האם לכל רכב שיוצר אי פעם אכן יש ערך מוטורי ? או שבאמת מדובר רק בבדגמים היותר מיוחדים ?
תסתכלו מסביבכם היום על כלי רכב מודרניים, יש אינסוף דגמים של עשרות יצרנים, רובם ככולם חסרי כל ייחוד, למה לשמר אותם לעזאזל ? מישהו עשה חשבון כמה דגמי מכוניות יובאו לארץ בשנות התשעים ?
גם אם ישאר דגם אחד למזכרת מכל סוג, בעוד 100 שנים (אם נשרוד) נראה כמו מגרש גרוטאות. מילא בשנות החמישים והשישים לא היו בארץ הרבה מדי מכוניות, בטח שלא הרבה דגמים ויצרנים, כלי הרכב שהגיעו לכאן לא היו נפוצים אז ולבטח נדירים היום (לפחות בארץ). אבל אם מתכננים לאסוף היום זבל שאולי יהיה שווה משהו בעוד דור או שניים, צריך להסתכל על השוק הגלובאלי. לא יזיק להניח שלייבא רכב אירופאי או אמריקאי סתמי משנות השבעים, יהיה מאד פשוט ולא יהיה צורך לעבור שבעה מדורי גהנום ולשלם סה"כ 200% יותר ממחירו בשוק העולמי.
עוד נקודה למחשבה - אם יש איזה סיכוי שסובארו פשע שנת 74 תהפוך אי פעם לפריט אספני מבוקש בעולם, זה רק בתנאי שבאמת באמת היא תהיה נדירה (תנאי הכרחי אך לא יחיד). זה שנמלא את הנגב בנבלות סובארו ודומיו רק יפגע בערך העתידי של הרכב הזה. אם הרכב יסחר בעוד דור במחיר של 2000$ במקרה הטוב, אז חבל על המאמץ (עלות השימור + העובדה שגם כאשר הרכב ירד מפס הייצור הוא לא הרטיט לבבות בלשון המעטה, לא מצדיקות את זה).
אגב, כמי שמטייל הרבה בשטח, יש מספיק גרוטאות שהצבא מפזר במטווחים השונים, ממש מוזיאון לתולדות הרכב הצבאי, רבות מהן שמורות מאד לפחות בסמוך לזמן הנחתן, לא הייתי רוצה לראות מגרשים כאלה מכערים את הנוף.
מי שיש לו הרבה מעוף והרבה סבלנות, שישמור את הקורטינה במחסן בתנאים נאותים ויקווה שלא רבים עושים כמוהו...
