מבחן דרך – סובארו XV פרימיום 2.0 ליטר

הג'יפון של סובארו קיבל עדכון קוסמטי, ניצלנו את ההזדמנות להפנות זרקור לגרסת הפרימיום הבכירה עם מנוע ה-2.0 ליטרים

פחות או יותר מאז שהתחיל השיווק שלו, סובארו XV הוא העוגן המרכזי של מכירות סובארו בישראל. הוא נמצא בקטגוריה החמה והמבוקשת של הג'יפונים האופנתיים שמציעים מנהגי כביש של מכונית נוסעים עם תנוחת ישיבה גבוהה ושימושיות טובה למדי. בשנת 2015 עלו 3,740 חתיכות ממנו, במושגי סובארו אלו מספרים גבוהים מאוד כמעט כפול מאשר אלו של האימפרזה המשפחתית המיועדת לציי הרכב.

מתיחה או "מתיחה"

אמרנו מתיחת פנים, אבל זו אולי מילה קצת גדולה על העדכון בעיצוב שלו. עיטורי כרום בפגוש הקדמי, הגריל בגימור שחור פסנתר ומבנה שונה לפנסים האחוריים. בקיצור, רוצים "להתחדש" במראה העדכני של ה-XV לשנת 2016? יכול להיות שקפיצה למחסן החלפים של סובארו, או סתם הזמנה של שלושת אלו מחו"ל יהיו זולים יותר.

תא הנוסעים ברמת הגימור פרימיום עמוס באבזור, מצלמת רוורס, שקעי USB כפולים, בקרת שיוט ואקלים מפוצלת ושאר תרגימא. מסך המולטימדיה פה גדול יותר והמערכת עצמה טובה ממה שאני זוכר בעבר כולל פיצ'ר נחמד שמסוגל להקליט תוכנית רדיו משודרת במקרה של שיחת טלפון נכנסת ואז בסיום השיחה להשמיע את ההקלטה – כך שלא תפסידו ולו קללה יידישאית עסיסית אחת של שפטל במאזין – א-מחייה.

הנדסת האנוש טובה בבסיסה, אבל עם מוזרויות כמו תפעול משונה לכל אחת מתצוגות מחשב הדרך, זה במסך המרכזי מופעל על ידי כפתור בקונסולה, זה במסך שבלוח המחוונים על ידי כפתור בלוח המחוונים וזה השלישי מכפתור בהגה. לפחות התצוגה בהם טובה והם מספקים שפע מידע על אופן הנהיגה צריכת הדלק ועוד.

החומרים בסביבת הנהג הקרובה טובים, במיוחד ההגה עם קוטר מצוין ועור נעים לאחיזה. ככל שמתרחקים מטה העסק פשוט וחלול, זה לא מפריע באמת, אבל זה שהקונסולה המרכזית רועדת – זה כבר מאוד לא אופייני.

המרווח טוב מלפנים, להוציא המושב עצמו שאנשים גבוהים מ-1.80 מטרים ימצאו אותו כקצר. תנוחת נהיגה טובה מאוד עם תצפית לא מבריקה לכיוון החרטום וקורות C המשופעות שגוזלות שטח יקר. המושבים האחוריים מציעים די מקום לרגליים והראש – אבל לא הייתי מכנה אותו כ"מרווח". המושב עצמו קצר ועם בליטה לא נעימה בגב התחתון.

תא המטען מרווח ושטוח, יש ווי תליה ועיגון, סף ההטענה די גבוה אם בתפריט יש העמסת עגלת תינוק גדולה למשל.

בין ערים ובין שבילים

סבבה, התמקמתי ואפשר לצאת לדרך. המנוע נותר ללא שינוי, 2.0 ליטרים שמפזרים 150 סוסים ו-20 קג"מ בצורה סימטרית לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים רציפה. אני לא אוהב תיבות רציפות, הן תמיד גורמות למכונית להישמע כאילו היא מתלוננת כשצריך להאיץ, דמיינו נערה מתבגרת נרגנת שגוררים לביקור אצל דודה בלומה זו עם היותר מדי אודם, הפלומה בסנטר והבושם בניחוח שכבר בשנות ה-90 נחשב למיושן כמטהר אוויר. אז זהו שכאן זה לא קרה לי, כי זו תיבה רציפה ודווקא אחת די טובה ובגלל שלמנוע הזה יש גם מספיק מומנט וסוסים – אין את התחושה של שיהוי בין הלחיצה על הדוושה לבין הגעת התאוצה שמכוניות חלשות עם תיבה רציפה נוטות לייצר נוסח "בשל מחסור בסוסים, אנו נאלצים לדחות את בקשת ההאצה שלך, נשמח ליצור איתך קשר בשבועות הקרובים בנוגע לביצוע העקיפה". גם השימוש במנופים להעברת "הילוכים" מייצרים תגובות מהירות, אבל באמת שאין צורך.

הנוחות טובה מאוד, בעיר ומחוץ לעיר, המתלים ב-XV עושים עבודת סינון טובה למפגעים וגם בידוד הרעשים - במיוחד רעשי המנוע טובים מאוד, רק מעל 120 קמ"ש רעשי הרוח מפריעים וחודרים לתא הנוסעים.

ההתנהגות שלו בכביש מפותל מפתיעה לטובה, אולי מהטובים יותר בקבוצה שלו. יש די סוסים והנעה כפולה שמאפשרת הורדה יעילה שלהם ויכולת משיכה טובה ביציאה מפניות, חברו את זה לגוף קשיח ומרוסן היטב בתנודות שלו ותקבלו ג'יפון עם יכולות דינאמיות טובות (יחסית לג'יפון כן? בואו נשמור על פרופורציה).

אותה הנעה כפולה מעניקה לסובארו XV יתרון בסיסי נוסף על מתחרים דומים. יתרון שמאפשר לו להעניק ערך מוסף לרוכשים שבאמת ייבחרו לרדת איתו לשטח. ומה שמקבלים בשטח בעיקר תלוי בנהג. אפשר להתנהל בעצלתיים בשבילי קק"ל אבל אם הם מפולסים היטב אפשר גם לנהוג אותו די מהר בתפירה נוסח "עזוב ת'גז - זרוק ת'הגה - תפוסת'ו עם גז על הצד" אבל כדאי מאוד לעשות את זה בשביל רחב מספיק ועם ראות טובה קדימה, כי הוא מתמסר לקטע הזה ממש בקלות. כל עוד יודעים מה עושים, שומרים על תנופה ונעזרים במכוון קרקעי, אפשר אפילו להעפיל איתו לאתגרי עבירות קלים בואך מיני הצלבות.

בסיום ימי המבחן רשמתי 11.6 ק"מ סבירים לליטר, לא מצטיין אבל גם לא חריג לקבוצתו.

דילמת השפיץ

סובארו XV הוא ג'יפון קומפקטי חביב מאוד. הוא נראה טוב, באופן כללי תא הנוסעים שלו בסדר גמור במדדים הרלוונטיים, מרווח במידה מניחה את הדעת וגם די שימושי (מכל מקום יותר מהג'יפונים הקטנים, אך פחות מהג'יפונים הגדולים יותר). מנוע ה-2.0 ליטרים בהחלט הולם אותו הרבה יותר מה-1.6 ליטר מבחינת היכולת להוציא מן הכוח אל הפועל את הפוטנציאל שלו הן בכביש והן בשטח – בעיני זה חד משמעית המנוע העדיף אצלו.

עכשיו, לגבי גרסת הפרימיום, פה הסיפור קצת לא חד משמעי. היא עולה 165 אלף שקלים, אמנם מאובזרת אבל כבר לגמרי שמה את ה-XV בגזרה שבה לקוח מוטה מחיר כבר יפזול לכלים עם יותר נוכחות (שזו בינינו, המילה המכובסת ל"פוזה" – אופס, גיליתי...). למי שחייב את הכי הכי – לך על זה אחי – לא תצטער, אבל למי שמוכן להסתפק בקצת פחות אבזור שלא באמת נוגע במהות הבסיסית הטובה של ה-XV, אפשר לגמרי לחסוך 10,000 שקלים ולהסתפק ב-2.0 ליטר ברמת האבזור הנמוכה.