Jump to content

FighterJet

  • הודעות

    4
  • כאן מאז:

הנקודות של FighterJet

חדש בפורום

חדש בפורום (1/14)

1

מוניטין

  1. שוב, ביקשתי לא להטיף, נכון? הבנתי את הטעות שלי ומן הסתם שעבר כבר זמן מאז התקרית. אני בן 20 לוחם פלס"ר שריון, אם אתה מכיר. לא ילדון בן 17.. והן לא היו פרחות. אנשים עושים טעויות.
  2. כן, אבל הכוונה שלי הייתה זה שלא שתיתי ברמה חולנית ששחכתי מי אני ומי האנשים שאיתי, כי אז לעלות על ההגה זה אסון עוד מהרגע שפותחים את הדלת.
  3. לגמרי. מוסר ההשכל הוא שכמו שאני יצאתי "זכאי" בגלל תקלה טכנית, לנהג אחר יכל לקרות בדיוק ההפך, שהוא לא שתה וזה היה מראה שהוא לא עבר את הינשוף. רציתי רק לציין לחברי הפורום, שאולי חושבים שזה מדויק ב100%, לאלה שמאמינים ככה לפחות, שזה לא נכון.
  4. אהלן, אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי לפני חצי שנה בערך. קודם כל, אני אוהב את הקהילה ומאוד מכבד את האנשים שכאן, יש פה חבר'ה בעלי רמה גבוהה בכל מה שקשור למוטוריקה ורכב, ואני כל כך אוהב את העובדה שזה אחד הנושאים היותר מעניינים, אותי לפחות. אחרי מה שאני אכתוב פה, אני מבקש - לא להטיף לי. אני הייתי מודע\אני מודע עכשיו\ואני אהיה מודע בעתיד על הטעות המטומטמת הזאת שעשיתי, אז בבקשה - תחסכו את ההטפות. היה לי מספיק זמן לחשוב על זה ולהבין איזה אידיוט יצאתי. אני רק רוצה להגיד לכם למה אי אפשר לסמוך על מכונות אלקטרוניות, כי כמו שהן יכולות לבוא לטובתך - ההפך גם יכול לקרות. אני לוחם בצה"ל, כמו שאתם יודעים - יציאות לא הכי הכי בעולם. במקרה, יש לי חבר שגם הוא בקרבי ושנינו יצאנו לקורס מסוים ויצאנו במשך 3 שבועות חמשושים. לשנינו יש רישיון, הוא לא נהג חדש ואני כן. ההבדל ביני לבינו זה שיש לי רכב פרטי משלי, שאני מטפח ומוציא עליו את מיטב כספי. גם לו יש, אבל הוא סוג של שלו-של דודה שלו. בשבועיים הראשונים, לא היה אכפת לי להיות נהג תורן. היינו נוסעים ליד העיר, הוא היה שותה וכו', ואני הייתי שותה קצת קולה, אוכל משהו, והינו חוזרים בלילה. ככה היה בשבועיים הראשונים, כל שבוע מקום אחר, אבל אני לא הייתי שותה. בשבוע השלישי, האחרון, לא החלטנו לאן נסע. אז הוא אמר לי בוא נלך לבית של איזה ידידה, נשב קצת, נגבש דעה ונסע למקום שנבחר. בכיף. הגענו לבית של הידידה, והיתה שם הרבה שתיה! הרבה! וזה כולה 3 קילומטר מהבית שלי בירידה, אז אמרתי לעצמי, יאללה, הפעם אני אשתה, ואחזור הביתה ברגל! מקסימום מקסימום אזמין מונית, ומחר (בוקר של שבת) אני אעשה מד"ס למקום שבו חניתי ואקח את האוטו. אחריות, נכון? מתחילים לשתות, מגיעים עוד אנשים, ועוד ועוד.. בסה"כ 10 אנשים. שתיתי איזה 4-5 לונגים של וודקה עם קצת XL וכו'. שעתיים בערך אחרי שהגענו, אמא של אותה ידידה ביקשה מאיתנו אם אנחנו יכולים ללכת למקום אחר, כי יש לה עבודה והיא צריכה לקום מוקדם ואנחנו קצת מרעישים. בסדר, החלטנו שנלך לאנשהוא. בעיר שלי אין כל כך מה לעשות, אז האופציות דיי מינימליות, ויש איזה מועדון או שניים, משהו ממש מעפן. אבל הבנות שהיו איתנו רצו ללכת לשם. אני הצעתי שנלך ברגל, זה 2 קילומטר בירידה! למרות שהיה קריר, כולם שתו, מה שאומר שכולם פחות או יותר חמימים, אבל לא. הבנות התעקשו לקחת מונית. ומונית עולה איזה 30 שקל, ובשביל מה? 2 דקות נסיעה? ואז הגיע הדבר הכי טיפשי שהחלטתי בחיי - בואו נסע באוטו. חשבתי לעצמי, חבל שנזמין 2 מוניות אם יש לי אוטו. הכנסתי 5 אנשים לתוך הרכב (נהג חדש, כן?) בזמן שהאחרים מחכים למונית. סבבה, שמים מוזיקה ונוסעים. כמו שהזכרתי לכם - נסיעה של 2 דקות. ברגע שאני בא לפנות לאיזור שנמצא בו המועדון, 3 ניידות משטרה. השוטר מסמן לי לעצור עם הפנס, לא עצרתי, אלא עקפתי אותו ופשוט חניתי ממש בסוף החניה, דוממתי, יצאתי מהאוטו, בזמן שחבר שלי מעיף את כולם מהרכב, והשוטר שאל אותי למה לא עצרתי, הסברתי לו שלא שמתי לב, הוא הוציא ינשוף. באותו רגע אמרתי לעצמי "אכלת אותה", פשוט אכלתי אותה. בשביל מה? הרי עשיתי את הרישיון שלי בכסף של עצמי, עבדתי עד זוב דם לפני הצבא, קניתי רכב לא זול בכסף של עצמי! דלק שלי, הכל! למה לזרוק הכל לפח? עכשיו זאת גם שלילה, גם לוקחים את הרכב, גם וגם וגם... נשפתי לתוך הינשוף, ואחרי איזה 20 שניות זה הראה "עובר". עכשיו, הסיפור התגלגל עוד קצת ובסוף יצאתי מזה הכי נקי שבעולם. מה שאני בא לספר פה, חוץ מזה שיצאתי מטומטמם, ושוב, לא צריך הטפות, אני כבר קיבלתי בראש מהבת זוג ומהסובבים, מה שבאתי לספר פה זה שלפעמים מכונות אלקטרוניות, חשמליות, יכולות לשקר. הרבה אנשים חושבים שהן מדויקות - אבל עובדה, הן לא! וכמו שזה עבד לטובתי, זה יכל לתפוס עוד הרבה נהגים אחרים שאכלו או שתו משהו שיש בו אלכוהול או סתם תקלה וזה ידפוק אותם. חשוב לציין, אמנם הייתי שיכור אבל הייתי בהכרה מלאה לאורך כל המסע הזה. אם הייתי מרגיש אפילו קצת שכרות לא הייתי עושה את זה, אבל מסיבה מסוימת הרגשתי פיקח. זה הייתי אני, תודה!
×
×
  • תוכן חדש...