אבי נוף

רכב נוסף בהופעת בכורה במפגש. גבוה ועם הגה (שצורך הרבה) כח. ותמונות נוספות.

תמונות רכבים נוספות, ואורח צהוב במגרש...

לפיאט הצהובה של אבירם הצטרפה אחות אדומה. הגיעה במיוחד מבאר שבע. (מספרי רישוי גלויים באישור הבעלים).

ערב טוב. מפגש נוסף של הנאה צרופה. מכוניות מיוחדות, נשים יפות, גברים וילדים, קפה ועוד. מי צריך יותר מזה? תחילה על מפגש של שתי האחיות טוסי של אריה, וטוסיל'ה של חיים. יהורם גונב סיבוב, הטוסיליות חונות זו ליד זו, מעיפות מבט פוזל בגלגל קדמי, והופ הנשיקה... הערב יורד לאיטו, וביי ביי, נוסעים הביתה.

כל הכבוד למשפץ ולמשתתפים. הצעת ייעול: בהשקות למיניהן יש בדרך כלל "סיפור" מאחורי העסק. איך הגיע החבר דווקא לאותו הרכב, סוג הרכב והמיוחדות שלו, השגת חלקים, הבעיות שנתקל בהן (או שלא) בהליך השיפוץ ועוד כהנה וכהנה. ההצעה שלי היא להעביר את הסיפור דרך הפורום, ביחד עם העברת התמונות, עבור חברים שנבצר מהם להשתתף באירוע. נסיעה טובה ושבוע טוב. אבי נוף.

יפה מאד נחמד לקרוא.

החורף החל לתת אותותיו, והחשיכה יורדת מוקדם יחסית. תמונות אחרונות לאור הדמדומים. ושוב תודה לטל גלאפו עבור הצילומים.

הכרטיסן של אגד עם "הקופה לכסף הקטן" זוכרים... ? ומכוניות נוספות. (מס' רישוי באישור הבעלים).

נחזור לליל שישי. היה מפגש מאד נחמד עם כמה הפתעות. הפתעה אחת היתה "טוסי" שסופר עליה בפתיחת השירשור. הפתעה נוספת היה אח תאום של שרייבר, פיני, שרק הזקן מבדיל ביניהם. פיני הגיע למפגש בפעם הראשונה (גר קצת רחוק) והדהים אותנו.

לילדים שבינינו היה ממש כיף. נועם דיגמן את הסוברו החדשה, ואח"כ לחץ ברוב טובו את ידו של פטר סולברג, אשר גם הצטלם מחובק איתו ועם דקל, ואף חתם להם על הכוכע...

נדלג לרגע על מפגשישי אחה"צ ונמשיך לשבת בבוקר. בהמשך לקוקטייל, הוזמנו גם לאירוע מוטורי שהיה ברמת הכובש, ואורגן על ידי סוברו בהשתתפות אותו הפטר. הגענו. היתה פגישה מלבבת לאחר כמה שעות שלא ראינו זה את זה. קצת תמונות כולל קטיה בפוזת "הציפור המתעופפת".

מעט תמונות נוספות מאותו אירוע פטר סולברג יושב על יד, בלונדיני בחולצה כחולה.

כפי שכתבתי קודם, סוף השבוע היה עמוס אירועים לחברי המפגש. עוד לפני המפגש, בצהריים, נפגשנו בנמל תל אביב, קיבלנו הזמנות לקוקטייל שאורגן לכבוד נהג מרוצי הראלי האגדי פטר סולברג. התייצבנו בנמל תל אביב (כי אין ברירה, לא נעים), ישבנו עם פטר (שלא ישעמם לו בארץ. לא נעים). ואכלנו ואכלנו ואכלנו. (היה הרבה, וחבל לזרוק...). לאחר האוכל היו כמובן גם גלידות, עוגות, קפה, ועוד צרות טובות. או כפי שאמרה רחלי "החיים קשים... ". בתמונות: יענקלה משוחח עם אלי דוד מנכ"ל סוברו על יבוא אופנועי סוברו עם סירה לארץ ישראל, שרייבר ושני בניו בתמונות למזכרת עם דוגמנית סוברו, יענקל'ה מקנא, וגם הוא מצטלם איתה. ידו האחת אוחזת בכוס היין... ישראל נחנק כמעט מהקינוחים. טוב זה כבר קשה כשהבטן מלאה... חיים קשים.

האבא הנרגש התבקש לספר קצת על טוסי ותולדותיה, ולאחר מכן התבקש לצאת לסיבוב דאווין... האמת, נראה לי שהיה לו קצת קשה לחזור לנהיגה שנטש לפני 40 שנה. לאחר הפצרות, שם את הקסדה על ראשו, (דומה בתמונות שאריה העלה לשוטר אזולאי...), ולאחר נסיון או שניים רכב "כמו גדול". אמא של אריה ואחותו לא הסכימו להצטרף למסע. מחלנו להן. בסיום המפגש, יצאו אריה ונלי רכובים על טוסי לביתם, שמחים ומאושרים.

שלום לכולם לאחר שהסתיים כמעט גודש האירועים של השבוע האחרון, ולפני מפגשישי נוסף שיהיה מחר, מצאתי קצת זמן לשבת ולהעלות תמונות. תחילה אמשיך עם התמונות והסיפור של הטוסטוס, או בשם החיבה שלו "טוסי". אריה מצא את טוסי במחסן של אביו לאחר שלא נסע בו עשרות שנים. החליט לשפץ אותו, אך לא סיפר כלום לאבא. כאשר סיים את השיפוץ, מצא אמתלה להביא את אביו, אמו, אחותו, ובני משפחה נוספים למפגשישישרון. את טוסי דאג לכסות בכדי שלא תבלוט בשטח, והחנה אותה ליתר בטחון מאחורי הבאס. אריה הוציא את אבא שלו מהקפה בכדי "לראות יגואר יפה שעוד לא ראה כמוה". ואז, כשהיה בחוץ התחיל סיפור המעשה, שבסופו ראה את טוסי מכוסה, ואז כבר הבין במה מדובר. אולם כאשר הוסר הכיסוי וטוסי התגלתה בכל מערומיה - קשה היה שלא לראות את ההתרגשות שלו. הוא סיפר שקנה את הרכב "מחלון הראוה" כדבריו, נסע בו עם אמא של אריה במשך כמה שנים, כשהם מרכיבים ביניהם את אחותו ... לאחר תקופה מסויימת עבר צפונה, שם אותו במחסן, ולא נגע בו עד היום. נקודת חיבור מסויימת אלינו התגלתה בסיפורו: כשקנה את הטוסטוס הוא גר בכפר אהרון, על יד נס ציונה. במקרה אשתי והוריה גרו על ידם, ואחיו למד שנה מעליה בביה"ס... כך נפגשים להם החיים. ותחילה תמונות של טוסי מכוסה, אריה שניה לפני שהכיסוי הוסר, וטוסיל'ה ... (תודה לטל שצילם את כל התמונות שאעלה מהמפגש).

ותמונות אחרונות, וגם דור ההמשך...

ועוד כמה.

ובכל זאת, כמה תמונות של מכוניות...

טוב, אז אכלנו עוד קצת.

כמובן שאי אפשר בלי לאכול משהו. אז אכלנו.

דוביק פורע חוב ישן ולוקח את נורית "לסיבוב" קטן.

תמונות של שני חברים נוספים שטרחו עמלו והיו אחראים לחלק לא מבוטל של ההצלחה לא מצאתי לצערי. החברים הם מתניה לוי ודרור בריל. עכ"פ - תודה גדולה גם להם. אדריכל האירוע, ומי שכבר חודש לא ישן בלילות ובימים מרוב דאגה, הוא לא אחר מאשר דב גרודמן. לדוביק שלוחות התמונות הבאות. ארבע תמונות מיום חמישי שעבר, עת תכנן, בדק, מדד והינדס את השטח, ונתן הוראות והנחיות לכל מי שרק היה בסביבה ... תמונה אחת באחד מרגעי הלחץ תוך כדי האירוע, ותמונה ששווה אלף מילים - חיוך גדול של אושר שפוך על פניו לאחר שהכל הסתיים בהצלחה רבתי.

יענקל'ה פיתח את הקייטנה גם למבוגרים. הרכיב את שלי תוך חראקות מדהימות, עד שנשמתה כמעט ופרחה. ברגע של תושיה נמלטה מהאופנוע ...

יענקלה ארגן קייטנה לילדים כפי שאריה כתב. כמה תמונות המקייטנה.

קובי מהצד שלא מוכר בדרך כלל, התוכנית האומנותית. (עריכה: קובי לא היה חלק מהתוכנית ... )