וכו' (וזה לא קשור לצבא בכלל, זה היה ככה גם הרבה, הרבה לפני הצבא), הרי גם ככה כשאקבל בעזרת השם את כל הפטורים שמגיעים לי אני אהיה על תקן חתולה - רק אוכל וישן כל יום

לגבי הדוחות - זה מה שאחת המפקדות אמרה, אם זה נכון או לא אני לא יודע. לגבי התפקידים בחיל - בשביל להיות בלש צריך להיות הר אדם (גם זה ע"פ המפקדת) ובלי קשר התפקיד לא מעניין אותי, והתפקיד שנחשב כהכי טוב - חוקר מצ"ח - גם כן לא מעניין אותי כלל (מה גם שלא בטוח שנפתח קורס כזה בכלל), ככה שהרבה לא נשאר. כל שאר התפקידים גרועים האחד מהשני (מחלקי דוחות, מעברים, מדריכי כלואים), ואני בכלל לא מדבר על זה שאת כל התפקידים האלה אני לא יכול לעשות בכלל בגלל הבעיה הרפואית שלי כי הם דורשים או עמידה או הרבה הליכה, וזה למה אני בכלל לא מבין למה הגעתי לחיל הזה מלכתחילה.

תודה על העזרה חבר'ה. מה אני בעצם אומר לרופא? הרי אני לא יכול לבוא ולומר לו "שמע אני רוצה להוריד פרופיל", מה גם שאני צריך לקבל את כל הפטורים שמגיעים לי קודם (פטור עבודה משרדית בלבד+נעליים) לפני כן...

בשום פנים ואופן לא רוצה ולא חשבתי בכלל על להשתמט, אבל כן, את הפרופיל אני רוצה להוריד ל45 בגלל השיבוץ (עם הפרופיל והסעיפים הנוכחיים אני יכול להוציא פטורים רלוונטיים אבל עדיין אצטרך לשרת במ"צ), אני רוצה לשרת בצבא אבל רוצה לשרת בתפקיד שמתאים ליכולות שלי ולא לבזבז שלוש שנים בחילוק דוחות לחיילים מסכנים שחוזרים הביתה אחרי 21 יום רק בגלל שיש מכסה שצריך לסיים ביום (וזה ע"פ אחת המפקדות בבסיס), וזה לא שאני טמבל או משהו, יש לי קב"א יחסית גבוה (52) ובעיה רפואית רצינית, ובאמת שאין לי מושג איך הגעתי לחיל כזה. אני כולי ממש מבואס עכשיו ומיום רביעי מסתובב עם פרצוף של כאילו חבר קרוב שלי מת, אני פשוט לא יודע מה לעשות זהו, שאין בדיוק מה לבדוק פה, עברתי ניתוח לפני 4 חודשים ולא החלמתי ממנו עד עכשיו וגם אחרי פיזיותרפיה של 4 חודשים שבסופה הפיזיותרפיסט אמר שכבר אין מה לעשות אני עדיין מרגיש אותו דבר, זה פשוט מצב נתון

בקצרה - ביום רביעי גוייסתי בניגוד מוחלט לרצוני למ"צ. מיותר לציין שאני כלל לא מרוצה ומיום רביעי עד עכשיו בבאסה רצינית. הפרופיל שלי בעקרון הוא 64 עם סעיף "קרע בMENISCUS או באחת מרצועות הברך עם הפרעה תפקודית ניכרת" (עברתי ניתוח במניסקוס שלא ממש החלמתי ממנו), כלומר אני לא יכול לעשות שום פעילות שמפעילה את הלחץ הכי מינימלי על ברך ימין (ומיותר לציין שאני כבר יומיים עומד בכל המסדרים והולך ממקום למקום עם כאבי תופת אבל כמובן שזה לא מעניין אף אחד ועדיין לא ראיתי רופא). אני מת, פשוט מת לצאת מהחייל המחורבן הזה. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ולייעץ לי איך אני יכול לצאת ממנו, הן אם זה בדרך של קב"ן, או בדרך היותר קלה לדעתי שהיא הורדת הפרופיל ל45 כי עם פרופיל כזה אי אפשר לשרת במ"צ (דבר בהחלט ממשי ואני לא מבין למה לא קיבלתי את הפרופיל הזה מההתחלה). תודה!

מצחיק? מה בדיוק מצחיק בדבר כזה? (ואני יכול להגיד שיש לי חוש הומור מפותח מאוד ואני מסוגל לצחוק על כל דבר) חבורה של ילדים קטנים וטפשים, גועל נפש.

בוא רק נגיד שכל הפקאצות שהתקבצו שם ונלחמו כאילו מחלקים בגדים בחינם לא התברכו במנת משכל גדולה במיוחד... חנות בגדים, רגילה לחלוטין, בלי שום הנחות מיוחדות או וואט אבר לכבוד הפתיחה, חנות שאם תבוא אליה בעוד שבוע הסחורה תהיה בדיוק אותה סחורה ובדיוק באותו מחיר, נראית כמו שדה קרב. פשוט עצוב

יותר מכור מזה לא יכול להיות. בחורה ממוצעת לחלוטין, לי אישית לא היתה גורמת לי לסובב את הראש ברחוב.

האמנם? כי הזוכה של שנה שעברה, היתה, איך לומר בעדינות...לא משהו בכלל. ואני עדין.