אבי נוף

עמוס החליט שעדיף לחסוך כסף, ובמקום ללכת למוסך תיקן את הקפרי בחניה ... כשסיים, החליט דניאל (צלם המפגש) שמתאים לו לשכב על השמיכה. בינתיים, דורון לוקח סיבוב ברכב של יונה.

היה באמת יום חם מאד, וחשבתי שלא יבואו הרבה חברים. אך כנראה שאי אפשר לפספס את הפגישה הקבועה של שישי. מה גם שבאו הרבה חברים/ות שהשתתפו בטיול ליומיים בשישבת שעברו והיה את הרצון לפלרטט על הנושא ... להלן תמונת הצרפתיות, ההגה המצויין של הצטרואן, והמיתקן המיוחד לדגל, האנגליה, המיני של טל (מצטער טל, אהבתי יותר עם הגריל הקודם...) . מספרי רישוי גלויים - באישור הבעלים.

היי נלי ואריה סוף סוף תמונות של הרגעים המאושרים. והקטע של להגיע לחופה בשלישיה המאוהבת. אחל'ה תמונות, וגם היתה אגב אחל'ה חתונה. הרב מומלץ בכל פה לאלו שהנושא אצלם על הפרק... (אגב, גם יהורם נראה לא רע בתמונה למטה...) מזל טוב ענק מנורית וממני. להתראות אבי.

היי לירוי. סנדויץ', אבטיח, זה בסדר. מה בדיוק רצית שאחזיק ביד בפעם הבאה? לגבי הצטרפות, היתה מגבלה שהציבה יעל שהדריכה, של מקסימום 50 איש. בפועל השתתפו 45 בגלל שמשפחה אחת שהיתה בתכנון להשתתף, לא הגיעה ברגע האחרון עקב סיבה טכנית. בטיול אחר, אם נרשמים מספיק מוקדם אין מניעה. יש צורך אולי להבהיר כי הטיול לא אורגן על ידי מועדון החמש, אלא היה מן התארגנות פרטית. במצב כזה היכולות מטבען יותר מוגבלות. טיול מטעם המועדון מאורגן ליותר רכבים ועם אפשרויות תקצוב גדולות יותר, ומטבעו שיכלול את כל מי שמעוניין מתוך כלל חברי המועדון. אם כי גם לטיול כזה יש בוודאי זמן של סיום הרשמה. על כל פנים, יש לי רעיון של טיול תחרותי שיתקיים בין סניפי המועדון, כמובן לאחר הקיץ. משהו שלדעתי נשמע מדליק. אעלה את הרעיון בפני ועד המועדון, ואני מקוה שיבוצע. טיולים "קטנים" כמו שכבר ביצענו יחד בעבר לקיסריה ופרדס חנה, ולתבור, ניתן להמשיך ולארגן, תוך תכנון ושיתוף פעולה מקומי. יום חם ולח לכולנו אבי נוף.

אריה, אתה סתם חנטריש. בטיול לתבור הגעת באמצע כי היה לך יום הולדת. לטיול שלשום לא הגעת, כי היום (שני) אתה מתחתן !!! מענין מה יהיה התירוץ שלך בטיול הבא ...? מזל טוב ענק ידיד יקר. מכל החברים בשרון.

כרגיל, המכוניות הצפוניות יפות, התמונות יפות, רק שכנראה אין להן כח לסחוב עד רעננה ... עדי, החלפת רכב, רכשת נוסף, או שרק נדמה לי שרכבך לבן היה? יום טוב אבי.

בשתי הדלתות של האוסטין היילי של דוביק גרודמן. אין בהן כלל ידיות. ראה בתמונות...

לאחר הביקור בתפן סיימנו את הטיול, והתחלנו לחזור לכוון הבית הישן והטוב, כאשר נסענו לא בשיירה אחת ארוכה אלא בכמה קבוצות. באחת העליות הקשות שוב חדלה משאבת הדלק שלי לתפקד. נסעתי עם טל לסכנין לקנות משאבה אחרת. כשחזרנו, ראינו שכבר מחכים לנו כמה חברים שהיו בכלל בכוון אחר. התחלנו בתיקון הבעיה, כאשר הנשים ישבו לרכל (ולשתות ולאכול) ממול. זה גם המקום להודות לשלי על העזרה הענקית בניהול הכספי. בסופו של יום, בסופה של שבת, הגענו כולם לביתנו, רצוצים אך מרוצים. הטיול שארך יומיים מלאים היה עמוס חוויות, ונראה היה לנו שארך זמן רב יותר. תודה, אבי.

לאחר שניסינו לסיים את כל שהביא ולא יכולנו, נסענו לתפן.

היינו אמורים להמשיך לתפן, ולאחר מכן לסיור של שעתיים בנחל צלמון. לאחר מחשבה על החום הצפוי, התוכנית הראשונית שונתה. הוחלט להישאר ביחיעם עד לצהרים, ללכת לבריכה, ואח"כ להמשיך לתפן ומשם לחזור הביתה. קבענו לזוז לתפן בשעה 13:00 בדיוק. אבל לא הכל הולך על פי התוכנית. פתאום, בשעה 12:00 מגיע נדב שהשתתף בטיול עם ארבעת ילדיו ואשתו, ואומר לי: בוא תעזור לי. הייתי בשוק לא רחוק וקניתי לחבר'ה קצת אבטיחים. ומלונים. וירקות. ופיתות. וחומוס. וענבים. ושזיפים. זה הכל שאלתי? לא. גם שתיה... הבחור "ירד מהפסים". הביא מכל טוב הארץ, וכמובן שהחברים שחזרו עייפים מהבריכה, אכלו בחפץ לב ממה שארגן. "חפלה" ספונטנית אמיתית.

לאחר סיום הארוחה, יעל לקחה אותנו לסיבוב מודרך במבצר, כאשר תחילה נתנה הסבר בפני כולם, ולאחר מכן עלינו למעלה לתצפית מרהיבה. אם לא יודעים שהמקום בארץ, זה ממש נראה חו"ל.

בשבת בבוקר עלינו למבצר יחיעם לארוחת בוקר. מקום יפהפה, מסודר להפליא, ועם אוכל טעים ומגוון.

בלילה על הדשא. לא יודע מאיפה היה לנו כח לאחר כל היום, ואיך היה עוד מקום בבטן. התכנסנו לנו עד השעות הקטנות של הלילה, כאשר נורית ארגנה בינגו נושא פרסים, קטיה הביאה כמות אבטיחים חתוכים יד אומן, אח"כ שיחקו דומינו ורמי, וכמובן שהיתה גם קבוצת "פושטקים" שנשענה על הגדר ופיצחה גרעינים...

הטיול היה במגוון גילאים רב. הצעיר ביותר היה בן 4 חודשים, המבוגרים – בסביבות 70 שנה. תמונת הזאטוט, ותמונה של דורון פותח פחית שימורים לשם תיקון צינור פליטה באוסטין של דוביק. דוביק היה מרוצה מהתיקון. נדמה לי שיש הוכחה מצולמת ...

את ארוחת הערב ניצלנו להרמת כוסית לחיים לרגל בר המצווה של דניאל, ולרגל יום הנישואין ה ... של משה ולאה מצא.

כשסיימנו במערת הקשת, השעה היתה כבר 5:45 אחה"צ, והיו עוד המון תוכניות עד לסיומו של יום. נסענו לקיבוץ יחיעם לקבלת החדרים והתארגנות, החלפנו "לבגדי ערב", ונסענו לקיבוץ כברי. ענת אירגנה עבורנו ארוחת ערב במקום. הגענו בשיירה והצגנו את המכוניות על פי סידור שארגן דורון, בפני חברי הקיבוץ. בתמורה, קיבלנו לאחר הארוחה הטעימה והזולה גם קפה ועוגות במועדון הקיבוץ, והיה נחמד.

תמונות המקום המדהים במלוא יופיו. הבטנו, השתאנו, ואז ישבנו ושמענו את ההסבר על היווצרות המערה, מדוע נשארה הקשת שלימה, וגם למדנו מי היה "אבו ג'ילדה".

מראש הנקרה המשכנו אל מערת הקשת. המקום היפהפה נמצא לא רחוק משלומי, אדמית ועמדת ידידינו החיזבלל'ה. הדרך קשה מאד, תלולה בצורה מטורפת ויש בה אין סוף סיבובים חדים מאד. כל סיבוב נדמה שזה האחרון, ופתאום מגיע עוד חד אחד. תמונות מהעליה, החניה והירידה למערה.

על רקע הנוף הנשקף מלמעלה.

תמונות מהרכבל ומהנקרות.

לאחר שסיימנו בלגונה באכזיב המשכנו אל עבר הנקודה הבאה – ראש הנקרה. נסענו בדרך הנהדרת, והחנינו את הרכבים משקיפים על הנוף המשגע.

המשך....

בעלי החיים שתפשנו היו באמת מיוחדים. סרטן ים, שפן ים, נחש ים סרטן ים ועוד. יעל מסבירה עם ההומור האופייני לה, וכולם מקשיבים ונהנים.

בלגונה קיבלנו הוראה מיעל המדריכה להכנס למים, ולשים קופסאות פלסטיק בעלי חיים ימיים מיוחדים למקום שלא מוכרים לנו. ירדנו למים והתחלנו בחיפוש. מעניין שמצא מצא את לאה, וחשבו שלא רואים אותם והרביצו נשיקה. דקל עשה פרצוף של "נפצעתי ברגל", ומיד צוות החילוץ וההצלה נזעק לטפל בו.

המשך תמונות מהנסיעה והחניה בלגונה.