הדור הראשון של מיני החדשה הופיע בתחילת שנות ה-2000, לאחר שבמוו השתלטה על יצרנית הרכב הבריטית רובר (שהחזיקה במותג מיני) והצליחה סוף סוף לעורר אותו מעט לאחר שהיה שרוע בתרדמה ארוכת שנים והמשיך לייצר את המיני המקורית משנות ה-70. ההשפעה של רובר הבריטית נותרה גם במכונית החדשה, שתוכננה לגמרי מההתחלה כמכונית חדשה לחלוטין. כך למשל תיבת ההילוכים האוטומטית פותחה במקור על ידי רובר והיא אוטומטית רציפה, ולא אוטומטית רגילה כפי שבדרך כלל אפשר למצוא אצל במוו. מלבד עיצוב חיצוני נאה וממדים קומפקטיים מציעה מיני התנהגות כביש מעולה, במיוחד בדגמי הקופר והקופר S החזקים. נוחות הנסיעה טובה, בעיקר בדגמי הוואן הבסיסים ופחות בדגמי הקופר והקופר S, אבל עדיין בסדר גמור יחסית לגודלה של המכונית. רק דבר אחד הפריע למיני הזאת להפוך לסיפור הצלחה אמיתי - המחיר. היא פשוט הייתה יקרה מידי, והרחיקה מאולמות התצוגה את רוב הרוכשים (ובעיקר הרוכשות) הפוטנציאליות, שהתאהבו במראה העגלגל שלה. אבל אולי בעצם הנדירות הזאת שלה הייתה סוד הקסם?
התנהגות כביש; עיצוב;
מרווח פנים; הנדסת אנוש בתא הנוסעים;
חמודה, מיוחדת ומהנה אך יקרה;