יש לי שאלה

חברים יקרים, תודה רבה על החיזוקים והתגובות. עד כמה שנשמע נוראי, המצב הרבה יותר מורכב ממוות, כי הדריסה לא הסתיימה במוות.... ומסתבר שיש דברים יותר גרועים ממוות...... כי הגוף ששוכב כרגע בבית חולים הוא גוף שעדיין חי, גוף שמקבל הזנה, גוף שנושם, עיניים פקוחות.... אולי אפילו מבין מה קורה, אבל ללא שום יכולת להגיב. קורבן של מכונת הנשמה. אני מבין את העצות להמשך קדימה, מוקיר ומעריך, אבל לצערי לא רואה כרגע בכלל דרך איך להמשיך, כאשר כל יום מבלים בבית חולים. אני תמיד חושב על 134 חטופים שלנו אי שם בעזה. גוף פיזי שלהם נחטף, אבל נפש שלהם תמיד בלב. לרוע מזלי הנפש של בן אדם הכי כי קרוב אליי נחטפה אבל הגוף נשאר כאן.

שלום חברים. אני חבר/ה מאוד מאוד ותיק/ה (המשך בלשון זכר) בפורום הנכבד, אבל כרגע מכל מיני סיבות מעדיף לפרסם את פוסט בעילום שם. אני פונה לעזרתכם לגבי מצב שנקלעתי עליו, מצב הכי טראגי ונוראי שאפשר לדמיין. בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות, אבל זה קרה. חרב אליי עולמי, ובן אדם הכי הכי קרוב אליי נפגע בתאונת דרכים. אותו בן אדם היה הולך רגל ונדרס ע”י רכב. נדרס במעבר חציה, על מעבר חציה עצמו. האשמה היא לחלוטין של נהג הרכב …. אותו נהג פשוט דרס את האדם הכי קרוב אלי במעבר חציה. מעבר חציה ללא רמזורים לנהג או להולכי רגל, מעבר חציה הכי רגיל בשכונה הכי רגילה בארץ. הפגיעה הייתה מאוד מאוד קשה. מלבד פגיעות גוף רב מערכתיות, הייתה פגיעת ראש ודימום מוחי. חודש הראשון - בין חיים למוות, מונשם ומורדם, אין ספור מכשירים רפואיים שמצפצפים מסביב. חודש השני סימני פגיעה חיצוניים (פנים) קצת ירדו, אך ההכרה לא חזרה. גם בחודש שלישי ההכרה לא חזרה, גם בחודש רביעי. למעשה אותו אדם, אדם הכי קרוב אליי, שוכב 24/7 ללא תזוזה בבית חולים גם ברגעים האלה. בחלק מהזמן עם עיניים פקוחות. לא ברור אם הוא שומע או רואה או מבין את המצב. 0 תגובה. בשפה הרפואית מדובר במצב וגטטיבי, יש מחזורי שינה ועיניים פקוחות. אבל המוח לא עובד או לפחות לא מראה שהוא עובד. האדם הכי קרוב אליי הפך לצמח. אין שום מילה או משפט בעולם שיכולה לתאר את הגיהנום יום יומי שאנחנו כמשפחה ואני בפרט עוברים יום יום. בן אדם שעד לא מזמן צחק, אכל, שתה, דיבר, טייל יחד איתך - עכשיו צמח שמסתכל אליך עם 0 תגובה. ללא תזוזת רגל, יד , אצבע או אפילו מצמוץ עיניים. מחשבות על האם הוא שומע, רואה , מרגיש מגע - לא עוזבות את הראש לרגע, אוכלות את הלב 24/7. תחזיות של רופאים - שחורות: ככל שעובר זמן, סיכוי “להתעורר” קטן מאוד. אם יש גיהנום בעולם הזה - אז אני שם מאז האירוע. אז מה קרה לנהג? לעולם לא יצר איתנו קשר, לא ביקר בבית חולים, לא התעניין. מה כן קרה - שלילת רישיון לחודשיים. משטרה עדיין חוקרים את התאונה (לא ברור לי מה בדיוק חוקרים….). לאחר חודשיים - נהג הפוגע קיבל את הרישיון חזרה וממשיך לנהג כרגיל כאילו לא קרה כלום. במשטרה אומרים שאין להם מה לעשות מעבר לשלילה של חודשיים, אומרים שכאשר התיק יועבר לפרקליטות, יתקיים משפט ואז במשפט אותו נהג יקבל עונש כזה או אחר. האמת - לא מצפה יותר מדי לא מהמשטרה שלנו ולא ממערכת המשפט שלנו…. ככל הנראה אותו נהג יקבל עבודות שרות וימשיך בחיים הרגילים שלו , להמשיך לנהוג באותו רכב, כאילו לא קרה דבר. אז כאן אני מבקש את עזרתכם / עצתכם - מה אתם חושבים שאליי לעשות עם הנהג? האם יש דרך למרמר לו את החיים בצורה חוקית? האם יש דרך שישלם על מה שעשה? האם יש האם יש דרך לעשות משהו, שאותו נהג יקום בבוקר , כל בוקר ויזכור מה הוא עשה ואיזה סבל נוראי הוא גרם וגורם יום יום?