שלום לכולם,
הייתי רוצה לדון כאן בסוגיה שכבר זמן מה אינני מוצא לה הסבר.
אם אתם משועממים לפחות כמוני ברגע זה, stay tuned....
אם לא, דלגו נא להודעה הבאה
כיום, אין וויכוח שתעשיית הרכב הצרפתית היא משלוש המובילות באירופה ומהחשובות בעולם.
לאורך היסטוריית תעשיית הרכב, היצרנים הצרפתים היו מהמובילים בפיתוח הרכב והצטיינו בחשיבה טכנולוגית מקורית, שלא פעם הקדימה את זמנה
(ולא, לא בתחום איכות ההרכבה...).
היצרנים מצרפת ידועים לאורך השנים האחרונות בפיתוח רכבים בעלי פוטנציאל דינמי רב, רכבים "לנהג" (היותר ספורטיבי), בעלי כל התכונות המופלאות
שכולם פה משננים כמו מנטרה ואין צורך שאני אחזור עליהם (וגם אני חושב כך).
למה זה קרה? זה דיון אחר, שקשור באופי הכבישים בצרפת שאנו פחות מכירים...
אבל מה שלא מובן לי, ביחוד לאור מה שכתבתי בפיסקה הקודמת, היא השאלה -
כיצד האיטלקים, הגרמנים, האנגלים וגם האמריקאיים (גוועלד), תמיד ניקרו עיניים בייצור מכוניות "על",כלומר סופר-ספורטיביות, שבהחלט מביאות הרבה
יוקרה ליצרן ולמדינה, בעוד שחברינו אניני הטעם לא התיימרו (למיטב ידיעותי- ואני יודע שרנו מתעסקת בפורמולה, זה עדיין לא משכנע) לנגוס בפלח השוק
הכ"כ אקסלוסיבי הזה ולפתח מכוניות "על-קוליות " כמו הקולגות בשאר העולם.
מה עוצר בעדם?
טכנולוגיה? לא ממש.
משאבים? לא נראה לי.
שיקולים כלכליים? למה, לשאר זה לא כדאי?
משונה כ"כ שלמעט כמה דגמי קונספט של היצרנים המוכרים, לא היה (למיטב ידיעותי) יצור (וודאי לא סדרתי) של מכונית מסוג כזה, או לחלופין,
לא קמה חברה באיזה חבל ארץ תואם בוואריה (רק עם יותר קרואסונים) שמייצר רק מכוניות יוקרתיות/ספורטיביות בטירוף.
לסיכום, אתם מוזמנים לדסקס בנושא ואולי למישהו השערה מלומדת מה פשר המחדל...
Au revoir !