בוודאי שהיא שיקול חשוב. לקחת מקרים קיצוניים.
ואגב גם ב 30 קמ"ש יש אנרגיה לא מעטה שצריכה להתפזר.
ברכב ישן עם "פח חזק" ושלדה חלשה אתה תצא עם פציעות/ שברים.
ברכב מודרני אתה תצא בלי שריטה (קרה לי).
תאונה ב 100 קמ"ש תתרחש אם נסעת מאוד מאוד מהר. אם תיסע כחוק על 100 קמ"ש ותספיק לבלום, והתאונה תתרחש סביב 65 קמ"ש שזו המהירות שבודקים את המכוניות במבחני הריסוק האמריקאי והאירופי, ואתה תהיה ברכב שקיבל ציון גבוה, רוב הסיכויים שתצא במצב סביר, בעוד שברכב שקיבל ציון מאוד נמוך המצב יהיה גרוע מאוד.
אתן לך דוגמה: קרובת משפחה עברה תאונה כי רכב אחר לא עצר בעצור. היא הייתה על 90 קמ"ש לא הספיקה לבלום ופגעה בו. נהג הרכב השני נפצע אנוש, התוצאות של הפגיעה שלה היו שברים בצלעות ובמקומות נוספים, אמנם היום 3 שנים אחרי היא עדיין סובלת מכאבים ולא חזרה לעצמה 100% אבל תודה לאל עומדת על הרגליים ומתפקדת עצמאית.
לרכב שלה היו 3 כוכבי בטיחות והוא היה ישן יחסית. מאמין שאם התאונה הייתה מתרחשת ברכב חדש יותר, הפגיעות היו קלות יותר.
ואם חלילה התאונה הייתה מתרחשת ברכב כמו סובארו DL או סוזוקי בלנו ישנה שקיבלה כוכב בטיחות אחד, אללה ייסטור.
**עריכה: דבר נוסף שמשפיע על בטיחות הוא מצב המכונית. רכב שתוחזק כראוי יהיה בטיחותי ואפילו לא יגיע למצב של תאונה אם יש לו בלמים איכותיים וצמיגים איכותיים והכל מתוחזק בזמן.
רכב לא מתוחזק, יהיה פחות בטיחותי. מה גם שאם הרכב עבר כבר תאונה אחת ותיקנו את השלדה, הרכב לעולם לא יחזור למצבו המקורי.
תודה על התשובה.. אבל במציאות של היום? האם רוב הרכבים כולל המיני הקטנות לא עומדות בסטאנדרט מסוים שהוא כבר מספיק טוב? לעומת לפני 10 שנים בוא נגיד..