היי, אני עוקב אחרי הדיון ונרשמתי בשביל להגיב.
בעיקרון, המתמטיקה הזאת עובדת אם אתה רוכש רכב חדש ומחזיק בו שנים ארוכות. בהנחה ואתה אכן פועל ככה ירידת ערך נפרסת על פני 6-7-8 שנים ובראייה רב שנתית יש היגיון ברכישת רכב חדש על פני משומש.
הבעיות מתחילות כאשר רוכשים רכב חדש ומחליפים אותו כל 2-3 שנים כתוצאה מאילוץ (הגדלת משפחה, שינוי צרכים) או בגלל תוכניות מימון שונות שכולאות את הרוכשים במעגל רכישה - מכירה כמעט אינסופי. אנשים שפועלים בצורה הזאת סופגים את שיא ירידת הערך ב-2-3 השנים הראשונות ואחר כך עוד הפעם סופגים שיא ירידת ערך ועוד הפעם שיא ירדת ערך וככה הלאה. מבחינה כלכלית מדובר בטיפשות מזוקקת למעט מקרים שמדובר באנשים מאוד מבוססים שעבורם ירידת ערך שכזאת ב-3 שנים מהווה אחוזים בודדים מההון העצמי שלהם.
בנוסף, אנשים שרוכשים רכב בתוכניות מימון לרוב לא משלמים את העלות הריאלית של ירידת ערך. לדוגמא תוכניות מימון בסגנון "תביא לנו 20,000 שקל מזומן, שלם 900 שקל בחודש למשך 36 תשלומים ואת היתרה בסוף התקופה או תתקדם לרכב חדש". אנשים שנכנסים להסדרים מהסוג הזה מנפחים בלון של חובות עד שהבלון מתפוצץ בפרצוף. וזו לא שאלה של "אם" הבלון יתפוצץ אלא שאלה של "מתי" הבלון יתפוצץ כי בסופו של דבר מגיעים למצב שצריך להוציא את הכסף בשביל לשלם את היתרה. (אבטלה, פנסיה, נכות ועוד)
בשנותי הוצאתי 2 רכבים חדשים מהחברה ושילמתי ירידת ערך ריאלית כ-1,500 שקל בחודש החזר לבנק למשך 5 שנים בריבית פריים מינוס. נהנתי ממכוניות חדשה מטופלת במוסך מורשה כל התקופה. בכל זאת, מדובר בשטות כי קשה מאוד לתכנן לפרק זמן של 5-6 שנים מראש. מי יודע מה יהיה? אולי עוד שנה יוולדו תאומים, הרכב יהיה קטן מידי, אאלץ למכור והופ חטפתי פיצוץ בפרצוף של 40 אלף שקל ירידת ערך בשנתיים.
