yoel pelerman

לעולם הירחונים סניף בדמות חנות בדיזנגוף סנטר (קומה ב') וסניף בדמות בסטה מפלס אחד נמוך יותר. בעיקרון, מנוי לשנה של מגזינים למיניהם זול מאוד, צריך רק לברר את דמי המשלוח

תגובה אחרונה ופרידה (בעניין זה) אחת מן השתיים: או שרוני אהרנוביץ' חושב שאתם מטומטמים או שהיכולת הלוגית שלו בגובה הרצפה. רוני אהרנוביץ' הודה כי בשלושה עניינים תקף באופן חמור את אוטו על-סמך המצאת טקסטים ויצירת מניפולציות. לכן: או ששיקר שלוש פעמים (פעמיים בשם בית המשפט העליון) או שהבעת הצער שלו היא שקרית. רוני אהרנוביץ' פרסם את "הבעת הצער" שלו לא בגלל שנתקף ייסורי מצפון על פרסום דברי שקר אלא מכיוון שהיה ברור לו מה יהיו תוצאות המשפט. ובהקשר זה, ההבחנות בין משפט ובין הסכם, בין התנצלות והבעת צער הן קשקוש. הטענה כי כל העניין עוסק בניסוח פשוט עלובה. והוא לא עוצר כאן. "עובדות נטו" כותב מי שפרסם שקרים בהמוניהם; "עובדות נטו" כותב מי שפיזר רמזים מכוערים בצמוד לשקרים על שלושה אנשים רק כדי לפגוע באמינותם, רק בגלל שעבדו באוטו, רק בגלל שנאלץ להודות כי שיקר; "עובדות נטו" כותב מי שב-2005 מודה כי לא קרא את אוטו מ-1996 – אך מעז להתייחס לאיכותו, לאמינותו או למי שכתב בו. בעניין הזה קיימת רק רק "עובדת נטו" אחת: רוני אהרנוביץ', במסע הנקמה האובססיוי שלו על מה שאירע לו לפני 12 שנים, יפגע בכל אחד ולא יבחל בכל אמצעי, שקרי או מזוהם ככל שיהיה. ודבר אחד בטוח: מכיוון שהוא מזהם האוויר היחיד, ביום שיפסיק האוויר יתחיל להיות נקי יותר ויותר. "אל תהי יראה מן הצדוקים ואל תהי יראה מן הפרושים, אלא היי יראה מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".

תגובה זמנית והסבר לחברי הפורום אתם צודקים. כל העניין הזה מכוער מאוד. ובאמת, חבל שכך הדברים קורים וחבל שהאווירה בפורום זה, של הצעירים, אינה מאפיינת את מה שקרה עד עכשיו. אבל מכיוון שהדברים נכתבו כפי שנכתבו ופורסמו ברבים לא ייתכן שלא להגיב עליהם. לא ייתכן כי אמירות כאלו יישארו ללא מענה. לא ייתכן כי אנשים ששנים חיים תחום זה, מתפרנסים ממנו והאמינות היא תנאי הכרחי עבורם ייפגעו רק בגלל שאיש אחד בא חשבון עם איש אחר, ועל הדרך עושה את הדברים המאוד חמורים האלו. בישראל 20-30 עיתונאי רכב הכותבים במגזינים, עיתונים יומיים ואתרי אינטרנט. מהם טובים יותר, אחדים משעממים פחות. כל אחד מהם עוסק בדבר אחד: רכב, אחדים כותבים גם על דברים קשורים כגון בטיחות, נהיגה, טיולים ושאר ירקות. איש מהם אינו עוסק בעמיתו, בוודאי שאינו פוגע בו וכמובן שאינו משקר ומשמיץ. רק אדם אחד עושה זאת. שנים על-גבי שנים מנהל רוני אהרנוביץ' מלחמה עקובה משקרים והשמצות נגד דני פרומצ'נקו ומגזין אוטו (בהחלט לא רק הם; הרשימה ארוכה). מתוך כך, ולאחר שהתגלה קלונו ברבים, עבר רוני אהרנוביץ' להשמצות אישיות, נתעבות ושקריות נגד שלושה אנשים שעבדו שם, טינף את שמם על בסיס שקרים והמצאות, וכנגזר מזה גם את שמם וכבודם של אלו שכותבים ובעיקר עורכים כיום באוטו/אוטושטח. מעולם לא היה לי עניין בדברים האלו. הגבתי בהזדמנות אחת – בתחילה באופן ענייני - בפורום של רוני אהרנוביץ' לכל מה שנכתב שם על המגזין אותו ערכתי – והדברים צונזרו מייד. מכיוון שהדברים נמשכו – הוגשה תביעת דיבה ("תבע אותי" כתב לי אהרנוביץ', כאשר ביקשתי ממנו, בפשטות, שיפסיק ויתרכז בכתיבה על מכוניות). אם רוני אהרנוביץ' היה מניח לכל זה עם פרסום ההתנצלות – מה טוב. אלא שרוני אהרנוביץ' לא רק שלא עשה זאת אלא פרץ בהתקף חדש, שכל-כולו ביזוי, שקרים ושאר מרכיבים מכוערים, כאשר הוא פוגע ישירות בכבודם ואמינותם של שלושה אנשים - רק משום שעבדו באוטו. ואם חברי פורום, שמעידים על עצמם שהם קוראי אוטו שנהנים ממנו, מבולבלים ממה שכותב על העיתון וכותביו אדם שלא קרא אותו אך (גם) שיקר ביחס אליו, דבר אחד ברור: למרות המסע לעבר, למרות האריכות, למרות הדברים הקשים: הכיעור צריך להיחשף. הסיפור אינו אוטו, מגזין אותו איני עורך מזה כחצי שנה. הסיפור הוא פגיעה בלתי-נסלחת באנשים שלא עשו דבר לרוני אהרנוביץ', אך זה, מסיבותיו שלו, החליט לפגוע בהם כאנשי מקצוע וחמור מכך: כבני אדם. אין ספק. בלי כל זה, תחום המכוניות והנהיגה יכול היה להיות כפי שצריך להיות: כיף ועניין. צריך רק שהרעל יתפוגג.

ממש בצמוד להתנצלותו של רוני אהרנוביץ' על השמצות ושקרים שהפריח במשך שנים, גם בשם בית המשפט העליון, פרסם אהרנוביץ' כתב פלסתר משולש המתייחס ל"משת"פים": הלל פוסק, טל שביט וכותב שורות אלו. רוני אהרנוביץ' ממשיך לרמות ולהטיח האשמות מופרכות באנשים (ואפילו להביא קישורים לדברים שביחס אליהם הודה כי שיקר) – הכל בגלל אובססיה שאין לו עליה שליטה. תגובה ישירה והכרחית לזיהום סביבתי 1. אתה המצאת אותי? הזיה ראשונה, לא אחרונה (קביעה כזאת, לגבי כל אחד אחד, נחותה מוסרית, אבל גם זה לא חדש). קיבלת אותי לטורבו (כרכז מערכת, לא סגן עורך) לאחר שבשיחה קצרה מאוד הצגתי בפניך רשימה ארוכה מאוד של בעיות (שני גיליונות ועשרות הערות עקרוניות); כאשר הגעתי לטורבו ב-84', כבר עשיתי ברברס את מה שאתה לא תעשה לעולם בנסיעה לפנים (נהג צעצוע נשאר נהג צעצוע), שלא להזכיר תחומי ידע שלא ידעת אפילו על קיומם; ובעיקר: לטורבו כמעט ואין כל קשר לביוגרפיה שלי בתחום זה. ביטויים כמו "מתק שפתיים" בהקשר הזה בזויים כמו מי שכותב אותם. 2. הטענה, כי הפכתי לשתדלן מטעם הנהלת טורבו וכו', היא עוד שקר (בגלל זה ניסית לסדר לי מוטוגוצי לה-מאנס 850 וההנהלה היא-היא שחסמה זאת?). לגבי אתיקה דאז: אתה רצית להכניס מילים משלך לדברי מנכ"ל המנהל לבטיחות בדרכים, בראיון שערכתי (כדי לנגח אותו[!]). כמה פעמים מוחזרה כתבת הדלק שכתבתי? פעמיים? שלוש? מה עשית עם הכתבה על כבישים ובטיחות? למדת, הפנמת והשתמשת? (אין דבר, אתה לא היחיד). ועוד: אל לו לאדם שהמציא חוקים מעוותים בעברית לתת ציונים לאחרים (ואתה כנראה לא יודע מה זאת שפה מליצית). 3. בפשטות: היה מגעיל לעבוד אתך בטורבו. אדם שמתגולל על העובדים שתחת מרותו בגלל שגיאה, בדיוק מהסוג שהוא מייצר (ואז מתייחס אליה בסלחנות מפליגה) – הוא אדם לא-ראוי מוסרית, פגם המכתיב את דרכך כל השנים. על הצרחות שלך (ועוד כמה קטעים) בפעם אחרת. 4. מי שמנופף באתיקה, טוב היה לו סיפר כי השותף העיקרי שלו באוטו עם הקמתו היה יבואן ב.מ.וו. עניין זה הוסתר, כמובן, תמיד. 5. לגבי הבנה במכוניות – כאן אנחנו כבר באזורים פאתטיים. מי שכתב, למשל, על ב.מ.וו Z1 מה שכתב (כולל הכיתוב האידיוטי על השער), שלא לדבר על הנוסחה המגוחכת לחישוב היכולת הדינמית (לפיה, אגב, להאמר H1 יכולת דינמית גבוהה מזאת של למבורגיני), עדיף כי יסכור את פיו. מכיוון שקראתי לא מעט מבחנים וכתבות שכתבת/ערכת, כולל ניתוחים תמוהים ושאר קשקושים, כדאי שתיקח בחשבון כי רמת הרעש שאתה מייצר גבוהה בהרבה, אבל בהרבה, מיכולתך האמיתית – וכן, היום כבר רוב המעטים שמכירים אותך יודעים את זה (הפכת לבדיחה בלא מעט פורומים; זוכר? לפני שנים התנדבתי לעזור לך באתר בעניין ההבדלים בנתוני הספק לפי תקנים שונים; כבר לפני שנים נכתב באוטו על הנוהג של E-NCAP לבחון פעם שנייה. ובעניין זה: כדאי שתלמד מהו תקן ומהי עמידה בו לפני שאתה מייצר קולות חלולים). 6. הרעיון כי הגעתי למוטו על כנפי טורבו מעיד על בעית הזיה חמורה ביותר ותפיסת מציאות בעייתית. מילא הפער בשנים (ארבע מטורבו למוטו, עם עיסוקים שונים לגמרי), מילא אהבת הרכיבה שלי, אבל האפשרות כי היה קיים קשר בין טל שביט וביני היא כנראה מעבר ליכולת ההבנה שלך. 7. האפשרות כי "רכב פלוס" פשוט הציע גישה אחרת בהגשת מגזין, כמקובל באירופה (גם ברכב, לא רק), כנראה פשוט מעבר לבינתך. נכון, לא היו שם בחורות בעירום וכתבות של 15 עמודים למירוץ. ובקשר לאמריקאיות: אתה, כמובן, מעולם לא ערכת מגזין שבו כיכבו אמריקאיות. 8. הקטע בעניין הניסיון משעשע אף הוא. אתה, כידוע, יצקת מים על ידיהם של עורכים נעלים במשך שנים הרבה, ורק אז קידשה אותך השכינה והוסמכת כעורך טורבו. לא? מוזר. אם כך, אילו כללים שחלים על בני-תמותה רגילים אינם חלים על הוד קדושתך? (זה הרי גם הקטע שלך עם דני פרומצ'נקו שמינה עצמו לעורך אחראי [עניין מקובל בעולם ובארץ לגבי מו"לים/בעלי-מגזין]). אם היית ראוי, ואתה לא, הייתי מספר לך מה תפקידו של עורך אחראי במגזין, והיית לומד משהו. ולעניין בכלל: (גם) הידע הטכני שלך, גם כיום, לא משהו (הנה אני מנומס); התכבד ושתוק. 9. לגבי הידע, המקצועיות והניסיון שלי: קטונת. 10. מה יש לאביר האתיקה, דוכס היושר ורוזן האמינות לומר על 100 גיליונות אוטו שערכתי, 700-800 מבחנים שהתפרסמו (שביעית מהם השוואתיים) ו-1000 מכוניות לערך שעברו בו בתקופה של כמעט עשור? הנה: "קורא אוטו כתב באחד הפורומים". ולעניין ההתנהגות החביבה: אני מרשה לעצמי, גם בשם דני פרומצ'נקו (ולא דיברתי אתו), להתנצל על התנהגות שכזאת. אגב רמזים פרימיטיביים: למה שלא תספר כי חיפשת אצל עמיתיי חומר "מפליל" נגדי? ולמה שלא תספר מה מצאת? אבל זה מה שיש כאשר אדם שקוע עד צוואר במדמנה האישית שלו. אבל אין דבר, אתה הרי תמשיך לחפש כל דבר, לרשום ולתייק ולהסביר הכל דרך המסנן המעוות שלך. 11. ובעיתון כזה עבד, עד יומו האחרון, אברהם פורת, בו כתב, בו יצר – ועשה זאת שבע שנים וחצי לאחר שעזבת. הוא לא משת"פ? "חרא של איש" אמר פורת (אל תעשה פרצוף; זה היה כאשר התקשרת אליו, לאחר כמעט שנה[!] שלא דיברת אתו, לשאול על מספר הטלפון של אלואטו מפיז'ו; אפילו לשלומו לא שאלת אז. וכן, זה היה מהביטויים היותר-צמחוניים). 12. קראתי את הקטע על הכתבה שלי ב"הארץ" על פורמולה 1 – והתרגשתי. פשוט, לא ידעתי שיש לי מעריצים (בארון, אבל מעריצים). מכל האנשים, אתה זוכר מה כתבתי על מנוע פיז'ו לפני חמש-שש(!) שנים בכתבה על פורמולה 1 – מה אומר ומה אדבר. העליבות (מונעת על-ידי קנאה ותסכול?) פורצת גם כאן: "לא טרחתי לחפש... פה ושם" – והנה זיכרון מופלא שכזה. אגב, הטיעונים שלך אפילו לא יכולים לזכות לתואר "מבישים" (היה/לא-היה במירוצים) והדימויים לא חוצים את אלו המקובלים בגן מלכה: חתלתול וכו'. בעניין הנורמה האתית/פיז'ו/פורמולה 1 – פרט לחולניות הנוטפת: כבר סיפרת לקוראיך שהיית יועץ-בשכר של יבואני פיז'ו/סיטרואן? ולמה אתה כבר לא? כבר סיפרת להם שאתה הוא זה שקונה מודעות מיבואני הרכב אותו אתה בוחן לאתר נטקאר? 13. ואם זה כל מה שמצאת לאחר כל-כך הרבה מאות כתבות שכתבתי, גם מכך עולה כי כל האמירות שלך אינן אלא מה שהן: השמצות נתעבות חסרות כל ביסוס. וכך לגבי האחרים: הטענה כי אברהם פורת לא דיבר עם הלל פוסק בחודשים האחרוניים לחייו היא (עוד) שקר, ובהקשר של פורת שאיננו - שקר נאלח מאין כמוהו; טל שביט כתב על מכוניות בעיתון ימני – וואו (אגלה לך סוד אפל: הוא גם מרכיב משקפיים); אגב, ומה עם רמי גלבוע? ממש לא יפה שהפעם לא הכפשת גם אותו (גם הוא כתב באוטו במשך שנים לאחר שעזבת); בעצם, הרי התגוללת כמעט על כל מי שעבר בסביבה (מגיל מלמד דרך עיני ז"ל לאחר שנפטר[!] ועד ד"ר משה בקר ועוד תריסר או שניים). בינינו: לא נראה לך חולני? ובעניין זה ממש: לקראת סוף 2005 אתה בא חשבון על כך שהקימו עיתון מתחרה לאוטו ב-1992; בהתייחסות להלל פוסק אתה מציין כי לפני 18 שנים כתב אצל אדוארד אטלר (ועל הדרך מתעקש כאילו-להעליב גם אותו ובאופן כה-אינפנטילי)... 14. אתה "יודע" שלא הייתה לי – או להלל פוסק בהיותו עורך אוטו (14 חודשים, לא 24) – "עמדת שליטה" בעיתון אותו ערכתי. אתה יודע? מהיכן אתה יודע? היית שם? שמעת? ראית? יש לך מידע? הצלבת מקורות? ניתחת חומר? אתה מכיר את הנתונים? קראת טקסטים שמוכיחים ולו פרומיל מהאמירות המעוותות שלך? אתה יודע מה עשיתי שם ואיך? "לא קיבלתי את הרושם"; מה אתה אומר. מי שתפיסת המציאות שלו כל-כך לקויה, מן הראוי שלא יספר בשער בת-רבים אם קיבל רושם או לא. אתה, אל תשכח, כתבת כי לא קראת את אוטו מאז 96', אין לך מושג ירוק לגביו, והודית בשקרים שכתבת עליו. 15. כן, קשה לך להבין – לא הצד חזק שלך בעוד כמה תחומים (כמו, למשל, למה לא מביאים תיבות ידניות, או מדוע לא מביאים גרסה כזאת או אחרת [בעיה שלך כבר בטורבו]) – אבל מה לעשות ואכן לא זכרתי באותו רגע בו שאלת מה אביב לביא כתב עלי (ועל בן כספית, אלי ישראלי ועוד כמה). ובעניין זה: הארץ פרסם את מכתב התגובה שלי ואביב לביא התנצל בפני בשיחת טלפון; אתה הסרת את התגובות שלי מהאתר שלך - ובעיקר: המשכת בשקרים. לא רק שאתה לא דובר אמת, אתה גם לא הגון באופן מהותי. 16. אגב הגינות. מדוע שלא תספר לקוראיך כי בסיפור הכוכבים נתת ציונים לדגמים שחודש קודם כתבת עליהם (ולא נהגת עליהם): "לא ידוע לנו"? מדוע שלא תספר כי פשוט העתקת ממגזין בריטי? מדוע שלא תספר כי לא יידעת על-כך את קוראי אוטו דאז? לזה קוראים, בפשטות, הונאה. ובעניין זה: כיום אתה מתייחס לדגמים שלא נהגת עליהם מעולם והידע שלך עליהם בא מחו"ל – ולא מציין זאת בפני קוראיך (כולל הבדלים נדרשים בנוחות ובמפרט). לא כך? 17. ובקשר למשפט שהתנהל בגלל תביעת הדיבה הפלילית שהגיש נגדך דני פרומצ'נקו – ובגללו נאלצת לפרסם את ההתנצלות על דברי השקר שלך. מדוע שלא תספר לקוראיך על רעידות הידיים שלך כאשר חקרת אותי ותיאוריות הקונספירציה שלך (מין מהדורה לעניים לסיפורי "אזור 51") קרסו להן, נלעגות ומעוררות רחמים? ולמה שלא תספר כי הטענה העיקרית בעניין מסע איסוזו הוצגה ככלי ריק, כאשר עלה כי אוטו שילם על ההשתתפות? 18. ובעיקר: זה לא אתה שכתבת את מסכת השקרים על "מכונית השנה" של אוטו בלי שקראת, ראית ואפילו היה לך בדל מושג בעניין זה? זה לא אתה שכתבת דברי שקר בשם בית המשפט העליון – פעמיים? 19. הרעיון, שתחילתו או המשכו של אתר מוטוקאר קשורה באיזושהי צורה לאתר נטקאר, מעיד על ליקוי מערכות מוחלט (הרי האשמת גם את בני ברק מידיעות – שלא פתח מעולם את נטקאר – כי הוא מעתיק מהאתר שלך). 20. אז מהיכן השנאה, השקרים, העיוות החולני של המציאות – גם לגבי, גם בהקשר של הלל פוסק וטל שביט? הנה ההסבר. אני, שלא נמצא מזה חצי שנה באוטו – משם הלכתי בגלל סיבותי-אני – מודיע לך כדבר הזה: א. מי שקבע בראשונה איך ייעשו מבחנים ומה תהיה תכולתם, ומי שעבר על החומר לאחרונה בכל השנים בהן ערכתי את אוטו - הייתי אני; ב. דני פרומצ'נקו מעולם לא הכתיב/אמר/קבע/הביע-רצון בדבר תוצאות מבחן זה או אחר; ג. דני פרומצ'נקו, מצדו, כתב דברים שליליים על מכוניות והיה שותף למבחנים השוואתיים שהיה בהם זוכה אחד וכמה מפסידים (והיו מקרים בהם דעתו לא התקבלה); ד. טקסטים של דני פרומצ'נקו עצמו טופלו בדיוק כמו אלו של כל השאר; ה. לא היה יצרן/יבואן שדגמי המכוניות הקשורים בו היו חסינים מביקורת – עובדה שמצאה ביטוי לגבי כל אחד מהם מספר פעמים; ו. יתירה מזאת: לא מעט פעמים הגיבו יבואנים באופן קשה, מהבעות כעס ועד חרם כלכלי. 21. כל זה הרי לא מסתדר עם המלל הנאורוטי והשקרי על דני פרומצ'נקו (חוץ מציטוט המשפט הלא-חכם של דני פרומצ'נקו, שלא מביא בחשבון את הקשר השקר שבכוכבים), על האינטרסים שלו, על השלמונים שקיבל ושאר זוהמה שאתה מתעקש לפזר עליו ועל אוטו במשך עשור-פלוס (אפילו לפורת שיקרת בעניין חוזה כביכול עם פולקסווגן). הרי היו שם עוד אנשים – כן, כולל פורת; מה עושים? מטנפים גם אותם; וכן, שוב: לשיטתך גם פורת היה משת"פ. 22. אבל כל מה שקרה שם במשך עשור לא חשוב. לתיאוריות שלך אין צורך בעובדות; לתיאוריות שלך יש צורך רק במה שמפעיל אותן מאז סוף 93': תפיסה חולנית של המציאות, שנאת אדם, תסכול ילדותי וניסיון אומלל וחולני לבוא חשבון עם דני פרומצ'נקו (דרשת ממנו פיצויים על "עושק מפעל חיים" או משהו כזה, הלא כן?) - ומתוך כך עם אלו שהיו קשורים עם אוטו-לא-של-אהרנוביץ'. 23. כל זה היה ראוי למנוד-ראש משתתף-בצער אם כל העניין החולני הזה היה נשאר בינך לבין עצמך. אולם, השילוב הנתעב הזה של דברי שקר, עיוות מציאות ועלבונות אישיים – הכל בגלל תסכולו של אדם אחד שיש לו, וזאת עיקר הבעיה, במה – הוא דבר שיש להוקיע. גם בגלל הדברים עצמם, גם בגלל הצביעות העוטפת את המצג החולני הזה. 24. טוב שהטכנולוגיה העכשווית אינה מאפשרת להעביר ברשת ריח. המקלדת שלך, מן הסתם, עתירת צחנת-רקב. אתה, ששיקרת בעניינים חמורים, עשית זאת במשך שנים ונאלצת להודות בכך – בעיקר ביחס לאדם אחד, דני פרומצ'נקו, אבל גם ביחס אלי – וממשיך בכך, ראוי לכל גינוי. העובדה כי ממש בצמוד לפרסום קלונך, אתה מעז התגולל בציבור על אנשים שעבדו/עובדים באוטו (ומתוך השיטה, גם אלו שעורכים שם כיום ושמם לא הוזכר), לשקר ולפגוע בכבודם האישי, אמינותם ויושרם המקצועי, נתעבת מאין כמוהה. יש להוקיע אדם כמוך, ממש כשם שיש לקחת בעירבון מאוד מוגבל כל דבר אחר שתכתוב. יואל פלרמן עורך אוטו 1995-2005 (להוציא 99')