PopoWax

רוני יקירי, הימנעותך מלהתייחס לשאלתי הישירה והחד-משמעית מעידה כי, לכאורה, יש דברים בגו. היות ואתה נמנע מ"להפליל עצמך", מקובלת עלי עדותו של דני שהיא מדוייקת ועשירה בפרטים שניתן לאמת אותם. רוני, מה עבר לך בראש כאשר ביקשת מס' להעביר המסר לדני בארוע בו נפגשתם? מה עבר לך בראש באותם יום-יומיים שלאחר הארוע, עד שהתקשרת לדני לסלולארי האישי שלו? איך תכננת להסביר לקהל הקוראים הנאמן לך את הספין-אוף המדהים הזה? מה היית מספר לנו? שדני עבר ארוע מוחי ועל כן זימנה אותך המשפחה לעזרה? שדני הלך לאיזה גורו הודי שהחזיר אותו למוטב? מה, לכל הרוחות, היית מספר לנו? רוני, אני מכיר אותך ומכיר את דני. כשדני אומר שהוא היה מטומטם להסכים לפשרה שהוצעה, אני מסכים איתו. דני בחור מפולפל בעסקים אבל הוא ילד נאיבי כאשר דברים מגיעים למישור של יחסים בינאישיים. אתה בהחלט לא איש עסקים, ניחנת בעילוי בתחום העיתונאות המוטורית ואתה סוציומט בתחום הבינאישי. מדהים איך אתם משלימים זה את זה. כמו זוג גרוש שלא מוכן להיפרד ומעת לעת נפגש לעוד זיון בבית מלון. מה, לכל הרוחות, עבר בראשו של דני כשהסכים באבחת לשון אחת לקבל אותך לעבודה ככתב? איך הוא היה מסביר זאת לקוראי "אוטו"? אבל לא, אתה לכאורה, רצית לחזור ל"אוטו" כעורך..! רוני, איכזבת. שלום ולא להתראות.

אלה לא סיפורי רכילות וזה בדיוק גוף העניין. אני מכיר את דני ואני מכיר אותך. בתשובה לשאלה 1 יצאת בסלסול, אבל אני מבין מזה שאכן נפגשת אישית עם דני לסיכום התביעה. כשצריך, אתה יודע לדבר עימו ישירות ולסגור עניינים פנים אל פנים, גם לאחר שנים של דם רע בינכם. מהתשובה לשאלה 2 אני המום! דני?

רוני יקירי, השב בבקשה לשאלות ששאלתי. האם היה או לא היה הדבר?

למר רוני אהרנוביץ' - דני העלה כאן 2 נקודות עליהן אתה מתבקש להגיב, בבקשה. באופן ישיר וללא סלסולים. כן או לא- 1. האם נפגשת אישית עם דני וביקשת שיבטל את התביעה? 2. האם פנית אישית לדני וביקשת לחזור ולערוך את "אוטו"?

חברים יקרים. המסמך הרצ"ב לקוח מבית המשפט העליון. זה הדיון שסגר את הגולל המשפטי וחילט את הדין ודברים בין אוטו לרוני. קראו בעיון ותראו על מה דברים היו אמורים, באמת ותסיקו מסקנות בעצמכם, לא דרך הפילטרים של הצדדים דאז והגרופי'ס שמצטרפים כעת לעניין. בבית המשפט העליון רע"א 6139/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל המבקש: רוני אהרנוביץ נ ג ד המשיבים: 1. אוטו מגזין בע"מ 2. דני פרומצ'נקו 3. עו"ד שמואל מינצר - בורר בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיק ה.פ. 2121/96 שניתן ביום 1.9.97 על ידי כבוד השופטת ר' שטרנברג אליעז בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן 2: עו"ד צבי בר-נתן ואח' , בשם המשיבים מס' 1 החלטה 1. המבקש הוא עיתונאי שיזם את הוצאתו לאור של ירחון הרכב "אוטו" (להלן - "הירחון") וכן ערך אותו1993 . המשיבה מס' 1 (להלן - "המשיבה") היא המוציאה לאור של הירחון. המשיב מס' 2 - בשנים 1986(להלן - "המשיב") הוא מנהל ובעל 87.5% ממניותיה של המשיבה והמבקש היה הבעלים של 10% מן המניות. כמו כן ערך המבקש דרוג של מכוניות המשווקות בישראל. אחרי שאחת מסוכנויות יבוא הרכב הביעה מורת רוח על פרסום הדרוג, הורה המשיב להפסיק את פרסום הדרוג. בשל כך הפסיק המבקש את עבודתו אצל המשיבה ביום 31.12.93 . כן הגיש נגד המשיבים תביעה לסעדים שונים אשר, לפי הסכם בוררות בין בעלי הדין, נדונה בבוררות לפני המשיב מס' 3 (להלן - "הבורר"). הבורר פסק למבקש מקצת הסעדים שתבע. בין היתר קבע שעליו להעביר את מניותיו למשיב תמורת150,000 ש"ח. כן פסק לו סכום של 2,130 ש"ח. את הוצאות הבוררות, שכר הבורר ושכר טרחת עו"ד, בסך של 30,000 ש"ח, הטיל עליו. בקשתו של המבקש לבטל את פסק הבוררות נדחתה בעיקרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו, שאישר את הפסק, תוך ששינה את "חלוקת הנטל" על ידי הטלת מחצית ההוצאות ושכר הבורר על המשיבים. מכאן בקשתו של המבקש להרשות לו לערער. 2. בפסק דינו בחן בית המשפט המחוזי את העילות שעליהן השתית המבקש את בקשתו - חריגה 9) לחוק) - ) 3) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן - "החוק") ותקנת הציבור (סעיף 24 ) מסמכות (סעיף 24 ודחה את טענותיו של המבקש לגבי כל אחת מן העילות בהנמקה מפורטת. כן דחה, ואף זאת על פי נמוקים מפורטים, את השגותיו על שכרו של הבורר (סעיף 32 לחוק). בבקשתו שלפני עמד המבקש בעיקר על הטענה שהפסקת פרסומו של הדרוג היתה "הפרה גסה של כללי האתיקה העיתונאית" וכן "הריסת התשתית הרעיונית של העיתון אותו הקים". לדעתו, היה על בית המשפט לקבוע כי מטעמים של אתיקה עתונאית ושל חופש הביטוי "תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור" 9) לחוק) ולפיכך היה עליו לבטלו. לא מצאתי יסוד לטענה. כפי שקבע בית המשפט, לא התימר ) (סעיף 24הבורר לקבוע הלכה בתחום האתיקה העתונאית, אלא פירש סעיף בהסכם בין בעלי הדין. לפי פירושו היוהמשיבים רשאים לאסור לפרסם את הדרוג ולפיכך לא הפרו את ההסכם. כמו כן לא מצא בית המשפט "בשיקוליו של הבורר משום פגיעה בזכות לחופש הבטוי או בתקנת הציבור". המבקש בחר לעזוב את מקום עבודתו ולא התיצב במשרדי המשיבה החל ב 31.12.93 ולפיכך לא נותר לבורר אלא לקבוע מה שקבע. בא כח המבקש שטח בבקשתו טענות כבדות משקל, אשר על רקע עובדתי אחר היו ראויות לדיון. בנסיבות הפרשה שלפנינו, אין טענותיו מצדיקות התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 3. הבקשה נדחית. ( ניתנה היום, כ"ה בחשון תשנ"ה ( 25.11.97 ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי