I'm One

אני לא מסכים עם כל מי שכתב עד עכשיו. 4 פעימות זה באמת חרא, וזה באמת מגיע ל-30 קמ"ש, ובאמת אין מה להצטיין בזה כי זה לא כלי תחרותי. זה כלי אקראי. למרבה הפלא אתה צודק בכל תחושות הבטן שלך. אין שום סיבה להתעכב על ארבע פעימות, גם אם אתה חסר ניסיון לחלוטין. גש למגה קארטינג בפ"ת ודבר עם איגור גלר. הוא ישמח להכניס אותך לעולם השתי פעימות. תכין הרבה כסף. וכמו כל דבר חדש, תתכונן להיות גרוע מאוד בהתחלה ביחס למנוסים יותר. שבת שלום, אחד

והרי לכם ציבור הקוראים התלבטות של שישי בבוקר (כן אצלי 1200 זה בוקר). האם עלי לרדות בנער בעל השם הבלתי קריא עד שידיר את אצבעותיו מן הדיון המרתק אודות המיני שלי, ובכך להסתכן בצמצום מונה הקוראים לשלושה, או שעלי לחבקו בהבנה משל היה אוטיסט בהתפרצות זעם ולקבל עמדות שונות משלי ומהמציאות, כאילו שיש בהן ערך כלשהו לאנושות? התשובה היא כנראה איפשהו באמצע. כן אני יודע זה משעמם ולא מה שציפיתם לקרוא. 1. אם אתה כבר יודע מה טוב בשבילי ובשביל המיני ובשביל כל קהילת המשפרים בעולם, למה שאלת אותי מלכתחילה? 2. אני כמובן לא הבנתי את הדוגמא שלך. כתבת שיש צורך בהכלת גלגלים רחבים במיוחד בעלי אופסט נמוך בבית הגלגל (צורך שאני לא מבין במילא), ושזה אומר ש-"אין ברירה" אלא לפנות למתיחה כזו או אחרת של הצמיג. אני אמנם לא מצטיין בלארוז מזוודות (ובכלל הייתי הולך לבצפר עם אותם ספרים בכל יום בשבוע) אבל מה נותנת מתיחת הצמיג בהיבט של הכנסת כל העסק בנפח נתון? רציתי להמשיך עם זה כי אני מאוד אוהב סעיפים ממוספרים. אבל האמת היא שלא איכפת לי. אתה צודק. אני טועה. סטרטצ'ינג זה הכי טוב. פרארי טועים. מקלארן טועים. פורד טועים. כל המוטורספורט בעולם טועה. רק אתה צודק. עכשיו אפשר לחזור ולדבר על מה שחשוב בחיים - מיני מיינור. מכונית לא יכולה להתנהג כמו קארטינג כי זה כלי אחר לגמרי. מר בחור למעלה שאל אותי את אותה שאלה וכבר עניתי לו. זה מיועד להיות רכב יומיומי. צריך להבחין בין התנהגות כביש ובין אלמנטים אחרים של המכונית. בכל מה שנוגע להתנהגות, המיני הזאת תהיה כמו מיני סטנדרטית, עם שיפור מסוים בהיבט של מתלים ניתנים לכוונון (כבר מותקן על המכונית) וכל מיני מילים שמתחילות ב"פולי" בתושבות השונות (יש הרבה תושבות באוטו הזה). מה שאתה שואל זה לא על התנהגות כביש, אלא על הדרך שבה מתקבל כח מהמנוע. ראשית בנוגע להשוואה שלך, בקארטינג קלאסי, עד רמת KZ יש הילוך אחד. אם הקארטינג מכוון נכון אז הכח שלו מתקבל בצורה כמה שיותר לינארית. אותו הדבר תקף גם ביחס למכוניות כביש: אף אחד לא מעוניין במכונית כביש שבה צריך לשחק כל היום עם ההילוכים כדי להיות בתוך רצועת הכח. רצועה צרה היא תופעת לוואי של מנועים אטמוספריים עתירי הספק. זו תופעה שלילית - לא חיובית. זה לא הכרח שצריך להשלים איתו בכל מכונית באשר היא. שנית, המיני לא בנויה ככה. עשרות אלפי אנשים בעולם ניסו ומנסים ומבזבזים הון עתק על להפוך יחידות הנעה של מיני (מנוע+תיבת הילוכים) למשהו שמתאים למירוצים מתוך מחשבה שזה יהיה מהיר יותר ומתגמל יותר לנהיגה. גם אם זה נכון, זה בזבוז כסף. כי קיימת האפשרות לגדוש ולהשיג את אותו הדבר, בפחות כסף, ביותר נוחות, יותר אמינות וכיו"ב. כל מנוע אפשר להפוך למנוע מירוץ. השאלה היא כמה זה עולה. במיני זה הולך ככה: Offset boring to 1380cc - הגדלת הקדחים, בעיקר על מנת לשנות את היחס למנוע עם מהלך קצר יותר 11.0+ compression ratio - יחס דחיסה גבוה כדי להתאים לתזמון גל הזיזים Omega/Powermax pistons - אמינות Arrow con-rods - אמינות ARP bolts and studs - אמינות Kent 286 scatter cam - גל זיזים שמתאים לראלי או למכונית כביש חזקה CR/SC gearbox - כדי להתאים לגל הזיזים צריך תיבת הילוכים ביחס העברה קצר מאוד ראש מנוע כיד המלך הטובה - כל אחד שיעשה מה שטוב לו. אבל הראש המקורי לא מעביר מספיק אוויר Weber 45 או הזרקת דלק - כדי לעבור את מחסום ה-120 כ"ס במנוע צריך משהו כזה ACL bearings - אמינות 1:5 roller rockers - מגדיל את יחס הפתיחה של השתסומים X pin differential - מוריד כח לכביש, לא נשבר שילוב מסוים של גלגל תנופה עם קלאצ' - כל אחד שיעשה מה שטוב לו וכל זה מבלי לדבר על מה שמסביב. יחידת הנעה כזאת זה משהו בסביבות 40,000 ש"ח בישראל כאשר מורכבת מחלקים חדשים, וזה נותן כח רק בין 4,500-7,000 סל"ד וזה ישרוד 20,000 ק"מ לפני שתצטרך לפתוח את זה. ומה השגת? 120 כ"ס. וזה נשמע כמו טרקטור. אז אני מעדיף שלא. שבת שלום. אחד

לא. קודם כל, 165/60/14 זה צמיג הרבה יותר גדול (בהיקף) ממידות שמתאימות למיני. אז קשה לקחת אותו בחשבון. 195/45/14 יהיה יותר מתאים, אבל אני לא חושב שמייצרים אותם יותר. אם הצמיג רחב מספיק כדי לעלות על החישוק, הוא לא דורש מתיחה. stretching זו יותר אופנה מכל דבר אחר. למעשה לוקחים צמיג צר ומלבישים אותו על חישוק רחב בניגוד להוראות יצרן. מה שזה עושה זה משתמש בדפנות הצמיג כשטח מגע עם הכביש. בהיבט של ביצועים זה על הפרצוף אחו-שקשוקה, כי הדפנות לא בנויות מחומרים ובאופן שמתאים לנסיעה על כביש. עושים את זה כי זה נראה טוב (בעיני כל מיני אנשים). 175/50/13 זו אכן מידה בעלת היקף דומה ל-165/70/10. אבל הראשונה הרבה פחות נוחה, צורכת יותר דלק, ופחות מהירה מהאחרונה (מהירות סופית). היות ואני בונה מכונית לכביש ולא למסלול ומתבסס על מנוע מקורי, היא לא מתאימה לפרויקט המסוים הזה. אגב מידת החישוק הרחבה ביותר שאפשר להתאים לה מבלי למתוח היא 13x7. מה שהבחור בתמונה עשה זה לא כיף וגם פחות אוחז מלהרכיב על חישוק במידות שקבע היצרן. אחד

תודה רבה על התגובות והברכות והשוחד. בקצרה, כן. היום נדבר על צמיגים. לא כי זה מעניין במיוחד, אלא כי הדברים שלי תקועים במכס (נבלות) אז אין לי מה לחדש השבוע. יודע צדיק את נפש בהמתו, ועל כן אני משוכנע שכולכם (כל הארבעה שקוראים) מדקלמים את הקלישאות האינטרנטיות הידועות על צמיגים מתוך שינה. לדוגמא, "ארבעת פיסות המגע היחידות עם הכביש" ו-"צמיגים בחתך נמוך מגדילים משקל בלתי מוקפץ" וכאלה מן. 1. צמיג רחב אוחז יותר. צמיג צר אוחז פחות. אם היו יכולים להרכיב צמיגים ברוחב כל המכונית, היו עושים את זה. ככל שמשקל המכונית מתפזר על שטח מגע גדול יותר כך יש יותר אחיזה. החוק הזה תמיד מתקיים, והוא אינו תלוי במשקל המכונית. מי שלא מסכים שיקרא Race Car Vehicle Dynamics של Milliken. אבל אני לא רוצה לקרוא על "משקולות בתא מטען שמגדילות את האחיזה אחי" כי אין דבר כזה. משקל=רע. שטח מגע בין הצמיג לכביש=טוב. 2. צמיג רחב יותר גם צורך יותר דלק, יקר יותר, גורע כח מהמנוע וקשה יותר לבלום. מכאן שיש נקודת איזון שאחריה הביצועים יפגעו (על אף שהאחיזה עדיין תגדל). אם הצמיג היה באמת ברוחב המכונית, היה צריך מנוע מאוד חזק כדי להזיז אותו, וג'אנט מאוד גדול כדי להכיל אותו, וכו'. נקודת האיזון המדוברת אינה קבועה. 3. חתך נמוך מגדיל את האחיזה של המכונית. כאשר החתך הוא גבוה, דופן הצמיג קורסת תחת עצמה בעת שהצמיג נתון לפניה מתמשכת. חתך נמוך מקטין את קריסת הדפנות ומכאן שסף האחיזה עולה. אכן, ניתן להתגבר על תופעה זו בצמיג בעל חתך גבוה באמצעות ניפוח ללחץ אוויר גבוה יותר, או ייצור צמיג בעל דופן קשיחה כמו בצמיגי מירוץ. הבעיה היא ששני האמצעים הללו הופכים את הצמיג לפחות צמיגי וליותר קשיח, ועלולים להקטין את האחיזה בסופו של דבר בגלל תופעות נלוות. 4. חתך נמוך מותיר יותר חלל לבלמים. חתך גבוה מגביל את גודל הבלמים. 5. חתך גבוה או נמוך יכול להקטין או להגדיל את המשקל הבלתי מוקפץ במכונית. כיום הטכנולוגיה לייצור גלגלים היא מתקדמת למדי, ומשקלי הצמיגים הופכים לנטל גדול יותר ממשקל הגלגלים. גלגל 13x8 ברמה גבוהה מאוד יכול לשקול 5 קילו. צמיג 225/45x13 תואם ישקול 8 קילו. הצמיג שוקל יותר, מכאן שהגדלת חתך (בהנחה שהיקף ורוחב הצמיג דומים) יכולה להוסיף למשקל הבלתי מוקפץ ולפגוע בביצועים (בדוגמא המסוימת הזו, שהרגע המצאתי. זה לא חוק אצבע). הבעיה היא המיני. אה כן, המיני. רוב המנועים שמותקנים במיני הם מנועי קקה. בטח אם מדובר במנוע המקורי, משופר ככל שיהיה. הגדלת רוחב הצמיג והקטנת החתך כאמור תגדיל את האחיזה, אבל תפגע מאוד בביצועים בקו ישר, בתצרוכת הדלק, במהירות הסופית ובנוחות הנסיעה. לכן ככלל מומלץ ללכת על גלגל 10" (הקטן ביותר שאפשר) וצמיג 145x10 או 165/70x10. אם היו מידות רחבות יותר לגלגלי 10" יכול להיות שהיו טובות גם הן. אני יודע, זה מבאס תחתונים, כי זה לא יפה כמו חתך נמוך וגלגלי 14". אבל זו האמת. עכשיו בנוגע לטענות שנשמעו מהיציע בעניין זהותי. אני אחד, ולא יכול להיות יאשה. אם יאשה היה אחד, הרי שהיה יכול להיות גם שניים ובהנתן שאחד לא שניים יאשה לא אחד. זה די פשוט בעצם. שבת שלום. אחד

ש"ע, נ'. נוירוזה המאופיינת במחשבה אובססיבית על חלקים למיני מיינור ומביאה לביצוע פעולה טקסית שחוזרת על עצמה כגון חיפוש כפייתי ברשת האינטרנט אודות חלקים אלה. בחלק מהמקרים, החלקים משמשים לביצוע טקסי אוננות ו/או שינה בסמוך לחלקים, כאשר הם לבושים בנייר פצפצים בלבד. שלום. יש לי מיני. יש לי כמה מיני למעשה, אבל על האחרות לא אדבר. אדבר על זו שבתמונה. כן זה לא משהו והמגבים תקועים באמצע. אני יודע. סעמק צריך לסדר את זה. העפתי את המנוע שהיה, הכנסתי מנוע 1,275 סמ"ק שהיה לי. המנוע ירד ממטרו. התקנתי מה שנקרא Stage1 מלא, כלומר סעפת LCB, אגזוז RC40 מקורי, סעפת יניקה נפרדת של minispares, ומחט מתאימה לקרבורטור HIF44 שהיה על המנוע הזה. על הדרך החלפתי אטם ראש, משאבת מים, רדיאטור של minispares והתקנתי משאבת דלק חשמלית. הבעיה המרכזית עם המנוע הזה היא שהוא פשוט, חתיכת זבל. הנה, הנה, אני מסביר. מנוע ה-A series שהותקן במיני וברכבים אנגליים אחרים מקורו בראשית שנות ה-50. הוא עבר הסבות ושיפוצים אין מספר, אבל העובדה הקיימת היא שהטכנולוגיה היא בת 60 שנה. בלוק וראש ברזל, גל זיזים תחתי, 8 שסתומים, 3 מעברי פליטה (צרים) ו-2 מעברי יניקה (צרים גם), טולרנסים גדולים ורק שלושה מיסבים לגל הארכובה. כלומר, גם המנוע שלי, שמותקן ברכב דנן, על אף השיפורים הנהדרים שביצעתי בו, יוציא בטח 65 כ"ס וגם זה בספק. ואני יודע שיש מלא אנשים פה שחושבים שזה מנוע מצויין ואמין וזול לשיפור ובלה בלה, אבל האמת היא שאין להם מושג על מה הם מדברים. את המגבלות המרכזיות שלו ציינתי ולא ניתן לעקוף אותן בעלות סבירה. וזו הנקודה המרכזית כאן. עלות, סבירה. הכל עולה הרבה מאוד כסף כשזה נוגע למנוע מיושן שלא נועד להוציא הרבה כח. את הכח המטורף שלו הוא מוציא עם הרבה מאוד רעש בסל"ד נמוך, כי גל הזיזים המקורי שווה לתחת. כאמור מעברי הראש הם צרים והרחבתם דורשת ידע מקצועי שאין בארץ (ולא, גם אם קראת את הספר הצהוב של דיוויד ויזארד אתה לא יודע לעשות את זה כמו שצריך). אם הכל כל כך מוגבל, מה עושים? מחליפים מנוע. למנוע אחר. הרי החרא הזה שוקל 150 קילו, ו-D16 שוקל 150 קילו גם. אבל ישראל היא כידוע מדינה מודרנית מערבית... אז מה עושים בכל זאת? אם לא ניתן להגדיל את כמות התערובת שהמנוע רואה באמצעים הסטנדרטיים, צריך, כנראה, לדחוס אותה. מטרה אבל אני רותם את העגלה לפני הסוסים. המטרה היא להפוך את המכונית למשהו יותר מודרני. המנוע יהיה שקט יותר וחזק יותר, ההילוכים יהיו ארוכים יותר, יותקן בידוד, חלונות חשמל, דברים מהסוג הזה. בעתיד הרחוק ואם ממש ארצה, גם מיזוג אוויר. אני יודע שזה לעולם לא יהיה כמו הדייהו נובירה של אבא שלך, אבל זה יהיה קרוב לזה ויותר כיף. תיבת הילוכים אי אפשר לקחת את האוטו המצו'קמק הזה ולעשות את זה סתם כך. צריך לטפל, קודם כל, בבעיות מהותיות אחרות (איזה מזל. אני כל כך אוהב בעיות מהותיות). הראשונה שבהן היא יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים. המנוע של המטרו מגיע עם יחס העברה 3.44:1, מכיוון שלמטרו היו גלגלים גדולים יחסית. אבל למיני גלגלים קטנים יותר, ואם היא תקבל תוספת כח הרי שלא תוכל לנצל אותו אם בהילוך הרביעי במאה קמ"ש אתה על 4,000 סל"ד... רבים מפנטזים על תיבה עם חמישה הילוכים, וגם אני שקלתי אפשרות זו למשך עשירית השניה. הבעיה עם תיבות אלה היא יחס ההעברה של ההילוך החמישי, 0.882. מבלי לבלבל את המוח יותר מדי, זה נותן 100 קמ"ש בהילוך חמישי ב-3,300 סל"ד. הפתרון שלי הוא תיבה עם ארבעה הילוכים ויחס העברה סופי של 2.76:1. בנוסף במיני תיבת ההילוכים ממוקמת בתוך עוקת השמן, מתחת למנוע, והכוח מגיע אליה באמצעות שלושה גלגלי שיניים לצד המנוע. את אלה ניתן לשנות גם, כך שאני אשתמש ב-0.9333:1. ב-100 קמ"ש בהילוך רביעי יהיו 2,800 סל"ד. כמובן, אם אשלב את כל העניין הזה עם תיבת חמישה הילוכים אגיע ל-2,450 סל"ד בחמישי, כמעט סטנדרט של מכונית מודרנית. אבל זה עולה כפליים בעבור 350 סל"ד (!!). אז לא אעשה זאת. מתלים הכל הוחלף. כל הגומי הוא עכשיו פולי-שמולי, והכל ניתן לכוונון, והגובה ניתן לכוונון, והכל סבבה וקאמברי ונחה רוח האלוהים על פני הבאמפסטיר. בהיבט הזה אני רק צריך להרים את התחת השמן שלי ולהחליף כבר את הגומיות האחוריות לתת השלדה האחורית. גל זיזים SW5-07. זה לא אומר יותר מדי. זה פשוט הכי טוב שיש לדברים האלה, כי זה נועד להניב תוצאות בסל"ד נמוך והרבה מומנט. אחת הבעיות הכי גדולות של אנשים שמשפרים מנועים היא חוסר ההתאמה בין יחסי ההעברה בהילוכים לבין הקאמשאפט. כאשר אתה בונה מכונית מירוץ ומעוניין במנוע שמוציא מקסימום כח במקסימום סל"ד, צריך פתרון מסוים. המכונית הזו היא לא כזאת. זה ההיפך המוחלט. זו מכונית כביש, והיא תהיה שקטה ועם כח זמין מ-1,500 סל"ד. לכן בחרתי בגל הזיזים הזה. בלמים יש לי minifins שאני צריך להתקין. אלו הם תופי אלומיניום חלופיים לתופי הברזל המקוריים של המיני, שנועדו להתקנה בציר האחורי. אבל אני כאמור עצלן. יש לי גם מערכת בלמים של קופר S בקוטר 7.5" שאני צריך להתקין. אבל, כאמור... יש עוד הרבה דברים לדבר עליהם אבל זה בהמשך. רעיונות יתקבלו בברכה. שבת שלום. אחד