לפחות לפי מה שאני רואה כרגע - הכביש (האמת שכמעט כל תחום במדינה אבל אשאר בביצה שלי...) הינו אזור מלחמה מוכרז... זה ה"מוד" שאליו אני נכנס בזמן שאני רוכב שהרי אם לא - אז יורידו אותי (לדוגמא: נסיעה בחלקו הימני של הנתיב (ואני לא על אופנוע קטן... ) וכבר מישהו נדחף לידי וגורר אותי הצידה, לדוגמא: כביש ההסתדרות (צ'ק פוסט - קריות למי שלא מכיר) בימי שישי בלילה - מהירות ממוצעת 140.... ע"ע ערסים בסיוויק)...
הבעיה היא שזה נראה לי כמו מעגל קסמים... מי שקצת נרגע, קצת בסדר - מועף, בטח כשמדובר באופנוענים.... אני גם לא רואה את סיר הלחץ המוטורי שקרוי מרכז הארץ משתחרר בעשרים השנים הקרובות... הפקקים רק יגדלו ופתרון תשתית נורמלי (וזול... לא כביש 6 ) אינו נראה באופק.
המסקנה? אולי חינוך לאגריסיביות יהיה יותר יעיל? לפחות מבחינת שרידות... מה לעשות? זה המצב... כך הוא ישאר ואם אנחנו רוצים לשרוד אנחנו צריכים לדעת להלחם - ברומא תתנהג כרומאי, בישראל - כישראלי.... עצוב.. אבל מציאותי..