למכירה, רכב אספנות, פורד טי שנת 1926.
כל החלקים ברכב מקוריים.
כל המסמכים של הרכב אותנטיים כולל תעודת בעלות ומסמך למקוריות החלקים.
הרכב שמור, מניע ובמצב נסיעה.
במהלך השבועות הקרובים אמור לקבל רשיון תעבורה (לא טסט).
סיפור הרכב כפי שמתואר על ידי בעליו:
---------------------------------------------------------
היא חונה שם למטה, מוגנת היטב ושומרת בקרבה את סודה הידוע של המהפכה התעשייתית של המאה העשרים. למרות הידע המוכר בעבודה שיטתית תעשייתית העולם חיכה שנים רבות עד שיצרן המכונית פורד טי - האמריקאי הנרי פורד - הכניס ב 1913 את שיטת הסרט הנע במפעלו.
כל עובד או קבוצת עובדים התמחו בשלב אחד ויחיד בייצור החלקים והרכבת המכונית. לימים אילו זו הייתה שיטה מהפכנית שהובילה לחיסכון עצום בזמן ובכסף. תוך זמן קצר הועתקה השיטה על ידי יצרני רכב מתחרים ובתוך כמה שנים השפעתה הייתה כלל עולמית. בתוך 20 שנה (1907-1927) הצליח הנרי פורד להפוך את מודל פורד טי למכונית הפופולארית ביותר בעולם: (מה היה המספר האמיתי?) 15 מיליון מכוניות במושגים של אז! (נזכיר כי אוכלוסיית העולם טרם הגיעה למיליארד נפש כשהיום היא מונה יותר מפי שישה).
ראיתי אותה לראשונה בתהלוכה של מועמדות ל"מלכות יופי" בסנטיאגו, בירת צ'ילה. במקור, המכונית הייתה שייכת לאספן יהודי, מהנדס מכונות בשם יואכין לוין, שהחליט לעלות לארץ ומכר את שבע האנטיקות שברשותו לחובבים. אלו לא נהגו לשנות בעלות כדי לחסוך בדמי העברה. להבדיל, הייתי חייב להעבירה על שמי כדי להעלותה ארצה, לצערם של חברי המועדון המקומי שהצטערו להיפרד ממנה. המקומיים קראו לה בחיבה "הליצנית" בגלל שצבעה המקורי השחור שונה לצבעי קרם ושוקולד גנדרניים.
ייחודה של המכונית הוא שלמרות גילה המתקדם כל חלקיה נשמרו מקוריים מבית הייצור. כדי לא לפגום בשום חלק, קטן כגדול, מומחה מקומי בשם מריאנו אסקובר ערך לה אוברול כללי ופרקה בזהירות לליפט עץ ענקי, כנהוג בימים אילו. כך היא עשתה את דרכה באוניית משא מנמל ולפראיסו בצ'ילה, דרך תעלת פנמה אל נמל חיפה. לאחר חודשיים וחצי בים.
זמן קצר לאחר חזרתי לארץ, נתקלתי בצילומים של מכוניות עתיקות בבית קפה קטן שבהרצלייה פיתוח. על הקיר היו תלויות תמונות שונות ובניהן אחת הזהה בדיוק לפורד טי שברשותי. בעל בית הקפה טען כי בארץ אין מכונית כזו, אך כשהצגתי בפניו תעודת הבעלות הוא צעק בהתרגשות: "זו המכונית שלי!" . מסתבר שבעל בית הקפה היה מר יואכין לוין בעצמו. בזמן קצר נוצרה ידידות שנמשכה שנים רבות. בעזרתו הובאה המכונית מנמל חיפה אל ביתו שבהרצליה פיתוח ושם, בזכות מומחיותו, היא הורכבה מחדש להחזרת צורתה המקורית.
כאן גם התברר לי שמר יואכין לוין היה יושב ראשו ומייסד מועדון המכוניות העתיקות בארץ למן שנות השבעים, זמן מה לפני שהמועדון הפך להיות "מועדון החמש" (ע"ש חמש הספרות בלוחית שבלוחית הרישוי).
נסיונות טיול עם המכונית כשלו לא פעם בגלל הפקקים והסקרנות שהיא עוררה. מאז המכונית השתתפה בסרט "רצח על הנילוס" לפי סיפורה של אגטה כריסטי, עמדה בתצוגות שונות וכן השתתפה מספר פעמים בתערוכות מטעם "מועדון החמש" ברחבי הארץ.
כיום המכונית מושבתת ושמורה היטב בתקווה שיום אחד התקנה לשנות את מערכת הבלמים המקורית שלה תבוטל.
שינוי כזה יגרום לאובדן המקוריות של הרכב והפסד בערכה כרכב אספנות וכנכס היסטורי.
זהו סיפורה של מכונית אנטיקה פורד טי 1926 .
שימרו על הנוסטלגיות המתוקות...
---------------------------------------------------------
למידע נוסף ניתן לפנות (עם שם ומספר טלפון) למייל:
[email protected]
ובבקשה, רק רציניים שבאמת מעוניינים להעניק בית חם ואוהב כולל טיפול ופינוק כיאה למכונית בעלת ערך סנטימנטאלי שכזה.