דוחף_לויתן

אני אתקן קצת את דבריו של ebari מגבר CLASS B יכול להתקיים גם עם טרנזיסטור בודד (single ended) - משמש בהרבה מגברי RF שעובדים בהצצות. הטופולוגיה עליה הוא מדבר נקראת: push-pull וההסבר שלו לגבי אופן הפעולה שלה נכון. ברם, מגבר push-pull יכול לעבוד גם ב - class a. במגבר class ab מושג כאמור זרם רוגע ע"י דיודה שתיים או ע"י מקור זרם יותר משוכלל. הסיבה שבגינה כנראה מייחסים למגברי CLASS D עבודה עם תדרים נמוכים היא כנראה בגלל הנצילות הרבה שלהם וההספק הרב שנדרש בתדרי באס. אין למגברי CLASS D בעיה לעבוד גם בתדרים גבוהים יותר. >

אני אפרט קצת, למרות שידיעותי בתחום מוגבלות. במגבר CLASS D אות האודיו מאופנן על גל שן-משור בתדר גבוה מאוד יחסית ונוצר אפנון רוחב-פולס. הפולסים האלה דואגים לפתוח ולסגור את הטרנזיסטורים במוצא ולבסוף מתבצע סינון של התדר הגבוה (LP). במגבר CLASS X מתבצע תהליך דומה עד שלב הטרנזיסטורים, אלא ששם מתבצע שינוי מתח האספקה של הטרנזיסטורים. זה מה שאני זוכר ממה שקראתי פעם. אם יש למישהו לינק יותר מפורט, אני אשמח לקרוא. אגב, ספקים ממותגים עובדים ע"פ אותו הרעיון (למשל כל ספק מחשב הוא ספק ממותג). >

CLASS T היא ואריאציה של חברה שנקראת Tripath על CLASS D. בעוד CLASS T עובד על אפנון רוחב פולס (PWM), הם טוענים שהם עובדים בצורה אחרת, ושהם הגיעו לביצועים עדיפים בהרבה על CLASS D - ויש איזה מוצר שלהם שנמכר ב 30$ והופך אודיופילים ברחבי העולם. CLASS X גם הוא וריאציה של CLASS D אלא שבמקרה הזה יש בקרה דיגיטלית על ספק הכח. >

אגב אבי,

מיקמיק, אל תחמיא לעצמך, לא הייתי מעסיק אדם כמוך אצלי. אתה לא רוצה לספר איך עשית את המבחן שלך, סבבה, זה בהחלט יוסיף לך אמינות ויעלה את קרנך בעיני הצופים הנכבדים. אתה על הדרך הנכונה להגיע לאולימפוס, רק קח בחשבון שאתה הולך להיות מאוד בודד שם על האולימפוס. סע ברכה, >

מיקמיק, שים לב למהלך האירועים, ועל מה אתה מתווכח: הערתי היתה לגבי בדיקת ההיענות שעשית בתחילת השרשור הזה. לאחר מכן ביקשו ממני תיאור לבדיקת הספק, ואותה סיפקתי. מישהו כתב שאתה עשית בדיוק את אותה בדיקת הספק. ביקשתי מראה מקום לבדיקת ההספק שאתה עשית ולכן כתבתי שלא ראיתי את הניסוי שאתה עשית. ------------------------------------------- אם עקבת עד כאן, כל שהיה עליך להבין הוא שעדיין לא קיבלתי את מהלך הניסוי שלך לבדיקת ההספק, וזאת עליך לספק. כל תובנה אחרת שיש לך היא תולדה של בעיה אחרת שיש לך, אבל היא לא עומדת לדיון כרגע. אם אתה מעוניין להתקדם, תביא מראה מקום לבדיקה שלך. אם אתה מעוניין להמשיך לבלבל את הקוראים שלא עוקבים אחר הפיתולים שלך, כדאי שתעשה זאת עם עצמך ובזמנך הפנוי. >

תגובה לאבי26 האופציה הזו היא הגבר של 20 דיבי למיקרופון - לא ערך נתון של 20דיבי אלא הגבר, כלומר האות המגיע מהמיקרופון מוגבר ביחס המוגדר ע"פ הבחירה. >

מיקמיק, אני לא ראיתי עדיין את מהלך הניסוי שלך, כך שקשה לדבר פה על אמינות בכל הנוגע אלי. ברם, יש פה מי שעושה "גלים" במדידות שלו, אולי כדאי שילמד לשחות קודם לפני שהוא נכנס למים סוערים. אולי תפרסם את מהלך הבדיקות שלך? >

התמונה לא אומרת לי כלום. אני צריך להבין תיאור של מהלך הניסוי, צורת החיבורים, הערכים שנמדדו ואיך הם נמדדו. אם התיאור לא מספיק מדוייק, קשה יהיה לוודא שהכל נעשה נכון. אם אפשר לצרף שירטוט זה יכול לעזור. >

מישהו יכול לספק מראה מקום למדידות של שי? >

בוקר טוב לכולם, לעניין בדיקת ההספק – ראשית אני רוצה להקדים ולומר שההספק הוא כנראה החלק הפחות מעניין במערכות שמע, אם כי אני יכול להבין מאיפה בא הצורך ליותר וואטים. רק לשם המחשה, בשביל לקבל הבדלי עוצמות של 3 דיבי, נצטרך להכפיל את הספק המגבר, כלומר אם היה לנו מגבר של 50 וואט, נצטרך מגבר של 100 וואט. הרבה יותר קל לחפש רמקול עם נצילות גבוהה יותר ב – 3 דיבי. מכאן, שאם הוויכוח סב סביב הבדלים בין רמות של 60 וואט מול 70 וואט למשל, חבל על הזמן שלכם. ולעצם המדידה עצמה: המדידה הזו מתארת בדיקה שבו אנו דוחפים את המגבר עד שהוא מגיע למצב של קטימה (קליפינג). בשונה מציוד שמע ביתי, במגברי רכב אספקת המתח מגיעה מהמצבר, ולכן בתחילת הבדיקה עלינו לדאוג לספק חזק. עכשיו עלינו להחליט מה בדיוק אנו רוצים למדוד – האם אנו רוצים לבדוק את הצהרות היצרן, או להשוות בין שני (או יותר) מגברים באותם תנאים. ברוב המקרים אנו לא יודעים מה היו תנאי הבדיקה אצל היצרן, ולכן לדעתי עלינו לקבוע מהלך ניסוי שידמה מצב אמיתי שיכול להתקיים ברכב. בכל ניסוי שבו מבצעים השוואות יש לדאוג שתנאי הבדיקה יהיו זהים ככל האפשר בכל המדידות. יכול להיות שיש תקנים למדידות של ציוד לרכבים, אז כדאי להיוועץ גם בהם. נתחיל ממתח הספק – מתח הספק צריך להיות כזה שידמה את מצבר הרכב. אפשר להחליט שרירותית על מתח של 13 וולט כמתח ריאלי למצבר (אם אתם חושבים שהערך צריך להיות אחר, תשתמשו בו). את מתח הספק יש לדגום לאורך כל זמן הבדיקה ע"י מד-מתח אנלוגי – הערך הנמדד לא חשוב כמו עצם היציבות של המתח. אם יש ממיר DC-DC בדרך, יש לדאוג לרמת מתח זהה במוצא הממיר בזמן הבדיקות השונות באותה דרך. מחברים אות סינוס בתדר של 1 קילוהרץ ובעוצמה שלא תכניס את דרגת הכניסה לרוויה – נניח 1 וולט P-P. במוצא המגבר מחברים נגד עומס – נניח של 4 אוהם. במקביל לנגד מחברים סקופ מעבדתי כשהוא מכוון לצימוד DC. מתחילים להעלות את העוצמה (ווליום) במגבר עד שהגל מתחיל להיקטם – באותו זמן יש לבדוק שמתח הספק נשאר יציב ולא נופל בזמן הקטימה – אחרת, לא נוכל לדעת באם הקטימה מתרחשת בגלל נפילת מתח הספק או שזו קטימה של המגבר עצמו. לאחר מצאנו את הנקודה שבה עדיין המגבר לא מגיע לקטימה, עלינו למדוד בסקופ את המתח שמתפתח על הנגד (משרעת הסינוס). את הערך שמדדנו עלינו להכפיל ב – 0.707 (שורש ריבועי של 2 / 2), התוצאה תהיה ערך RMS של המתח. בשביל למצוא את ההספק שהתפתח על הנגד, עלינו להעלות את המתח בריבוע ולחלק בערך הנגד. אם נגיד המתח שנמדד היה 10 וולט P-P, מתח RMS יהיה 7 וולט בקירוב. 7 בריבוע = 49, 49 לחלק ל – 4 = 12.25. מכאן, ההספק במקרה הזה הוא 12.25 וואט RMS. יש להשאיר את המערכת עובדת לאורך זמן ולוודא שאין נפילות במתח וכו', ולוודא שאין רכיב DC משמעותי שיוצא מהמגבר בזמן הבדיקה (לכן הסקופ נמצא על צימוד DC) בנוסף, כדאי לחבר פיוז בזמן הבדיקה לבטיחות. מהחישוב הזה אפשר גם לראות שהספק שנידרש לו צריך להיות חזק במיוחד. אם נניח לרגע שמדובר על מגבר CLASS-AB עם נצילות של 50% (נלך על בטוח) הרי שהספק צריך לדעת לספק לפחות 5-6 אמפר. בבדיקה של יותר ערוצים או מתח אספקה גבוה יותר יש לחשב את זרם הספק הנדרש בהתאם. באותה צורה אפשר לבדוק על התנגדות של 2 אוהם, או שני ערוצים, או ארבע ערוצים וכו', כל שעלינו לדאוג הוא שתהיה השוואה נכונה בין שני מכשירים שנמדדו. כמו כן, אפשר לבצע את הבדיקה גם עם כרטיס קול ומחלק מתח מתאים. יש לשים לב לכייל את התוכנה שעמה אנו עובדים לפני תחילת המדידות, אחרת לא נקבל ערכי מדידה אמיתיים. כמו כן יש לחבר מד-מתח במקביל בשביל לוודא שאין רכיב DC, היות וכרטיס קול לא יודע למדוד DC. כפי שכתבתי קודם, הבדיקה הזו לא מספרת דבר על איכות המגבר. בחיבור לרמקול המגבר יכול להתנהג בצורה אחרת לגמרי (התנדנדויות לא רצויות, עיוותים וכו') ולכן בדיקה נכונה תהיה מול עומס שמכיל גם רכיב היגבי וקיבולי מסויים ובחיבור קבוע לספקטרום אנלייזר. >

מדידת הספק בפני עצמה לא שווה כלום מבלי לבדוק את העוותים שמייצר המגבר. מנקודה מסויימת, מגבר ייצר כל כך הרבה עיוותים שלעוצמה אין כל משמעות. יש שמתייחסים לנקודת הקטימה (קליפינג) כנקודת סף, אבל האמת היא שהעוותים (והרבה מהם) נמצאים שם כבר הרבה קודם. אני הייתי מתייחס לסף של 0.1% כסף סביר לציוד לרכב, אך בשביל לבדוק עיוותים כאלה צריך ספקטרום אנלייזר (למקרה שמישהו חשב לבדוק עיוותים כאלה עם סקופ). אז תגידו איזו בדיקה אתם מעדיפים, ואני אכתוב את הדרך. ברשותכם אפרוש לישון, ונתראה מחר מהעבודה. >

עתיד, אני לא יודע איזה ציוד יש לשי, ואני לא יודע מה המדידות שאתה רוצה לעשות. יש מספר תקנים שמגדירים בדיקות לציוד שמע, ובין התקנים עצמם יש הבדל. בגדול נהוג לבדוק את הדברים הבאים: 1. עיוותים הרמוניים - THD+N 2. עקום היענות 3. עיוותים לא הרמוניים - אינטרמודולציות 4. תחום היענות 5. הספק קבוע 6. הספק רגעי וכו'... ישנן מספר אסכולות באשר לצורה שבה צריכות להיעשות מדידות. למשל פעם חשבו שאפשר לשים נגד עומס ולדמות על-ידו עומס של רמקול, כאשר למעשה רמקול מייצג עכבה מורכבת שכוללת בתוכה גם אלמנט היגבי (השראות למי שלא מכיר את המושג) גדול מאוד. בשביל לספר לך כיצד עושים כל מדידה ומדידה אני אצטרך שבועיים שלמים והרבה כוסות קפה. נסה לכוון אותי למדידה ספציפית. >

שיבי, התמונות נמצאות כרגע על המחשב במעבדה. אם תרצה אני אעלה אותן מחר - או אשלח אותן אליך במיל, כי לא נראה לי שזה ממש רלוונטי לדיון שלנו עכשיו. >

עתיד, תקשיב, אני מפתח ציוד שמע, ואני עובד עם כרטיסי קול ובין השאר מבצע בעזרתם מדידות. אם לא הייתי מכיר את הכרטיס הספציפי עליו מדובר מכל הכוונים לא הייתי נחרץ כל כך. את המדידה שהוא עשה אני עושה כל יום מספר פעמים כבר שנים, ואני יודע לזהות כרטיס ברוויה ואני יודע לזהות מתי האפקטים מופעלים. אני יודע שאתה לא מכיר אותי, ומאיפה נחתתי עליכם פתאום, אבל זה משהו שכל אחד יוכל לבדוק בעצמו אם יש ברשותו כרטיס כזה. >

מיקמיק, אתה תעשה בחכמה אם לא תתווכח. >

עתיד, יש לי שני כרטיסים כאלה בבית (אחד בכל מחשב), ואני מתעסק עם כרטיסי קול מ - 96. אני אומר לך בוודאות שהוא לא איפס את הכרטיס. בנוסף, צריך לדאוג להוריד עדכון מהאתר של קריאייטיב, אחרת, המצב חוזר לקדמותו (גם אם נעשה איפוס) וההגדרות החדשות לא נשמרות אחרי כיבוי המחשב. >

במקומך הייתי מכה על חטא. >

שלום וסליחה על ההתפרצות. אני מעלעל בפורום מדי פעם מאז שאיל הזמין אותי לעיין בו ולתרום מהידע הטכני שיש לי. ראיתי כרגע את המדידות שעשה מיקמיק, ע"י כרטיס הקול, ואני יכול לומר בוודאות גמורה שהמדידות הנ"ל אינן נכונות, הכרטיס לא מכוון נכון, וכנראה שלבחור אין מושג מה הוא עושה (למרות שהוא מתרברב בכישרון רב) - ואני אפרט: בתמונה השניה אנו רואים כי עקום ההיענות מכיל גליות מסויימת. ובכן, הגליות הזו אינה של הרכיב שנמדד, אלא של כרטיס הקול. בזמן ההתקנה של כרטיס הקול, הוא מוגדר אוטומטית לייצר אפקטים של ריברב וקורוס למשחקים. בכדי ל"אפס" אותו יש לנטרל את האפקטים (כפי שמוגדר באתר audio.rightmark.org במסמך רישמי של קריאייטיב). בכדי לבדוק אם הכרטיס "מאופס" יש לבצע לופ (חיבור בין הכניסה והיציאה) ולבצע סריקת תדרים. במקרה דנן, הלופ היה נותן בדיוק את אותה התוצאה כפי המוצגת בתמונה 2. במצב בו הכרטיס נמצא כרגע, לא מבצעים מדידות! בתמונה הראשונה אנו רואים שאין גליות, והסיבה לכך היא שהכרטיס ברוויה - עוצמת האות הנכנסת אליו גבוהה מהעוצמה שהוא יודע לקבל. בתמונה רואים שהקו של עקום ההיענות גבוה מ - 1dbu, כאשר למעשה הכרטיס לא בנוי לקבל אותות שמעל 0dbu. אז למעשה מה שאנו רואים בתמונה זו דרגת כניסה של כרטיס קול שנמצאת ברוויה עמוקה, ולא שום דבר אחר. אם היו שמים מד מתח (AC) במקביל לכניסה לכרטיס הקול, היו רואים שהמתח שנכנס גבוה בהרבה מהמתח שנכנס לכרטיס בתמונה 2. ההפרש כפי שרואים בין התמונות הוא לפחות 15 דיבי. >