לא_מבין_כלום_ברכב

1. תקציב - אני יכול לעמוד בהחזר חודשי של ליסינג (נגיד עבור קיה פיקנטו קטנה) עד 2000 שח בחודש (ומקדמה נגיד עד 10), אבל אם לא אלך על ליסינג אז מגביל את עצמי ליד 2 בעד 35 אלף בכוונה כי אני לא רוצה לשלם ביוקר על רכב נחות 2. אני ובת זוג שכרגע אין לה רישיון אבל היא מוציאה 3. בתוך העיר, לעתים רחוקות מרחקים בסדר גודל של מנהריה לירושלים (פעם-פעמיים בשנה לבקר את המשפחה, וכמובן כששם אז עם הרכב בתוך העיר), עדיפות לנהיגה כמעט יומיומית (לך תדע מתי האוטובוסים שוב יפסיקו לעבוד)

הי אז... אני חדש, אני בן 28, בחיים לא קניתי רכב, בחיים לא נגעתי ברכב חוץ מלנהוג על הרכב של ההורים שלי ובשיעורי נהיגה, אף פעם לא תחזקתי רכב (את הכל עשה אבא שלי שהיום כבר בקושי זוכר איך קוראים לי או שאי פעם נולדתי לו), לא החלפתי גלגל, לא נסעתי למרחקים גדולים, לא בדקתי שמן מים, ובקושי לתדלק אני יודע (התחלתי ללמוד את זה ביוטיוב). כל מה שאני יודע זה נטו מה שהמורה שלי לנהיגה לימד אותי - תמרורים, חוקים, זכות קדימה, גז, ברקס, חניות ודברים שלמעשה מישהו שהוא נהג חדש יודע. ואני 'נהג' 8 שנים (כשאני נוהג, ברוב הזמן אני בחרדת נהיגה ולא נוהג). בזמן המלחמה הבנתי שלא אוכל להתחפר בחרדת הנהיגה שלי לנצח כי התחבורה הציבורית הפסיקה לעבוד ומסתבר ששליחים מהסופר לא אוהבים את העבודה שלהם, אז בהתאם הם עושים הכל כדי שלא תרצה יותר להזמין ותעדיף להגיע לחנות. בזמן שאנשים יכלו לנסוע לאן שהם רצו אבל אני נאלצתי להסתגר כי אין אוטובוסים הבנתי שיש לי אחת מ-2 ברירות: או שאני קונה רכב או שאני מחזיר את הרישיון למדינה כי אני סתם משלם עליו ולא נוהג. אבל לקנות רכב זה סיוט, כי בישראל כמו בישראל יש מי שישמח לדפוק אותי (ואני בהחלט אדם שקל לדפוק - אפילו הפרצוף שלי משדר "תדפקו אותי", ועל חוסר הביטחון אני לא רוצה לדבר), ולכל אחד גם יש דרכים להפחיד אותך ככה שגם אם תעשה הכל כמו שצריך בסוף תרגיש שדפקו אותך בכל אופן: לבדוק שאין נזילה מתחת לאוטו, לבדוק שהכל תקין, לראות באור יום, להתמקח על המחיר... כל זה זה לא בשבילי. גיליתי שיש דבר נפלא שקוראים לו ליסינג אבל אין דברים טובים בלי קאץ': אני מוגבל לכמות נסיעות מסוימת (לפי ק"מ), אם מישהו שורט לי את הרכב בחניה אני אשלם ביוקר, אם בסוף התקופה אני מחזיר את הרכב במצב קוסמטי קצת פחות טוב ממה שקיבלתי זה יעלה לי יותר יקר מהרכב עצמו וכן הלאה. אני לא יודע מה מתאים לי יותר. מצד אחד בא לי רכב חדש ממקום אמין ושלא ירמו אותי, חברה עם גב ואבא ואמא, ורכב שלא עברו עליו יותר מדי בעלים שבסוף גם ינסו לרמות אותי. מצד שני, גם זה מפחיד, כי הרכב לא באמת שלי 3 שנים, וכל נזק הכי קטן יעלה לי ביוקר, ובטוח יש אותיות קטנות לאותיות הקטנות, ואף חברה לא גלויה איתך באינטרנט אלא רק כשאתה פיזית חותם על ההסכם. אז מה עושים? ליסינג? יד שניה? לבקש טרמפים ממכרים? למחות נגד התחבורה הציבורית הלא מתפקדת ולחזור הביתה ולהתבאס שלא סופרים אותי ולחשוב על לברוח מהארץ? כל עצה תתקבל בברכה