barrygur
-
הודעות
12 -
כאן מאז:
הנקודות של barrygur
חדש בפורום (1/14)
10
מוניטין
-
למישהו יש דרכים מעניינות איך להמתיק/לבטל/לשפר או כל-דבר-אחר-שיוציא-אותי-מהסרט-הנורא-הזה ואם לא, מה המדיניות של התשלומים (1000 שקל הביאו לי לובשי המדים הכחולים) איך ניתן לדחות את הקץ. תודה מראש
-
אתר מעניין מאד! תודה רבה! בהחלט עזר לי!
-
בנושא הלימודים: בקשר למחיר אני מקבל שם מלגת ספורט מלאה האוניברסיטה מעודדת לימודים של סטונדטים ספורטאים זרים אני משתתף בנבחרת השייט של האוניברסיטה לכן אני לא מעודכן בקשר לשכל הלימוד כי אני לא משלם אותו. בקשר לתנאי הקבלה צריך לעבור מבחן קבלה לאוניברסיטה שזה משהו שדומה לפסיכומטרי בארץ (רק באנגלית כמובן) הגעתי שם עם רקע של השכלה תיכונית בסיסית (תעודת בגרות)
-
הלחץ במערת הקירור לא עובר את ה1 BAR במערת שאני מתכנן הלחץ לא שונה מלחץ במערכת קירור סטנדרטית הוא יעמוד על 0.6 BAR החום יועבר לנוזל דרך חלוקי המנוע ENGINE JACKETS, אולי מטעה אבל שם הלחץ הוא לא אותו הלחץ שקיים בבוכנה עצמה. אני פשוט רוצה לדעת כמה חום עובד מהבכונה כתוצאה מהבעירה אל מי הקירור "העוטפים" את הבוכנה. מי ששאל איפה המים מתקררים! המים מתקררים ברדיאטור כמובן אותו אני לא מתכוון להחליף אלא רק את המשאבה שסה"כ בנויה בשני מיכלים ושני שסתומים קטנים שימנעו ערבוב של מים בצנרת.
-
אתה צודק אבל לא לגמרי. נצילות תיאורית של מחזור דיזל היא 60% (בהנחת דחיסה אדיאבטית ואנטרופיה קבועה וכל הבלאגנים וההחנות שעושים ולפי תנאי הסביבה של התכנון) ברור שנצילות תאחלס היא הרבה פחות גבוהה באמת באזור של 30 עד 40 אחוז כמו שאמרת. אני לא מסכים איתך אבל שSFC תלוי בסל"ד. SFC תלוי בהספק. שים לב שההספק המקסימלי מתקבל עבוד סל"ד נתון (4200 במקרה שלי) ולא להפך. לכן גם זה נקרא צריכת דלק סגולית היא לא תלויה בסל"ד אלא בהספק. אם תבדוק תגלה גם שאצל יצרני הרכב קיימים גרפים של צריכת דלק סגולית כפונקציה של ההספק. החישוב שאני עושה הוא חישוב די גס זה נכון. אבל אני מנסה למצוא את הצריכה המקסילמית בהתחשב בתנאי נסעיה קיצוניים כיוון שהמשאבה שאני מתכנן תוכל לעבוד בתנאים אלו. בקשר להנדסת רכב. תמיד אהבתי מכוניות והחלטי לעשות עם זה משהו. את הפרוייקט גמר שלי אני עושה בהנחייה של אחד ממנהלי מחלקת ההנדסה של מקלארן. אם הכל יילך בסדר טפו טפו אני אומר לחתום חוזה עם החברה ולהתחיל לעבוד במעבדת ההנדסה של החברה בספט 07.
-
בכל מקרה, בנתיים הצלחתי לחשב את זה לבד אם זה מעניין אז זה החישוב: אם הספק המנוע בפועל הוא 85 כ"ס והנצילות היא 60% אז ההספק המושקע הוא 85/60%=141.6667 כ"ס שהם 105.6 KW שזה כמו [KJ/sec] עד כאן אתם איתי? יפה! בשעה יש 3600 שניות אז נקבל שההספק המושקע הוא 380340= 105.6*3600 ביוחידות של [kj/hour] (רק הכפלנו ב3600). אם נחלק את המספר הזה בערך ההיסק של הדלק שהוא נתון כ 42500 קילוג'אול לק"ג נקבל כמה קילוגרם דלק המנוע צורך בשעה. (ואם נבדוק זה גם מסתדר יפה מבחינת היחידות, יחדות של ערך היסק (ערך קלורי) הם [KJ/KG]) נקבל אפוא: kg-fuel/hour] 8.95=380340/42500] שזה בקירוב 9 קילו של דלק בשעה שזה 9000 גרם של דלק בשעה ואם את זה נחלק בהספק המנוע 85 נקבל בדיוק את צריכת הדלק הסגולית SFCשל הרכב! S.F.C=9000/85=106 [gr-fuel/HP-hour].v שזה הגיוני מאד! בתאכלס רואים ערבים יותר גבוהים אבל זה בדיוק מה שהייתי צריך! תודה לכל מי שניסה לעזור. תעשו חיים!
-
אלו לא שיעורי בית! אבל אני שמח שאת מגלה בזה עיניין להנאתך: הטכנולוגיה עליה מבוססת המשאבה היא חוק הכלים השלובים (נספח). שני צינורות המחוברים אל שני מכלים. הצינורות מחוברים אל הכלים בגבהים שונים ראה איור 1 (ארה קישור למטה). בהסבר זה ייקרא צינור החיבור התחתון "החיבור" והעליון ייקרא "שסתום". במצב ההתחלתי (איור 1) גובה הנוזל זהה בשני המיכלים. (עפ"י חוק כלים שלובים) ושני הצינורות מלאים באופן כזה שגובה פני הנוזל מכסה את השסתום משני פתחיו. אם נפעיל לחץ במיכל הימני, הנוזל יידחק אל הכלי השמאלי (ראה איור 2) אולם ניתן להבחין שגובה פני הנוזל במיכל הימני חייב להישאר זהה לגובה הנוזל בחלקו הימני של השסתום, כל עוד גובה הנוזל לא ירד אל מתחת לגובה של השסתום. ברגע שגובה הנוזל בכלי הימני ירד אל מתחת השסתום, (ראה איור 3) הלחץ הפניאומאטי בצד הימני גדול מהלחץ הסטטי שממפעילים המים בכלי השמאלי ולכן כל המים מהשסתום יעברו אל הכלי השמאלי (בגלל הפרש הלחצים) והאוויר יתחיל לבעבע אל הכלי השמאלי (ראה איור3). כעת הלחץ הסטטי של הנוזל בכלי השמאלי גורם לנוזל לחזור אל הצד הימני דרך החיבור, כמוראה באיור 4. הנוזל ששב את הכלי הימני דוחס את הגז שהיה בכלי עד הרגע שמפלס המים מגיע לגובה של השסתום, ואז השסתום מתמלא בחזרה במים. והמצב שב להיות כפי שהיה בהתחלה (ראה איור 1) בהנחה והלחץ הפניאומאטי הנדרש לקיום התהליך נוצר על ידי לחץ האדים של הנוזל עצמו, נוכל, ע"י אספקת אותו חום איוד ליצור לחץ פניאומאטי מספיק לקיום התהליך. וע"י יצירת מקום לעיבוי האדים המגיעים למיכל השמאלי דרך השסתום, המערכת תוכל לעבוד כמערת עצמאית ללא כל חיבור לאטמוספרה. מערכת כזו נשלטת ומבוקרת בעצמה, ויוצרת תהליך מחזורי של זרימה והיוצרות לחצים שיכולים לשמש לאפליקציות רבות ומגוונות. הלחצים שפועלים במערכת הם לחצי האיוד/עיבוי הדרושים כדי לאדות/לעבות את נוזל העבודה. בפועל, מערכת כזו נקראת "מנוע תרמי" (Thermal Engine) עם בוכנות ושסתומים נוזליים שיוצר עבודה הידראולית. את העבודה הזו ניתן לנצל באופן ישיר להזרמת של נוזל בין כלי הקיבול, או להנעת מתקנים אחרים. אויר המחשה::: http://img202.imageshack.us/my.php?image=15gv.png
-
בוודאי אני מתכנן משאבת מים שלא מחוברת לפולי של המנוע, אלא משאבה שפועלת על עקרון תרמודינמי חדש. שמנצל הפסדי חום מהמנוע לקירור בשיטת מעבר פאזה. אם התכוונת למה אני עושה את זה אז כי אין לי ברירה, זה הפרויקט גמר שלי לתואר ראשון בהנדסת רכב במנצ'סטר...
-
לא שהוא פספס, אבל אני מתכנן משאבה קצת יותר טובה.......
-
קודם כל תודה רבה על התגובה. תאמינו לי שזו לא שאלה משיעורי בית- מי מכם שהיה סטודנט יודע שאם יש שאלה בשיעורי בית שהוא לא יכול לפתור- הוא פשוט מעתיק מחבר שלו. אני בהחלט לא פותר בעיה תיאורטית, אני פותר בעיה מאד מציאותית. המנוע שהנתונים לגביו הוא מנוע של פיאט דוקטו. (DUCATO). ואני מנסה לחשב הפסדי חום מהמנוע, כדי לתכנן משאבת קירור חדשה לרכב. בקשר לעליית הלחץ החדה. הלחץ במנועי דיזל אכן גדל בצורה כ"כ משמעותית (כמובן בהנחת דחיסה אדיטבטית) זה קורה עקב חזקה פוליטרופית של 1.4 של יחס הדחיסה. אפשר לבדוק את זה בקלות ע"י חישוב פשוט. כמובן שהלחץ לא קבוע במציאות בזמן הזרקת הדלק (במציאות כלום לא קבוע) אבל זה הקירוב שבהחלט ניתן עשות כי שינוי הלחץ בזמן ההזרקה הוא יחסית קטן וזניח ביחס לשינוי הלחץ הראשוני (מנקודה 1 ל2).
-
קישור לתמונהhttp://img468.imageshack.us/img468/9947/diesel1op.jpg
-
קודם כל אני חדש פה וסוף סוף מצאתי מקום שאולי בו יוכלו לעזור לי! אני עושה עבודה על מנוע דיזל של מכונית ואני צריך למצוא את הצריכת דלק הסגולית שלו. יש לי הרבה מאד נתונים על המנוע ועל תנאי הסביבה אני פשוט אומר לכם כל מה שאני יודע נראה אם מתוך כל הבלאגן הזה מישהו יוכל לעזור לי במשהו! קודם כל רק שנדע שאנחנו מדברים על אותו דבר( צריכת דלק סגולית נמדדת בגרם של דלק ליחדת כוס סוס לשעה אחת [gr/hp-hour]) זה מה שאני מחפש ובשביל פרופורציות מדובר על ערכים שנעים בין 170-190 ביחידות הנ"ל. אני פשוט צריך מספר מדויק. אז ככה : מדובר במוע דיזל אטמוספרי (ללא מגדש/טורבו)בעל 4 צילנדרים בנפח של 2500 סמ"ק. 85 כוחות סוס ב 4200 סל"ד 16.7 קג"מ ב 2400 סל"ד. יחס הדחיסה הוא 22.5 יחס אוויר- דלק 14.5:1 (משקלי כמובן) בוכנה אחת מלאה (V-stroke) היא בנפח של 625 סמ"ק ומסת האוויר בבוכנה היא 6.933E-4 קילוגרם.( לפי מודל גז אידיאלי=> PV=mRT) לחץ אטמוספרי 101.3= p1 לחץ מקסימלי p2=p3=7918 Kpa (בטמפ' של T2=1105K לפני הזרקת הדלק וטמפ' של 4026K =T3 לאחר השריפה.) אחרי ההתפשטות T4= 1943 K =>> הנצילות התרמית של המנוע היא 60% . ערך ההיסק הממוצע של הדיזל הוא 42000 Kj/Kg. טמפ' הסביבה היא 45 מעלות צלזיוס (318K) על מנת להקל על החשיבה צירפתי תמונה של מחזור דיזל תיאורטי. והאידקסים של הנתונים מתייחסים תרשים המצורף. אני לא בטוח אבל יש מצב שחלק מהנתונים אולי מיותרים. ויש עוד נתונים ברשותי שחשבתי שהם לא במקום אבל אם צריך אותך, יש לי! כמו צפיפויות של דיזל לעומת אוויר למשל (930 דיזל לעומת 1.127 של אוויר כמובן ביחידות של קילגרם למ"ק) וערכי CP ו CV סטנדרטיים של אוויר. אני ממש אובד עצות לא יודע איך לצאת מזה.... אני מאד אשמח ואהיה אסיר תודה למי שהצליח לקרוא את ההודעה עד לכאן לעבד את האינפורמציה ולהבין על מה אני מדבר ויוכל לעזור לי!
