פולקסווגן טיגואן מגיע למסיבה באיחור, האם יש לו את מה שצריך כדי להשאיר חותם על השוק?

עכשיו באים?

את המבחן של פולקסווגן טיגואן החדש אני רוצה להתחיל דווקא מרנו קדג'אר. יותר כאנלוגיה מאשר הרכב עצמו. העניין הוא, שככל שזה נוגע לקטגוריות אופנתיות כמו ג'יפונים, טיימינג הוא הכל. וזה לא משנה אם אתה טוב, רע, או משתלם כמו שום דבר אחר שהגיע לפנייך, אם הגעת בזמן הלא נכון, אבוד לך.

ההוכחה לזה היא אותו רנו קדג'אר, לטעמי אחד הג'יפונים הטובים ביותר בקטגוריה. גם פרנסואה הולנד בכבודו ובעצמו לא יעזור לקדג'אר, שמכר מתחילת השנה קצת יותר מעשירית ממה שמכר חברו קיה ספורטאז'. נכון, לקיה יש עוד יתרונות מלבד תזמון, אבל תעשו לעצמכם (ולי) טובה, פי עשר?!

דבר נוסף שיכול לשחק לטובתו של מתחרה חדש בתחום רווי הוא מחיר אטרקטיבי - לראיה, אותו ספורטאז' 1.6 "המקורי" שנמכר "בארגזים" למרות היותו דגם מיושן יחסית. וגם כאן, הטיגואן הוא לא ספורטאז', והוא מגיע כשהוא מצויד בתג מחיר שמתחיל ב-165,000 שקלים לגרסת 1.4 טרנדליין (שנבחנה) ומאמיר עד 210,000 ש"ח לגרסת 2.0 ליטר קומפורטליין עם הנעה כפולה.

 

ככה את יוצאת מהבית?

כשהטיגואן החדש נחשף, הוא היה אחד הג'יפונים המרשימים יותר בקטגוריה. סולידי, מכובד, ועם זאת מרשים ובעל פרופורציות נכונות ושריריות. בפועל, בלבן של דגם המבחן, עם החישוקים הקטנים ועם פנסי הלוגן פשוטים, הוא נראה מעט אנמי.

בפנים, כל מי שישב במכונית של פולקסווגן או סקודה מעשר השנים האחרונות ירגיש מיד בבית. סידור הפקדים הגיוני ותפקידו של כל כפתור, בורר ומנוף ברורים מיד. למרות שפע מערכות, ואין ספור תפריטים ותתי תפריטים, פולקסווגן (בניגוד לחטיבת היוקרה שלהם) הצליחה לייצר מערך שליטה אינטואיטיבי להפליא וברור כמעט מיד. לפחות בכל הנוגע לדברים שצריכים להיות נגישים באופן יומיומי. השאר, קבורים מתחת לערימות פיקסלים.

 

תמתינו על הספה, המארחת כבר תיגש.

קצת קשה לשים על זה את האצבע, אבל יש בטיגואן הזה מין "משהו" כזה, שתוך חצי שניה מהרגע שסוגרים את הדלת מבינים שזו פולקסווגן. כאילו שיש לפולקסווגן מחלקה שלמה שכל תפקידה הוא להחליט מה מוסיפים ומה מורידים כדי לבדל בין שלל המותגים.

החומרים איכותיים, ללא ספק בטופ של הקטגוריה וטובים מאלה של סקודה או סיאט, אבל פחות טובים באופן מובהק מאלה של אאודי. שוב, זו לא משהו גשמי שאפשר להגיד עליו בוודאות "זה זה", אלא יותר התחושה הכללית. אולי איכות ההרכבה מעט טובה יותר, ואולי החומרים מעט רכים יותר, לא יודע מה זה, אבל זה שם.

המושבים נעימים, וגם אם לא חובקים, לגמרי תומכים מספיק. למצוא תנוחת ישיבה מושלמת הוא עניין של מה בכך, עם טווח כיוון מאוד רחב הן של המושב והן של ההגה. ולמרבה הפלא, למרות האופנה הנוכחית של מינימום שטח חלונות, שדה הראיה החוצה טוב מאוד לכל הכיוונים.

בכל הנוגע למרווח, ההשוואה המתבקשת היא כמובן לאח-הכמעט-זהה - סיאט אטקה. ובכן, האטקה מיועד לשוק האירופאי, שם הג'יפונים מעט קטנים יותר (קשקאי, 3008, קדג'אר) ואילו הטיגואן הוא אחד הרכבים הכי פופולאריים של פולקסווגן בעולם החדש (זו גם אחת הסיבות שהגעתו לישראל התעכבה כל כך), שם מעדיפים את ה-SUVs שלהם גדולים ורכים יותר.

ואכן, הטיגואן ארוך וגבוה מהאטקה, עם 449 ס"מ בין הפגושים (436 באטקה) ו-162 ס"מ בין המדרכה לגג (160), ומרווח יותר בצורה די משמעותית בזכות בסיס גלגלים ארוך יותר - 268 ס"מ לעומת 264. התוצאה היא מושב אחורי עם המון מרווח ברכיים שיוכל גם לאכלס שלושה נוסעים בנוחות יחסית. המושב האחורי גם נע על מסילה, וגב המושב מתכוונן, כך שניתן להגדיל גם את נפח תא המטען. אותו תא מטען מציע נפח של 615 ליטר וגם כשמושב האחורי נמצא במיקום האחורי ביותר שלו, הוא מצליח לעבור את מבחן האופניים החשמליים בלי שום בעיה.

מה בתפריט?

את הטיגואן קיבלנו כאמור בגרסת הבסיס, עם מנוע 1.4 ליטר טורבו שמפיק 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ. בניגוד למצב בדגמים האחרים של הקונצרן, בטיגואן המנוע הקטן משודך לתיבת DSG6 - כפולת מצמדים עם שישה הילוכים ואילו המנוע החזק יותר מקבל תיבת שבעה הילוכים עם מצמדים רטובים (בניגוד למצמדים היבשים של תיבת שבעה ההילוכים שמשודכת בדרך כלל למנועים הקטנים). בדרך כלל, ה-DSG6 שמור למנועים החזקים יותר, אולם פולקסווגן החליטה לוותר על הזריזות ואופי הפעולה החלק יותר של תיבת שבעה ההילוכים שלה לטובת - אולי. לא בטוח. אל תתפסו אותי במילה - אמינות טובה יותר.

הטיגואן פחות זריז מהאטקה. לא רק בתחושה, ולא רק בגלל תיבת ההילוכים - גם בגלל משקל של 1,577 ק"ג לעומת 1,375. הטיגואן יגיע למאה קמ"ש תוך 9.2 שניות והאטקה יסיים את המיאוץ תוך 8.6 שניות.

מאידך, תיבת ההילוכים לא מצליחה לעמוד מול תיבת שבעה ההילוכים. ביציאה מהמקום היא משתהה לשבריר שניה לפני תחילת הנסיעה והעברות ההילוכים פחות חלקות ממה שהתרגלנו אליו ב-DSG7. אבל למזלו של הטיגואן מגיע המנוע המצוין.

המנוע מרגיש בשרני וחזק, נושם מצוין בכל טווחי הסל"ד ומשנע את הטיגואן בלי שום מאמץ פחות או יותר בכל מהירות שתחשבו עליה. אי אפשר להאשים אותו בחולשה או בכך שחסר לו כוח באיזשהו שלב. למען האמת, אם לא היינו נוהגים על האטקה זמן קצת לפני כן, כנראה שבכלל לא היינו מרגישים ש"חסר פה משהו".

למרות תיבת ההילוכים הפחות יעילה והמשקל הגבוה יותר, סיימנו את המבחן עם צריכת דלק של 11.5 ק"מ לליטר מרשימים מאוד. תוואי הנסיעה היה ברובו הכמעט מוחלט עירוני וכלל לא מעט האצות... אמ, נמרצות...

 

ניקח את הקבוע?

האנשים שקונים מכוניות של פולקסווגן הם, במידה מסוימת, דומים מאוד לאנשים שקונים מכוניות של טויוטה. הם מרוצים מהן, הם מרגישים בהן בבית, וברוב המקרים הם יחליפו אותן כשתיגמר האחריות בטויוטה או פולקסווגן אחרות.

ובהיותו קונצרן הרכב הגדול ביותר בעולם בהיקפי מכירות, פולקסווגן יודעים את העבודה. אי לכך, הטיגואן משחק בדיוק על התמהיל הזה של תכונות - כמו בעיצוב תא הנוסעים והנדסת האנוש, ככה גם באופי מחוץ לאולם התצוגה - הטיגואן הוא המוכר והידוע, אבל בחבילה קצת אחרת. קומפורט פוד כזה של בית.

הטיגואן נוח, אבל לא רופס. קשיח, אבל לא חובט. שקט, אבל לא כמו אאודי. פרקטי, אבל לא כמו סקודה. ודינאמי, אבל לא כמו סיאט. הוא כמו חבר, קרוב כזה, שכבר לא מפתיע אתכם אף פעם.

כיול המתלים של הטיגואן מוצלח מאוד, ולא רק לטעמי אלא גם לדעת אחרים שנהגו בה. הוא מצליח להעביר את התחושות מהכביש, אבל בדיוק במידה הנכונה. מכל השיבושים מלבד אלה הגרועים ביותר הוא מצליח להוריד את העוקץ, בידוד הרעשים מעולה ומאפשר שיחה נינוחה בזמן שיוט בכביש מהיר וההגה קל וחסר תחושה לחלוטין בדיוק כמו שהתרגלנו לקבל מפולקסווגן.

 

אפשר חשבון בבקשה?

אולי זו ההמתנה הארוכה, שגרמה לציפיות לעלות, ואולי זה התמחור הלא מאוד תחרותי, אבל איכשהו הפולקסווגן טיגואן לא הצליח להשאיר עלי רושם ממושך. יחד עם זאת, את כל מה שהוא אמור לעשות, כלומר לקסום לבוגרי גולף בעשור הרביעי-חמישי של החיים שלהם, הוא עושה בצורה פשוט מושלמת.

כך שאם אתם מחפשים משהו שירגש אתכם, ולא כל פעם את אותו המבורגר וצ'יפס, איכותיים וטעימים ככל שיהיו, אני מתקשה למצוא את עצמי ממליץ לכם על הטיגואן, לפחות מסיבות פרקטיות של תמורה למחיר. מאידך, אם אתם רוצים "גולף, רק בגבוה", תתחדשו.

אבל, יש אבל. בגרסאות הבכירות יותר הטיגואן הרבה יותר מפתה מהגרסה הבסיסית. הוא מציע אבזור עשיר ו/או מנוע חזק וזריז יותר מכל דבר אחר בקטגוריה, וכמשווים אותו לגרסאות בכירות של ג'יפונים אחרים הוא גם לא תמיד יקר יותר. וכשמשלבים את המתכון הפולקסווגני שמגיע בכל הגרסאות יחד עם אבזור טוב באמת ומנוע חזק, הוא גורם להתלבטות להיות הרבה יותר קשה. התלבטות שתישאר פתוחה עד שנבחן גם אותו.

הכתבה אולי נגמרה, אבל המבחן לא. אנחנו כבר מדברים על פולקסווגן טיגואן בפורום. רוצים להצטרף?